בחודשים יוני ויולי 2007 ויוני–אוגוסט 2008 נערכו עונות החפירה ה-26 וה-27 בתל דור (רשיונות מס' 66/2007-G-62/2008 ,G; ר' חדשות ארכיאולוגיות 118, חדשות ארכיאולוגיות 121 [2005], חדשות ארכיאולוגיות 121 [2000, 2002, 2003], חדשות ארכיאולוגיות 121 [2006]). החפירות נערכו מטעם האוניברסיטה העברית בירושלים ואוניברסיטת חיפה, בשיתוף מכון ויצמן למדע, אוניברסיטת וושינגטון בסיאטל ואוניברסיטת דרום אפריקה. עונת החפירות נערכה בחסות החברה לחקירת ארץ ישראל ועתיקותיה ובמימון מרכז ברמן לארכיאולוגיה מקראית, מכון זינמן לארכיאולוגיה, אוניברסיטת וושינגטון, קרן וונדי גולדהירש וכמה תורמים אנונימיים. פעילויות נוספות שנערכו באתר מומנו על ידי הקרן הלאומית למדע ותוכנית ווייט-לוי לפרסום ארכיאולוגי. החפירות נוהלו על ידי א' שרון וא' גלבוע, בסיוע ש"ק סטרופ (ראש משלחת אוניברסיטת וושינגטון, סיאטל), א' בלוך-סמית (ראש משלחת אוניברסיטת סט' ג'וזף, פילדלפיה; ניהול שטח D2), ע' סמילנסקי (ראש משלחת מכון ויצמן, עונת 2007), ו' בוסהוף (ראש משלחת אוניברסיטת דרום אפריקה; ניהול ריבועים בשטח D2, עונת 2007), מ' לה-רו (ראש משלחת אוניברסיטת דרום אפריקה, עונת 2008) וג' אנדרוז (מארגן משלחת אוניברסיטת דרום-אפריקה), א' קרסיק ור' קרברג (ניהול שטח D4), י' שלו וט' גולדמן-נוימן (ניהול שטח D5), ג' נאס וא' ג'סטרובסקה (ניהול ריבועים בשטח D2, עונת 2008), ר' בולר וק' מק-פרון (ניהול ריבועים בשטח D4), ה' בן-בסט (ניהול ריבועים בשטח D4, עונת 2007, וניהול ריבועים בשטח D5, עונת 2008), ע' רוזנבלום (מנהלה), ס' פוסטר (רישום בשטח D2, עונת 2007), א' גולדשטיין (רישום בשטח D2, עונת 2008), ו' גנסל (רישום בשטח D4, עונת 2007), ט' לימן (רישום בשטח D4, עונת 2008), פ' ורמולן (רישום בשטח D5, עונת 2007) וב' מנינג (רישום בשטח D5), ב' מוניקנדם גבעון ופ' וימן-ברק (ניהול רישום), ס' מצקביץ (אדריכלות) וא' פרארי (אדריכלות, עונת 2007), ר' לין ור' שפיר (שימור אדריכלי), מ' לביא (שימור ממצא), ע' רוזנבלום ור' שפיר (רפאות), ל' ספיר (ארכיאוזואולוגיה), ה' קרש (צילום, עונת 2007), א' פרארי (צילום, עונת 2008), ע' בהר (ארכיאוכימיה, עונת 2007), י' פרחי ור' מוטה (נומיסמטיקה), ו' דמוב (ציור ממצא), ב' קוצ'ין (סריקה ממוחשבת, עונת 2007), ר' סגל (סריקה ממוחשבת, עונת 2008), ר' גרוס (רישום במוזיאון), י' הירשברג (מנהל מוזיאון המזגגה), וכן כ' מונרו (ארכיאולוג מאוניברסיטת קורנל, עונת 2008) וק' ניינבר (ארכיאולוג מאוניברסיטת פרטוריה, עונת 2008). כן השתתפו מתנדבים וסטודנטים מאוניברסיטת וושינגטון, ממכללות בחוף המזרחי של ארה"ב, מאוניברסיטת דרום אפריקה ומאוניברסיטת חיפה. במהלך החפירות נערכו באתר בית ספר שדה מטעם אוניברסיטת וושינגטון, חפירה לימודית מטעם אוניברסיטת חיפה וקורס שימור מטעם אוניברסיטת חיפה. תודות למלון 'נחשולים קייט ונופש בע"מ' ולמוזיאון 'המזגגה' בנחשולים.
