בסוף חודש ינואר ותחילת פברואר 2013 נערכה חפירת הצלה ממזרח לשכונת ברנע באשקלון (הרשאה מס' 7025-A; נ"צ 160591-908/621304-661), לקראת החלפת צינור ביוב. החפירה, מטעם רשות העתיקות ובמימון תאגיד מי אשקלון בע"מ, נוהלה על ידי ד' ייגורוב (צילום), בסיוע י' אלעמור (מנהלה), נ"ש פארן (GPS), מ' קונין, א' האג'יאן, ש' גל ומ' אורון (מדידות וסרטוט), ס' גנור (ייעוץ מדעי), ס' אטקיס ונ' זאק (תכניות), ג' סרי (כלי חרס) וא' לידסקי-רזניקוב (ציור כלי חרס).
נפתחו שני שטחי חפירה (B ,A; איור 1) בחלקו הדרומי של אתר העתיקות 'אחוזת המיל השלישי'. בשטח A, המשתרע על פני 100 מ"ר, נחשפו שרידי בנייה מהתקופה הביזנטית (שכבות II ,I), ובשטח B, המשתרע על פני 50 מ"ר, נחשפו שלושה קברי ארגז מהתקופה הביזנטית.
שטח A
שכבה II. נחשף קיר (W10; איורים 2, 3), שנבנה בכיוון צפון-מערב–דרום-מזרח משתי שורות של אבני גזית גדולות מכורכר (0.2 × 0.3 × 0.6 מ'), וביניהן אבנים קטנות שלוכדו בחומר מליטה. בפן הצפוני של הקיר השתמרו שני נדבכים של אבני גזית, ואילו בפן הדרומי השתמרו נדבך עליון של אבני גזית שהושתת על אבני כורכר קטנות שלוכדו בחומר מליטה. קיר 10 ממשיך לכיוון צפון-מערב אל מחוץ לגבולות החפירה. אל הקיר ניגש מדרום קיר נוסף (W11), שנפגע בחלקו הדרומי בימינו. קיר 11 נבנה בחלקו הצפוני מאבני גזית, בדומה לקיר 10, ובחלקו הדרומי — מאבני כורכר קטנות שלוכדו בחומר מליטה אפור. הקיר השתמר לגובה נדבך אחד. בשטח שבין הקירות התגלה מפלס של אדמת חמרה מהודקת (L104), ששימש כנראה רצפה, בדומה לרצפה שנחשפה באתר בעבר (
Israel and Erickson-Gini 2013:169). בחפירת מפלס 104 התגלו שברי כלי חרס רבים מהתקופה הביזנטית, ובהם קערות (איור 1:4, 2), קדרות (איור 3:4), סירי בישול (איור 4:4) וקנקנים (איור 5:4–7). נראה כי שרידי הבנייה שהתגלו בשטח הם חלק ממתקן באחוזה החקלאית ששכנה באתר בתקופה הביזנטית.
שכבה I. בשכבת פני השטח (כ-0.3 מ' עובי) התגלתה אדמת חמרה דחוסה מאוד, שמעורבים בה שברי כלי חרס שחוקים המתוארכים כנראה לתקופה הביזנטית.
שטח B
נחשפו שלושה קברי ארגז בנויים (איורים 5, 6), האחד לקבורה זוגית (L203 ,L202) והשניים האחרים לקבורת יחיד (L205 ,L201). הקבר הזוגי, הדרומי ביותר, נבנה בכיוון מזרח–מערב וחולק לשני תאים באמצעות קיר מחיצה. התא הדרומי של הקבר התגלה מכוסה בלוחות אבן. אבני הבנייה והכיסוי סותתו היטב מכורכר (0.2 × 0.3 × 0.5 מ'). בתא הצפוני של הקבר לא השתמרו אבני הכיסוי, ולכן נראה כי הוא נשדד. קבר 201 נבנה גם הוא בכיוון מזרח–מערב מאבני כורכר שסותתו היטב. לא התגלו אבני כיסוי מעל קבר זה ועל כן נראה כי גם הוא נשדד. שני הקברים לא נחפרו עד תום. קבר 205, הצפוני, שנחשף במהלך פיקוח, נבנה בכיוון כללי צפון–דרום מלוחות כורכר שטוחים. הקבר התגלה הרוס ברובו, ללא אבני כיסוי וללא ממצא. על סמך הבנייה של הקברים ועל סמך קרבתם לאתר 'אחוזת המיל השלישי' אפשר לשער שזמנם התקופה הביזנטית. קברים אלה מרוחקים כ-200 מ' מדרום לאחוזה החקלאית ששכנה באתר בתקופה הביזנטית, ונראה כי הם חלק מבית קברות של האוכלוסייה שהתגוררה באתר בתקופה זו.
ישראל י' תשנ"ד. אשקלון.
חדשות ארכיאולוגיות ק:86–91.
Erickson-Gini T. and Israel Y. 2013. An Intermediate Bronze Age Settlement and a Middle Bronze Age II Cemetery at the ‘Third Mile Estate’, Ashqelon. ‘Atiqot 74:143–165.
Israel Y. and Erickson-Gini T. 2013. Remains from the Hellenistic through the Byzantine Periods at the ‘Third Mile Estate’, Ashqelon. ‘Atiqot 74:167–222.