משני עבריה של תעלה שנחפרה על ידי כלי מכני נחשפו שני חדרים של מערת קבורה חצובה בסלע, בעומק של 3 מ' מתחת לפני השטח (איור 1) – חדר A (2.0 X 3.5 מ'; 1.0 מ' גובה) וחדר B, גדול יותר (3.5 X 5.0 מ'; 1.5 מ' גובה), שנמנו בו לפחות 13 כוכים חצובים בדפנות. כוכים נוספים  היו אולי בדופן הדרומי, אך נהרסו על ידי הכלי המכני. כניסה חסומה באבן בדופן המערבי של חדר B לא נחפרה; היא הובילה, ככל הנראה, מחדר כניסה משותף לשני החדרים. לא ניתן היה לוודא אם למערת הקבורה היו חדרים נוספים. מידות הכוכים, שהיו קטנים באופן יוצא דופן, היו לא-אחידות (0.8 X 0.4 X 0.8 מ' גודל מרבי; 0.4 X 0.3 X 0.6 מ' גודל מזערי). הכוכים היו קטנים מכדי להכיל קבורות או גלוסקמאות; ייעודם אינו ברור. שתי שכבות טיח (כ-1 ס"מ עובי) הובחנו בכוכים אחדים. אבן הגיר שבה נחצבה המערה היתה רכה, לחה ומתפוררת וגרמה להתמוטטות חלק מן התקרה והדפנות הפנימיים של המערה, שהכילה גם אדמה רבה.

 

לא נמצאו עצמות אדם במערה. ערמה קטנה של שברי כלי חרס ליד הפתח המשוער לחדר A מצביעה על כך שהמערה נשדדה בעבר, ככל הנראה בעת העתיקה. המכלול החלקי שנמצא במערה כלל קערות (איור 2: 1–3), סירי בישול (איור 2: 4–6), קנקני אגירה (איור 2: 7–10), פכים (איור 2: 11, 12), מכסים (איור 2: 13, 14) וכמה שברי נרות (איור 2: 15). נוסף על הקרמיקה נמצאו כמה שברים של בקבוק, קערת זכוכית ומספר גרעיני זיתים. על סמך שברי כלי החרס המערה היתה בשימוש ככל הנראה במרוצת המאות הב' והג' לסה"נ.

 

פיקוח נוסף על קו הביוב העלה חלק של אמפורה כדורית שנמצאה בתוך חלל חצוב בסלע, 10 מ' מצפון לחפירה. החלל היה אולי חלק ממערת קבורה נוספת שלא נבדקה. האמפורה המיובאת (איור 2: 16) היא ככל הנראה ממקור ספרדי וניתן לתארכה למאות הב'–הד' לסה"נ