החפירה התנהלה בשלושה שטחי משנה בדרום-מערב התל (שטחים D5 ,D4 ,D2; איור 1), במטרה להנמיך את חתכי האדמה האנכיים מסביב לריבועי החפירה העמוקים, ולדרג את החתכים לכיוון דרום אל הים. בדרך זו ניתן יהיה לשמר ולהציג את כל השכבות באתר.
שטח D2 (תקופות הברזל 1, 2). התגלה לראשונה חלק נוסף ממבנה הציבור הגדול, אליו שייך קיר W10606 (שלב D2/7b) שהתגלה לראשונה בשנת 1989. בחפירות בשנות התשעים לא התגלו ממזרח לקיר שרידי בנייה הקשורים אליו, והתחושה הייתה כי האזור שבין מבנה זה ו'המבנה המונומנטלי' שממזרח לו שימש שטח פתוח (איור 2). אחת ממטרות החפירה המחודשת בשטח הייתה לחפור קטעים נוספים ממבנה זה. בחפירה מצפון לקטע החשוף של קיר 10606 נחשף המשך הקיר, וכיום ברור כי זהו קיר איתן (10 מ' אורך ויותר, כ-1.7 מ' רוחב), הנמשך עוד לצפון. הנדבכים שהשתמרו מהקיר הם למעשה רק בסיס הקיר, שהיה הקיר המזרחי של מבנה גדול, שהמשכו חבוי מתחת לשטחים D4 ו-D1 שמצפון וממערב לו. קיר 10606 נבנה משני טורים של אבני גזית גדולות, שהונחו בבניית ראשים. מבנה גדול זה, שמידותיו של הקיר מלמדות על אופיו הציבורי, מתוארך לתקופת הברזל 2. מבנה זה חותם מבנים מתקופת הברזל 2א (שלב D2/8) והוא נחתך על ידי כמה בורות מתקופת הברזל 2ב (שלב D2/6). תיארוכו המדויק של המבנה — סוף תקופת הברזל 2א או תחילת תקופת הברזל 2ב — תלוי בפרשנות שנעניק למפלסי הכורכר שלצדו. חשיפתם של מפלסים אלו החלה בעונת 2006 ונמשכה בעונת 2007. נחשפו מפלסי כורכר רבים, עד שמונה זה על גבי זה. הממצאים בין המפלסים ועליהם מעטים ביותר, ובהם חרסים המתוארכים לאופקים Jr1/2 ו-Ir2a לפי המינוח הרווח בדור (המעבר מתקופת הברזל 1 לתקופת הברזל 2 ולתקופת הברזל 2א'). בין המפלסים התגלו 'עדשות' של חומר לבנים ומשטחים של אבנים קטנות. אחד המשטחים התחתונים, העשוי חלוקי אבן, אף כיסה את חלקו המזרחי של קיר 10606 (איור 3). אפשר שמפלסי הכורכר הם רצפות המאוחרות למבנה, ואז הממצא בין המפלסים מהווה terminus ante quem לתקופת השימוש במבנה. אפשר גם, וזו לעת עתה האפשרות המועדפת עלינו, שמפלסי הכורכר הם מילויים קונסטרוקטיביים שהונחו בו-זמנית עם בניית הקיר במטרה ליצור מעין פודיום מוגבה ממערב לו, ואז הממצא בתוך המילויים מהווהterminus post quem לבניית המבנה. שאלה זו תישאר פתוחה עד שיחשפו חלקים נוספים ממבנה זה בהמשך חפירתו של שטח D4. אם אכן האפשרות השנייה נכונה, הרי שמפלסים אלה מלמדים אף הם על המאמץ הרב שהושקע בבניית המבנה.
