בחודשים דצמבר 2013 וינואר 2014 נערכה חפירת בדיקה ממערב לכביש 65, ליד עין אום אל-ע'נם שלרגלי הר תבור (הרשאה מס' 6970-A; נ"צ 238395-410/731195-219; איור 1), לאחר שהתגלו עתיקות בחתכי בדיקה שנערכו לקראת הנחת צינור גז. החפירה, מטעם רשות העתיקות ובמימון חברת נתיבי הגז הטבעי לישראל בע"מ, נוהלה על ידי י' טפר (צילום שטח), בסיוע י' לבן, י' יעקבי וא' בכר (מנהלה), ט' מלצ'ן (מדידות), א' שפירו (סרטוט), ח' טחן-רוזן ול' זייגר (ציור ממצא), ז' מצקביץ' (ממצא צור), י' קופרשמידט (מעבדת מתכות), ד"צ אריאל (נומיסמטיקה) ופועלים מכפר מנדא.
נפתחו שני שטחי חפירה (B ,A; איורים 2, 3) משני צדיו של ערוץ נחל הנמשך לדרום-מזרח ונשפך אל נחל תבור, בקרבת מעיין שופע מים. בשטח A, מצפון לערוץ וסמוך למעיין, נחפרו שני ריבועים והתגלו כלי צור ופסולת תעשיית צור מהתקופה הפליאוליתית התיכונה (מצקביץ', להלן), ממצא קרמי מתקופת הברזל 2, קיר שלצדו מפלס חרסים מהתקופה ההלניסטית וגל אבנים. בשטח B, מדרום לערוץ, נחפר ריבוע אחד והתגלה גל אבנים בן ימינו. על פני השטח התגלו שברי כלי חרס מהתקופות הרומית והעות'מאנית.
שטח A (איור 3). במערב השטח (ריבוע A1), בעומק של כ-1.5 מ' תחת לפני השטח, נחשף קיר מתעגל (W108; לפחות 6 מ' אורך; איור 4), שנבנה על סלע האם מאבני גוויל גדולות ובינוניות וביניהן אבנים קטנות; הוא השתמר לגובה שניים–שלושה נדבכים. ממערב לקיר נחשף הסלע (L104). ממזרח ומצפון-מזרח לקיר, מעט מעל מפלס הסלע, נחשפה שכבה של קרקע בגוון אפור-כהה (L107 ,L106), ובה אבנים קטנות וחרסים המתוארכים ברובם לתקופה ההלניסטית. במזרח השטח (ריבוע A2) נחשף גל אבנים (L109; כ-0.5 × 1.5 מ'); בחפירתו עד סלע האם התגלה ממצא דל של חרסים (L102).
ממצא כלי החרס מהשטח התגלה ברובו בחלקו המערבי, והוא כולל סיר בישול (איור 1:5) ושני קנקנים (איור 2:5, 3), המתוארכים לתקופת הברזל 2. בשכבת הקרקע לצד קיר 108 התגלו קרטר (איור 4:5) ושני קנקנים (איור 5:5, 6), המתוארכים לתקופה ההלניסטית. בשכבת פני השטח התגלו שברי כלי חרס מעטים מהתקופות הרומית והעות'מאנית (הם לא צויירו) וכן שבר של כלי שחיקה מבזלת (איור 7:5) ומטבע של קונסטנטיוס הב' (351–361 לסה"נ; ר"ע 143889).
שטח B. התגלה גל אבנים (L109; כ-1.5 × 3.0 מ'; איורים 6, 7) שנערם על הקרקע (L203). בחפירת חתך לרוחב הגל (L202) התגלו מעט פריטי צור (מצקביץ', להלן) ושברי כלי מתכת בני ימינו.
ממצא הצור
זינובי מצקביץ'
מכלול הצור מהחפירה כולל 134 פריטים, שנאספו ללא סינון. 129 מהפריטים התגלו בשטח A, בשכבת פני השטח ובשכבה מהתקופה ההלניסטית. כל הפריטים במכלול נעשו על צור מתקופת האאוקן בגוונים בז' וחום, באיכות טובה, שמקורו כנראה בסביבה הקרובה של האתר. מרבית הפריטים שחוקים ומכוסים בפטינה עבה ועליהם פגיעות קצה רבות.
במכלול 36 כלים, 15 גרעינים, 67 פריטי פסולת תעשייה (debitage) ו-16 גושים (chunks), שמרביתם אופייניים טכנולוגית וטיפולוגית לתרבות המוסטרית בתקופה הפליאוליתית התיכונה. בנוסף, התגלה כלי דו-פני (אבן יד) אחד קטן, גס וא-סימטרי, המתוארך כנראה לתקופה הפליאוליתית התחתונה. אחת מצלעותיו הלטרליות של הכלי מעוצבת בהתזה רוחבית, בדומה לסכינים דו-פניים המוכרים משכבת התרבות האשלו-יברודית במערת תנור שבמערב הכרמל. כן התגלו שני מגרדים, שהשתמרותם דומה לזו של פריטי המכלול כולו, והם מאוחרים כנראה לתקופה הפליאוליתית התיכונה.
הפריטים האופייניים לתרבות המוסטרית סותתו בטכניקת לבלואה. מבין 15 הגרעינים חמישה סותתו בטכניקת לבלואה, שניים הם גרעינים דיסקוידליים והשאר הם גרעינים אמורפיים. בשלושה מגרעיני הלבלואה ניכר ניצול הקפי, בגרעין אחד ניכר ניצול צנטריפטלי מועדף ובגרעין אחד ניכר ניצול חד כיווני. פסולת הגרעינים מהאתר אופיינית לשימוש בטכניקת לבלואה (éclat débordant ו-éclat ultrapasse).
במכלול הכלים בולטת שכיחותם של מקרצפים, והם כוללים אחד-עשר מקרצפים קמורים, מקרצף קמור כפול (איור 1:8), מקרצף קעור ומקרצף מתכנס. ארבעה מהמקרצפים עשויים על נתזי לבלואה. עוד כולל מכלול הכלים ארבעה נתזי לבלואה משובררים (איור 2:8, 3), חוד לבלואה משוברר, ארבע שקערוריות, ארבעה משוננים, שלושה סכינים שלהם גב טבעי, כלי נהר איברהים אחד ונתז משוברר אחד.
ממצא פריטי הצור מהחפירה מלמד שבמקום הייתה התיישבות בכמה תקופות פרהיסטורית, ובעיקר בתקופה הפליאוליתית התיכונה. קרבה למקור מים וחומר גלם זמין היו זרז להתיישבות במקום, כפי שמוכר מאתרים נוספים באזור, ובהם אתר התרבות המוסטרית בהר הקפיצה שליד נצרת (הר קדומים; ג'בל קפזה). דמיון נוסף בין אתר החפירה לאתר בג'בל קפזה הוא בכמה מאפיינים טיפו-טכנולוגיים של מכלול הצור, ובהם נוכחות של נתזי לבלואה מועדפים וניצול הקפי של גרעינים.
באתר, שלא תועד בסקרים שנערכו בעבר באזור, התגלו שרידים לפעילות אנושית ליד מקור מים במורדות המזרחיים של הר תבור כבר בתקופה הפליאוליתית התיכונה. כן התקיימה פעילות באתר בתקופות הברזל 2, ההלניסטית, הרומית והעות'מאנית. על סמך השרידים שהתגלו באתר נראה כי הפעילות במקום הגיעה לשיאה בתקופה ההלנסיטית.