בחודש ינואר 2014 נערכה חפירת הצלה ממזרח לכפר קאסם (הרשאה מס' 7009-A; נ"צ 198381-857/667501-800) בשטח המיועד להקמת מחלף משני צדיו של כביש 5. החפירה, מטעם רשות העתיקות ובמימון חברת נתיבי ישראל, נוהלה על ידי א"ש טנדלר. סייעו ד' שחר (ניהול שטח), א' בכר וי' עמרני (מנהלה), א' פרץ (צילום שטח), ו' אסמן וי' שמידוב (מדידות וסרטוט), פ' ספיבק (סקר פרהיסטורי), ח' בן ארי (GPS) וא' גליק (ממצא צבאי). לחפירה קדם סקר ארכיאולוגי (י' קורנפלד) שבו אותרו הנקודות שנחפרו.
סמוך לשטח החפירה, בשוליים המערביים של השומרון, סמוך למפגש הנחלים רבה וסוסי (איור 1), נמצאים אתרי עתיקות אחדים. בחורבת דַּיָּר, כ-500 מ' דרומה, נסקרו שרידי יישוב מהתקופה הביזנטית (כוכבי ובית-אריה 1991: אתר 75). מעט מערבה, בעזבת צרטה נחשפו שרידי יישוב מתקופת הברזל שזוהה עם אבן עזר המקראית (פינקלשטיין 33:1983–35). בשנת 2000, במהלך העבודות לפריצת כביש חוצה שומרון, נחשפה מערה קרסטית – מערת קסם – סמוך לשטח החפירה. במערה נמצאו ממצאים מהתרבות האשלו-יברודית מהתקופה הפליאוליתית התחתונה – 400,000–200,000 שנה לפני זמננו (Gopher et al. 2005:86–89).
נפתחו שני שטחי חפירה, שטח A מצפון לכביש 5 ושטח B מדרום לו. בשטח A תועדו קיר שדה ומתקן סגלגל ובשטח B תועד בור מים.
בחלק הצפוני של שטח A תועד קיר שדה (W1; איורים 2, 3) בנוי בכיוון מזרח–מערב מנדבך אחד של אבני שדה גדולות שמעליו נערמו נדבכים נוספים של אבני שדה קטנות ובינוניות. הקיר נמשך לאורך כל הגבעה ונראה שהוא תוחם שטח חקלאי מדרום. מצפון לקיר נראים מדרגות חקלאיות וכרמי זיתים. מדרום לו נחשפה שקערורית טבעית בסלע (L100). מעבר לקיר דרומה המדרון תלול והשטח מכוסה בגושי סלע שהתדרדרו במדרון בתהליך בליה.
בקצה הצפוני-מערבי של השטח תועד מתקן (L104; איורים 4, 5) – אגן סגלגל (0.65 מ' עומק) שרצפתו משתפלת צפונה אל עבר גומה עגולה (0.35 מ' עומק). המתקן דומה למתקנים שזוהו כגתות (
ארבל 2009) ועם זאת לא נתגלו בו שרידי טיח או סימני חציבה ובסביבה הקרובה לא נמצאו ממצאים ארכיאולוגים; לפיכך ייתכן שאין זה מתקן אלא שקע טבעי בסלע.
בשטח B, מעט מדרום לכביש 5, נחפר בור פעמוני חצוב (L122; עומק 3 מ'); נראה ששימש בור מים. ייתכן שהבור שימש את תושבי חורבת דַּיָּר הסמוכה. על פני השטח ובתוך הבור נמצאו מעט חרסים המתוארכים לתקופה הביזנטית, שבה הייתה עיקר הפעילות בחורבת דַּיָּר. בתוך הבור נמצאו חלקי פגזים (גליק להלן). נראה שהפגזים פוצצו בתוך הבור בכוונה וגרמו לשרפה. בהצטברות שנחפרה בבור נמצאו גושי פחם רבים וכן אבנים חרוכות.
ממצא צבאי
אלכסנדר גליק
בבור הפעמון בשטח
B (ב-L122) נתגלו רסיסים גדולים של פגזים. הרסיסים חלודים, ללא שרידים של הצבע המקורי וסימונים טקטיים. לפי צורתם אפשר לקבוע שהם שייכים לפגזים נפיצים (
HE) של תותח 18 פאונד הבריטי (
Alford 1917:251–311). עוד נמצא דיסקוס של פגז שרפנל, לא נמצאו כדוריות של שרפנל. ליד הרסיסים נתגלה מרעום זמן מכני השייך לאחד מהפגזים הללו.
התותח, ששמו המלא
Ordnance QF 18 Pounder, נכנס לשימושם של צבאות האימפריה הבריטית בשנת 1904 ומהר מאוד הפך לתותח השדה העיקרי שלהם. פגזי שרפנל שימשו למן תחילת שרות התותח ב-1904. פגז
HE הוכנס לשימוש בשנת 1914 (
Clark 2004: 33–35). בשנות השלושים של המאה הכ' החלו בתהליך החלפתו של תותח 18 פאונד לתותח 25 פאונד. תותחי 18 פאונד הוצאו בהדרגה מהשימוש אך בתחילת מלחמת העולם השנייה חלק מהיחידות עדיין השתמשו בתותחים אלו. רוב התותחים הישנים שעדיין שימשו הוסבו לתחמושת 25 פאונד בתהליך שהחל עוד לפני מלחמת העולם השנייה.
מצב הרסיסים מרמז על כך שהפגזים הושלכו בכוונה לבור המים ושם כנראה פוצצו בעזרת הבערת אש.
השרידים שנמצאו מלמדים על הפעילות החקלאית שהתקיימה בשטח בתקופות הקדומות. חפירות ההצלה המלוות את הפיתוח המואץ של האזור, תורמות מידע רב על הארכיאולוגיה של אזור זה.
כוכבי מ' ובית-אריה י' 1991. מפת ראש העין (78) (סקר ארכיאולוגי של ישראל).
פינקלשטיין י' 1983. ההתיישבות בהדום-ההר בתקופת ההתנחלות והשופטים לאור חפירות עזבת צרטה. קתדרה 33:27–38.
Alford L. 1917. Manufacture of Artillery Ammunition. New-York–London.
Clark D. 2004. British Artillery 1914 – 1919. Field Army Artillery. Oxford.
Gopher, A., Barkai, R., Shimelmitz, R., Khalaly, M., Lemorini, C., Hershkovitz, I, and Stiner, M. 2005.
Qesem Cave: An Amudian Site in Central Israel.
Journal of the Israel Prehistoric Society 35:69–92.