לאחר הסרתם של משטחי הכורכר נחשפה תעלת שוד בכיוון דרום-מערב–צפון-מזרח. בתחתית התעלה התגלה המשכו של קיר האבן הגדול המכונה 'הבסטיון' (איור 2), שנבנה בשלב D2/13 (אופק Ir1a early) ושימש עד שלב D8a (אופק Ir2a). חלקו הדרומי של קיר זה נחפר לראשונה על ידי א' רבן בשנות השבעים של המאה הכ', והמשכו לצפון נחשף במהלך חפירותיו של א' שטרן. הקיר נבנה מבולדרים גדולים והוא מקיף את רכס הכורכר שבחלקו המערבי של התל. נראה כי זהו קיר תמך איתן, היוצר אזור מוגבה ממערב לו, ומפריד אותו מהעיר התחתית שנבנתה על החוף החולי ממזרח לרכס הכורכר. המפולות הגדולות של קיר הבסטיון מכוסות במפלסי הכורכר (שלב D2/7). נראה אם כן שבשטח שממערב לבסטיון חסרים שרידי בנייה משלבים שנחשפו בשטח שממזרח לו (שלבים 9–D2/12). יתכן אמנם כי השטח המערבי לא היה מיושב לאורך מרבית חלקה השני של תקופת הברזל 1, אך סביר יותר להניח כי שרידיהן של תקופות אלו באזור זה הוסרו בזמן פילוס השטח לבניית מבנה הציבור הגדול הקשור לקיר 10606.
שטח D4 (התקופות ההלניסטית והרומית). בעונת 2007 נמשכה חפירת מבנה התעשייה מהתקופה הרומית שחשיפתו החלה בעונת 2004 (ר'
חדשות ארכיאולוגיות 118). כמו במרבית השרידים מהתקופה הרומית בתל גם במבנה זה הובחנו שני שלבים. שלא כמו במבנים אחרים באתר במבנה הזה הובחנה המשכיות רבה משלב לשלב. שימושו של המבנה אינו ברור. בבניית חלק מקירות המבנה נעשה שימוש משני בחוליות עמודים. בעונות הקודמות התגלו במבנה רצפות פסיפס לבנות, מתקני מים שונים ואף כמה אריחי היפוקאוסט ולכן הועלתה תחילה האפשרות כי המבנה שימש כבית מרחץ. אולם כבר בעונת 2005 התברר כי המבנה שימש לתעשייה או שהוסב בשלב כלשהו לשמש לתעשייה, שכן התגלו בו טבונים או כבשנים ומתקנים נוספים (איור 4). מרבית המתקנים נחשפו בעונת 2007, אך תפקידם אינו ברור עדיין. התגלה מגוון גדול של מתקנים, חלקם בנוי אבן וחלקם בנוי אריחי חרס, חלקם מדופן באבן וחלקם מדופן בחומר, בחלקם תא בערה כפול ובחלקם תא בערה יחיד, בחלקם התגלה בחזית בור תפעול ובחלקם אין בור. בחלקם התגלו שרידים המלמדים על שרפה בטמפרטורה גבוהה ובחלקם אין סימני שרפה כלל (איור 5). מגוון המתקנים מקשה על הבנת המכלול. המתקנים קטנים מלשמש כבשני קרמיקה לכלי חרס, מה גם שלא התגלתה בהם פסולת ייצור, והם גדולים מלשמש טבוני אפייה ביתיים. הועלתה אפשרות שלפחות חלק מהמתקנים שימש בייצור תעשייתי של מוצרי מאפה כלשהם, אולי בשירות המקדשים שממערב לכאן בשטחים
F ו-
H. מניתוח הסדימנטים באחד ממתקני האבן עולה שהוא שימש, אולי בשימוש משני, להתכת נחושת. בשלב זה לא ברור עדיין האם המבנה נבנה מלכתחילה כמבנה תעשייה (בשלב D4/2) או שהוסב לשמש לתעשייה בשלב מאוחר יותר (שלב D4/1), אך לאחר החפירות האחרונות אין עוד מקום לסברה כי המבנה שימש בשלב כלשהו כבית מרחץ.
