שכבה 2 (תקופת הברונזה הביניימית; 2200–2000 לפסה"נ; איור 2). בשטח B, מתחת לאדמת סחף וחלוקי טרוורטין (0.85 מ' עומק), נחשף קיר (W4), שנבנה בכיוון צפון-מזרח–דרום-מערב מאבני גוויל קטנות מבזלת והשתמר לגובה נדבך אחד; הוא ממשיך אל מחוץ לשטח החפירה. הוא הושתת על שכבה דקה של אדמה חומה, ובה חרסים אחדים מתקופת הברונזה הביניימית (L6). שכבה זו הורבדה על אדמת חמרה ללא חרסים (L9). מקיר 4 השתמרו רק הפן הדרומי-מזרחי ואבנים אחדות מליבת הקיר; ייתכן שהוא נפגע מסחף או שאבניו נשדדו. ממערב לקיר לא התגלו שרידי בנייה נוספים מתקופה זו, ולכן נראה כי הקיר הוא חלק ממבנה כלשהו שהשתרע ממזרח או מדרום לשטח החפירה. ממצא כלי החרס בשכבה מתוארך לתקופת הברונזה הביניימית, והוא כולל קנקן ששפתו פשוטה ונוטה החוצה (איור 1:3), פך ששפתו פשוטה ונוטה החוצה והוא עוטר בסרוק על השפה ומתחתיה (איור 2:3), קנקנית שלה ידית נקב המחופה מפנים ומחוץ בצבע אדום (איור 3:3), שבר כתף של קנקן שעוטר בעיטור חבל (איור 4:3) וידיות מדף מקופלות (לא צוירו). נראה שיש לתארך את הקיר על סמך הממצא הקרמי לתקופת הברונזה הביניימית.

 
שכבה 1 (התקופות הרומית והביזנטית; איורים 4, 5). בשטח A, מתחת לאדמת סחף חומה (0.95–1.10 מ' עומק), נחשפו קירות שאינם מצטרפים לכדי תכנית ברורה. במזרח השטח נחשף קיר איתן (W5), שנבנה בכיוון צפון-מזרח–דרום-מערב משני פנים של אבני גוויל מבזלת במגוון מידות ובתווך אבני גוויל קטנות ואדמה חומה; הוא השתמר לגובה נדבך אחד ונמשך לדרום אל מחוץ לשטח החפירה. הקיר הושתת על אדמת חמרה ללא חרסים, שהונחה בשיפוע היורד לדרום-מערב. הקיר לא השתמר בחלקו הצפוני. צמוד לפן המערבי של הקיר נחשפה רצועה קטנה של אבני גוויל קטנות במפלס אחד ששוקעו באדמת חמרה. ממערב לאבנים אלה נחשפו שתי מפולות מוארכות של אבני גוויל בינוניות וקטנות, שהתמוטטו כנראה מקירות סמוכים. בחלק המערבי של הריבוע נחשפו שני קירות (W15 ,W14; איור 6). קיר 14 הושתת על אדמה חומה עם חרסים. הוא נבנה בציר צפון-מערב–דרום-מזרח מאבני גוויל בינוניות וקטנות מבזלת והשתמר לגובה שני נדבכים. מעל שני נדבכי הקיר התגלתה מפולת אבנים של נדבך נוסף. קיר 14 חותך את קיר 15, הנמשך לדרום אל מחוץ לתחום החפירה. קיר 15 הושתת על אדמת חמרה ללא חרסים. הוא נבנה בחלקו הצפוני באבני בזלת מהוקצעות בינוניות וקטנות, שהונחו בשיטת ראשים למלוא רוחב הקיר, ואילו בחלקו הדרומי הוא נבנה באבני בזלת שטוחות, שהונחו על צדן הרחב על תשתית של אבני גוויל קטנות; הוא השתמר לגובה נדבך אחד. בתעלת היסוד שלו התגלו חרסים מהתקופה הרומית. ממערב לקירות ועד לקצה השטחנחשפה הצטברות של אדמה חומה וחרסים (L12), מעל אדמת חמרה ללא חרסים. סמוך לקיר 14 מצפון-מזרח נחשף קטע קטן מבנייה באבני גוויל מבזלת במגוון מידות (L16), הנמשכת לצפון אל מחוץ לתחום החפירה. ממזרח לקירות 14 ו-15 נחשפה חלקית שכבת סחף עבה של אדמה חומה, חלוקי טרוורטין רבים, אבני גוויל וחרסים רבים המתוארכים לתקופות הרומית והביזנטית (L19 ,L17 ,L11). שכבת סחף זו מעמיקה אל מתחת לגובה הקירות. בפינה הצפונית-מערבית של הריבוע זוהתה רצועה צרה מבור (תעלה?), שנחפר באדמת חמרה; הוא נמשך לצפון אל מחוץ לתחום החפירה. הבור מולא בשלב מאוחר באדמה וחרסים.
בחפירת השכבה התגלה ממצא קרמי מעורב מהתקופות הרומית והביזנטית. הממצא מהתקופה הרומית כולל קערת ETS (איור 1:7) מהמאות הא' לפסה"נ–הב' לסה"נ, וכן קנקנים ושבר נר דיסקוס עשוי מטין אפור צהבהב ומחופה מחוץ בשחור מהמאות הא'–הג' לסה"נ (הם לא צוירו). הממצא מהתקופה הביזנטית כולל כמה טיפוסים של קערות מיובאות מחופות אדום (LRRW), ובהן קערה מטיפוס CRS A9 (איור 2:7) וקערה מטיפוס LRC 10A (איור 3:7), המתוארכות למאה הו' לסה"נ, קערה מטיפוס LRC 3 מראשית המאה הו' לסה"נ (איור 4:7) וקערה מטיפוס CRS 1 מסוף המאה הה' לסה"נ (איור 5:7), וכן קדרה עשויה מחומר מקומי (איור 6:7), שני סירי בישול (איור 7:7, 8) ושני קנקנים (איור 9:7, 10) המתוארכים למאות הה'–הו' לסה"נ. עוד התגלה בשכבה מטבע מהשנים 383–395 לסה"נ (ר"ע 143328). מטבעות מטיפוס זה נשארו במחזור עד למאה הה' לסה"נ, ולפעמים גם עד למאה הו' לסה"נ, ולכן נראה שיש ליחס אותו לפעילות במקום בתקופה הביזנטית.
 
חשיפתו של קיר מתקופת הברונזה הביניימית בשטח החפירה מלמדת אולי שהיישוב מתקופה זו, שנחשף בתל אצטבה מדרום לחפירה, משתרע על שטח נרחב ונמשך גם לצפון-מערב. אפשר שקיר זה עמד בשולי היישוב, ואפשר גם שהוא שימש לפעילות חקלאית בקצה היישוב. בתקופה הרומית (המאות הב'–הג' לסה"נ) חודשה הפעילות באתר, אך נראה כי בתקופות הרומית המאוחרת והביזנטית הקדומה היה האתר נטוש, והפעילות בו התחדשה שוב במאות הה'–הו' לסה"נ. סביר להניח שקיר 5 היה שייך למבנה גדול, אולי מסד של קירות לבנים. דומה שהקירות האחרים היו קשורים למתקנים או למבנים חקלאיים.שטח החפירה נמצא מחוץ לתחומי העיר סקיתופוליס מהתקופות הרומית והביזנטית, ועל כן סביר להניח שבמקום נערכה פעילות חקלאית.