הגשר מן התקופה העות'מאנית (1). בקצה הדרומי של הסכר מן התקופה הביזנטית, מדרום למתקן הויסות, נחשפו שרידי גשר מן התקופה העות'מאנית (3.0×3.2 מ'). הגשר נבנה על מנת לאפשר מעבר מעל שלושת המעברים העמוקים של מיתקן הויסות (3–P1); הוא נבנה על גשר מהתקופה הביזנטית שהתמוטט. על סמך תצלום ישן (איור 4) נראה כי הגשר נבנה בשיפוע מתון לדרום וכי הוליכו אליו שתיים-שלוש מדרגות. בעת בניית הגשר נסתם המעבר הדרומי של מתקן הויסות (P4) באבני מפולת ופורקה חלק מהאומנה הדרומית של מעבר זה. יסודות הגשר (3 מ' אורך חשיפה) נבנו מאבני גוויל וגזית קטנות ובינוניות ללא חומר מליטה.

 
מתקן הויסות (2). במעבר P2 פורקה עד הסלע סתימה מסוף התקופה הביזנטית (המאה הז' לסה"נ), שתוארכה על סמך שבר קנקן שק שהתגלה בחלקה התחתון. חלקה התחתון של הסתימה, מעל הסלע, מורכב ממילוי של אבני גוויל וגזית גדולות ללא חומר מליטה (איור 5). מעל מילוי זה נבנה נדבך של אבני גוויל מסותתות למחצה ומעליו הונחה קורת עץ (איור 6). בחלקה העליון של הסתימה נבנו ארבעה נדבכים של אבני גוויל מסותתות למחצה וביניהן חומר מליטה אפור. משני צדי המעבר נחשפו בעונות הקודמות שערי עץ שהשתמרו באתרם משלב הבנייה של מתקן הויסות (המאה הד' לסה"נ; איור 7; ר' חדשות ארכיאולוגיות 116).
 
בריכת החלוקה (3). בפינה הצפונית-מזרחית של בריכת החלוקה פורק הקטע האחרון שנותר מרצפת האבן שנבנתה מעל רצפת הסלע המקורית של הבריכה (ר' חדשות ארכיאולוגיות 116). נחפר גם המילוי שמתחת לרצפת האבן. על סמך הממצאים נראה שרצפת האבן נבנתה בסוף התקופה הביזנטית, בזמן סתימת מעברים P1–3 במתקן הויסות.
 
המכלול שממערב לבריכת החלוקה (4). הובחנו חמישה שלבים עיקריים: שלבים 1–3 מתוארכים לתקופה הביזנטית (המאות הד'–הז' לסה"נ), שלב 4 מתוארך לימי הביניים ושלב 5 מתוארך לתקופה העות'מאנית.
(1) בשלב הראשון, בעת בניית הסכר, אזור זה הוא חלקה המערבי של תעלת ההטיה. בשלב זה בריכת החלוקה והבנייה שממערב לה לא היו קיימים עדיין.
(2) בשלב השני נבנה קיר איתן (W2520 ,W2380) לקראת בניית בריכת החלוקה (ר' חדשות ארכיאולוגיות 116). במרכז הקיר נבנה פתח, המוליך אל מעבר מקורה בקורות ועמודי אבן (L2510; כ-5 מ' אורך, כ-1.8 מ' רוחב; איור 8), שנועד כנראה לנקז מים מבריכת החלוקה לנחל שממערב לסכר. בקצוות המזרחי והמערבי של המעבר התגלו חריצים בסלע, ששימשו כנראה לקיבוע שער לחסימת המעבר.
(3) בשלב השלישי נחסמו הפתחים המזרחי והמערבי של מעבר 2510 בבנייה באבנים מהוקצעות. בחלקה התחתון של הסתימה המזרחית (L2507) נחשף צינור עופרת (כ-1 מ' אורך), ששימושו לא ברור. בין שלב 2 לשלב 3 נבנה קיר לרוחב המעבר (W2511); שימושו לא ברור והוא פורק בחלקו לפני חסימת המעבר בשלב 3. שלב 3 קודם לסתימת המעברים P1–3 במתקן הויסות ולבניית רצפת האבן בבריכת החלוקה, המתוארכים למאה הז' לסה"נ.
(4) בשלב הרביעי, כנראה בימי הביניים, נבנתה במקום טחנת קמח שהופעלה באמצעות ארובה אנכית, בדומה לטחנות קמח אחרות שהתגלו בחלקו הצפוני של הסכר
(M15 ,M14; ר' חדשות ארכיאולוגיות 116). מטחנת הקמח השתמר רק הקיר המערבי (W2526; רוחב 2.5 מ', גובה השתמרות 1.2 מ'; איור 9), שנבנה במרחק כ-6 מ' ממערב לקיר 2380 באבני גזית גדולות וטיט-סיד אפור; הוא חסם את תעלת ההטיה. בקיר נבנו שני מעברים (L2528 ,L2527; רוחב 0.4–0.5 מ'), דרכם זרמו מים שהפעילו גלגל כפות אופקי.
(5) בשלב החמישי, בתקופה העות'מאנית, נבנתה טחנת קמח M13. לשם בנייתה פורקו רוב חלקי טחנת הארובה. השטח שבין קיר 2380 לקיר 2526 מולא במילוי של אבני גזית ואדמה (L2512), ועליו נבנתה תעלת הזנה (C3), שסיפקה מים דרך מעבר P3 לטחנת הקמח M13.
 