בעונה זו נמשכה גם חשיפתו של המבנה הגדול מן התקופה ההלניסטית, שחלקים ממנו נחשפו בעבר בשטחים D1 ו-D2. מבנה זה התגלה לראשונה בשנת 1984, תוארך תחילה לתקופה הפרסית וכונה 'הארמון הפרסי'. חפירות מאוחרות יותר העלו ספקות בתיארוך זה (ר'
חדשות ארכיאולוגיות 111) ובעונת 2005 הוכח סופית כי זמנו במאה הג' לפסה"נ או אף מעט מאוחר יותר (ר'
חדשות ארכיאולוגיות 121). בעונת 2008 הוסרו מרבית הרצפות ומתקני התעשייה מהתקופה הרומית שתוארו לעיל ונחשפו חלקים נוספים ממבנה נרחב זה (25
×50 מ' ויותר; איור 6). נחשף קיר רחב (W05D4-050) הניגש בקצהו הצפוני אל קיר רחב נוסף (
W05D4-060
b; שלב D4/3), שנבנה בכיוון צפון-מזרח–דרום-מערב. בדומה לקירות אחרים במבנה נבנה גם קיר זה בשיטת ה'ארגזים' (ארגזי גזית; איור 7). עוד נחשפה בעונה זו אומנה רבועה (W08D4-363), שנבנתה באבני גזית גדולות, ונראה שהיא חלק מהמבנה. אומנה זו מזכירה מעט בצורתה את האומנה המרכזית בחדר המערבי ביותר במבנה שנחפר בעבר בשטח D1. לא ברור בשלב זה אם קיר
W05D4-060 תוחם את המבנה מצפון או שהמבנה ממשיך עוד לצפון. אפשר שרמז לכך יש בחשיפתו של רחוב מהתקופה הרומית בצפונו של שטח 'D1 עליון' (ריבועים
AS17–AU), שנחשף לראשונה בשנת 2006 (ר'
חדשות ארכיאולוגיות 121). המשכו למזרח של רחוב זה אמור לעבור צמוד לקיר
W05D4-060 מצפון (ריבועים 18–
AR–AN17). במרבית המקרים בדור עד כה נבנה הרחוב מהתקופה הרומית על תוואי הרחוב מהתקופה ההלניסטית. אם גם כאן זהו המקרה, אז נראה כי קיר W05D4-060
הוא החזית הצפונית של ה'ארמון ההלניסטי'.
שטח D5 (תקופות הברזל 1, 2 והתקופות הפרסית וההלניסטית). במזרחו ובמערבו של השטח נחשפו שרידים מהתקופות הפרסית וההלניסטית (שלבים 3–D5/6; איור 8), ובהם בעיקר בורות וכן כמה קטעים של רצפות וקירות, שהם חלק מאינסולות המגורים מתקופות אלו. בעונת 2007 הסתיימה חפירתו של 'מתקן העצמות' (L07D5-114) מן התקופה הפרסית, שנחשף בחלקו המזרחי של השטח בסוף עונת 2006. בחפירה התברר כי מתקן זה כולל חמש שכבות, השתיים העליונות כוללות עצמות בלבד, השתיים שמתחתיהן כוללות עצמות ושברי כלי חרס, בעיקר ידיות של אמפורות וקנקנים, והשכבה התחתונה כוללת חרסים בלבד (איור 9). העצמות שייכות לארבעה מינים של בעלי חיים, ובהם סוס, חזיר, בקר ועז או כבש. סמוך למתקן נחשפו שלוש קבורות של כלבים.
