המערה נחצבה בקיר סלע טבעי מגיר קשה. מחוץ למערה נחצב מסדרון כניסה פתוח

(0.9 מ' רוחב, 0.2 מ' עומק מפני השטח) המוביל לפתח המערה (0.7×0.8 מ'). בחזית נתגלתה אבן גולל מלבנית מהוקצעת (0.6×0.8 מ') שהותאמה ככל הנראה לפתח הכניסה ונועדה לסוגרו. האבן נמצאה שוכבת ומעליה הצטברות סחף ומפולות, והיא הוזזה ככל הנראה ממקומה עוד בעת העתיקה.

שלוש מדרגות חצובות יורדות מפתח הכניסה אל בור עמידה מאורך (0.5–0.6 מ' רוחב, 2 מ' אורך; איור 3) במרכז חלל המערה. מעל בור העמידה, סמוך לכניסה, נחצבה מגרעת בתקרה (0.7×0.7 מ'; איור 3, חתך 1–1) כדי לאפשר עמידה בקומה זקופה.
הסלע נחצב ופולס משלושת צדיו של בור העמידה ועליו הונחו הנקברים וחפצי הלוואי. בפינה הצפונית של המערה נחצב כוך (1.2 מ' אורך, 0.2–0.5 מ' רוחב; איור 3, חתך 2–2) ובתוכו נמצאה גלוסקמת אבן מעוטרת (איור 4, 5) ותחתיה מחצית אגוז קוקוס באתרה (איור 6). סימני חציבה והוצאת גושי סלע ניכרים בקירות המערה, במיוחד בדופן הצפונית-מערבית (איור 7).
בשטח התגלו סימנים המעידים על מערה נוספת צמוד לדופן הצפונית-מזרחית של המערה. נראה שחוצבי מערת הקבורה לא רצו לפגוע במערה השכנה ובחציבתם התחשבו בקיומה. זו כנראה הסיבה שהדופן אינה ישרה ויש בה בליטה היוצרת כוך נוסף
(0.7×1.0 מ') בקצה הדרומי.
 
הממצאים מהמערה רבים ומגוונים. נמצאו בה מטמון כלי ברונזה – מצקת (איור 8), בקבוק כחל, בקבוקון ברונזה, וקמע מברונזה; ממצא אורגני – חצי אגוז קוקוס (ר' איור 6) ופיסת אריג, ייתכן חלק מטלית או תכריך; ממצא אבן – גלוסקמה מעוטרת ברוזטות גדולות וקטנות ומכסה אבן; וממצא זכוכית – 100 חרוזי זכוכית ושברי בקבוקוני בושם. ממצא כלי החרס כלל נר עם פייה כפולה מעוטר בעיטור צמחי ומיובא ככל הנראה מאפסוס (איור 9), נרות מקופלים, נרות הרודיאניים, כלים דמויי כישור, סיר בישול, קערות חרס קוניות ופכית חרס; נראה ששודדי העתיקות שפרצו למערה לא הספיקו לשדוד את תכולתה.
במערה נמצאו עדויות לקבורה של לפחות 12 נקברים, בהם ארבעה ילדים בני שנתיים עד ארבע, נער בגיל 15–20, ושבעה מבוגרים בגיל 20–50, לפחות ארבע מהם נקבות. אחד הילדים סבל מאנמיה חריפה הניכרת בנפיחות ובנקבוביות של כיפת הגולגולת.
כל השלדים ומנחות הקבורה, למעט מחצית אגוז הקוקוס, לא נמצאו באתרם. הם נסחפו ככל הנראה לקדמת המערה בשיטפון שחדר אליה והשאיר אחריו סחף דק גרגר שנמצא בכל שטח המערה, וכן פגע בחומרים האורגניים שהיו בה. בקמע הברונזה נחשפה עדות לפפירוס שלא השתמר, נותרו רק חלקים מפוררים ממנו. מחצית אגוז הקוקוס שנחשפה באתרה בתוך כוך הקבורה לא ניזוקה מהשיטפון כיוון שהכוך גבוה מעל רצפת המערה והמים לא חדרו אליו בעת ההצפה.
 
אופי הממצא במערה מעיד על עושרם של הנקברים, ככל הנראה אנשי עין גדי. מכלול חפצי הברונזה, נר החרס המיובא ומחצית אגוז הקוקוס עשויים ללמד על קשרי המסחר של הנקברים עם ארצות שכנות. הגלוסקמה המעוטרת בסגנון ירושלמי מלמדת על זיקת הנקברים לירושלים. עושר הממצאים מחייב מחקר ובדיקה מעמיקים. מערת הקבורה הזו שונה ממערות קבורה אחרות שנחשפו בסביבות עין גדי בכך שהיא חצובה במצוק עצמו בתוך סלע גיר קשה וניכר שהושקע מאמץ רב בחציבתה. מכלול כלי החרס, והמתכת שנתגלה במערה מתוארך לתקופת הבית השני למאות הב'–הא' לפסה"נ.