האמה התחתונה, תעלה C1 והאמה הנמוכה (5–7). נחפרו קטעים שחפירתם לא הושלמה בעונות הקודמות. באמה התחתונה כללה החפירה פינוי עפר, ובאמה הנמוכה פורקו קירות מימי המנדט הבריטי ומחיצות עפר. בתעלה C1 נחפרו מפולות וסתימה מן התקופה העות'מאנית ופורק ריכוז של צינורות חרס שנצרפו בכבשן בימי המנדט הבריטי (מחסן?; איור 10).
 
כבשן הצינורות מימי המנדט הבריטי (8). בפינה הצפונית-מזרחית של המחצבה הושלמה חשיפת כבשן הצינורות (איור 11). הכבשן נבנה על החלק הצפוני של האמה הנמוכה, ושימש לצריפת צינורות חרס, בהם השתמשו בשנים 1927–1932 לניקוז המעיינות בעת ייבוש ביצות כברה. קירות הכבשן נבנו מאבני כורכר ודופנו מפנים בלבני שמוט. רצפת הכבשן נבנתה אף היא מלבני שמוט. פתח הכבשן נבנה בצד דרום, ובו הותקנה דלת ברזל, ממנה השתמרו רק החלקים התחתונים. בתעלות היסוד של הכבשן התגלו כמה צינורות חרס ושברים של צינורות, ומכאן שהכבשן שופץ במהלך פעילותו. בין הכבשן למחצבה, במרחק כ-0.6 מ' ממזרח לקיר הכבשן, נחשפה תעלה (6 מ' אורך, 0.2 מ' רוחב, 0.10–0.15 מ' עומק), שדופנותיה נבנו מלבני שמוט והיא קורתה באבני גוויל. לא ברור למה שימשה התעלה והאם היא קשורה לכבשן.
 
הסכר נבנה בסוף המאה הג'–תחילת המאה הד' לסה"נ, ובמהלך זמן שימושו הארוך נערכו בו שינויים רבים. כבר בתקופה הביזנטיתנערכו שינויים רבים במתקן הויסות, בבריכת החלוקה ובשטח שממערב לה. שינויים אלה נבעו משתי סיבות עיקריות, האחת היא הוספה של מערכת של טחנות קמח, שנבנתה ממערב לקצה הדרומי של הסכר והופעלה באמצעות מים שזרמו דרך מתקן הויסות, והשנייה היא שלמתכננים ולבנאים של הסכר ושל המערכות הקשורות אליו לא היה, כנראה, מספיק נסיון בבניית מערכת כזו, שהיא ייחודית בארץ ובעולם בתקופות הרומית והביזנטית. בתקופות המאוחרות הותאמה מערכת אספקת המים לטחנות הקמח למפלס המים במאגר, שרומו ירד במטר ויותר.