בשטח התגלתה עין גדולה מחרס, כנראה שבר של מסכה או אריח בדמות גורגונה, המתוארכת לתקופה הפרסית. בשטח D2 התגלו בעבר שתי עיני חרס דומות. כל אחת משלוש העיניים שהתגלו באתר שונה מעט בגודלה, ולכן נראה כי כל אחת שייכת למסכה אחרת או אריח אחר.
בחלקו המרכזי של השטח ירדה החפירה אל השכבות מתקופת הברזל. בשנות ה-90 של מאה הכ' החלה חשיפתו של בית חצר מתקופת הברזל 2 (שלב D5/9). בשתי העונות האחרונות הוסרו שני הנדבכים העליונים של הקיר הדרומי של בית החצר (W05D1-548) הנמצא במורד המדרון הדרומי של התל ונחשפו חלקים נוספים שלו. התברר שזהו קיר איתן (כ-2.5 מ' רוחב), שנבנה באבני גזית גדולות, מסותתות גס ונראה ששימש קיר ביצור כלפי דרום. בסיס הקיר נמוך יותר מבסיס יתר קירות המבנה, ותעלת היסוד הרחבה שלו חותכת שרידים קדומים מתקופת הברזל 1 (שלבים 11–D5/12; להלן). עוד התברר כי החלק החסר במזרחו של הקיר הוא למעשה חלק בלתי נפרד ממנו, וייתכן שהקיר (חומה?) נבנה בשיטת 'קדמות ונסגות'. בשטחים A ו-C במזרח התל נחשפה בעבר חומת 'קדמות ונסגות' מתקופת הברזל 2ב או מסוף תקופת הברזל 2א וייתכן שהקיר בשטח D5 הוא חלק מאותה מערכת ביצור, שלה שייכים גם קטעים נוספים, ושער ארבעה תאים בשטח B1 בדרום-מזרח התל.
החפירה בשטח בעונות אלו התרכזה בחשיפת שכבת החורבן מאופק הברזל 1א בדור (שלב D5/11) מתחת לבית החצר, שהחלה להחשף בעונות 2005 ו-2006. קירותיו של המבנה משכבה זו נשדדו כמעט לחלוטין, אך רובם שוחזרו על סמך תעלות השוד והחתכים (איור 10). קירות אלה נבנו בלבנים שהונחו על יסודות אבן. המבנה כולל כמה חדרים, והוא חרב בשרפה עזה; כלים רבים התגלו באתרם. בפינה הדרומית-מערבית של המבנה נחשף חדר קטן, ובו התגלו באתרם שני פיטסים מעוטרים בעיטור גלי בסגנון קפריסאי. מתחת לאחד הפיטסים התגלה ריכוז גדול של עדשים מפוחמות, כנראה שרידי תכולת הפיטס (איור 11). בפינה הצפונית-מזרחית של החדר התגלה מתקן לבנים קטן, שמתארו רבע מעגל. בחדר האמצעי במבנה נחשפו שני קנקני שפת צווארון גדולים. באחד הקנקנים התגלו עדשים וכנראה גם קטניות אחרות. בחדר הצפוני במבנה התגלו בעיקר שברים של קנקנים קטנים ישרי כתף (קנקנים 'כנעניים'), שתי קובעות וריכוז אבנים קטנות, אולי אבני משקל. רוב הכלים שהתגלו במבנה הם כלי אגירה. המבנה דומה הן בתוכניתו הן בפיזור הכלים בתוכו למבנה החצר בשטח G (שלב G/9), המתוארך דומה לאותה תקופה וחרב גם הוא בשרפה. נראה כי חורבנם של שני מבנים אלו קשור לאותו אירוע.
מתחת למבנה זה נחשפו שרידיהם של כמה קירות מלבני בוץ (איור 12), שנחתכו בתעלות שוד (שלב D5/12). רוב הקירות נמצאים הישר מתחת לקירות המבנה משלב D5/11. כלי החרס משלב זה מתוארכים אף הם לאופק הברזל 1א בדור, אך הם קדומים מעט מאלה של פאזה D5/11.