בחודשים יולי ואוגוסט 2008 נערכה חפירת בדיקה בשיכון א' בבית שאן (הרשאה מס' 5475-A; נ"צ 246822-44/712099-11), לקראת בנייה. החפירה, מטעם רשות העתיקות ובמימון גב' ש' גרמה, נוהלה על ידי ו' אטרש (צילום שטח), בסיוע י' יעקובי (מנהלה), א' האג'יאן (מדידות), ה' סמיטליין (צילום ממצא), ל' קופרשמידט (מעבדת מתכת), ה' אבו עוקסה (זיהוי כלי חרס), ח' טחן (ציור כלי חרס) וג' ביכובסקי (נומיסמטיקה).
סמוך לחומות סקיתופוליס ממערב נחפר שטח (120 מ"ר) ונחשפו שרידי בריכת מים וחלק מיחידה אדריכלית (איורים 1, 2).
הבריכה
נחשף חלקה המזרחי של בריכת מים מלבנית שפינותיה מעוגלות (11.8 מ' אורך, לפחות 8.3 מ' רוחב, 1.4 מ' גובה השתמרות). קירות הבריכה (W11 ,W10 ,W3; כ-0.9 מ' רוחב, 1.4 מ' גובה השתמרות) בנויים גזית מאבני בזלת והושתתו על שכבת חוואר. קירות 10 ו-11 נמשכים מערבה, אל מחוץ לתחום החפירה. בקיר 3 שולבו ארבע אבני זיז (קונסולות) הבולטות לפנים הבריכה כ-0.35 מ', בגובה 0.8 מ' מעל הרצפה ובמרחק של 2.5 מ' זו מזו. הרצפה והפן הפנימי של הקירות טויחו בטיח הידראולי שהושתת על שכבת חרסים (איור 3), ברובם שברי קנקנים המתוארכים למאה הד' לסה"נ.
על הרצפה נמצאה אדמה אפורה (L9 ,L5; עובי 0.6 מ'), ובה שברי כלי חרס שתוארכו למאות הד'–הו' לסה"נ, כגון קערה גלילית (איור 1:4), קערה (איור 2:4), קערה מיובאת מן הטיפוס הקפריסאי המחופה אדום (איור 3:4), קדרות (איור 4: 4, 5), מכסים (איור 6:4–8), סירי בישול (איור 9:4–15), קנקנים (איור 1:5–5), פך (איור 6:5) ופכית (איור 7:5). מן הנרות יצוינו נר סגלגל עם ידית ופיה המשולבים בגוף הכלי, עין גדולה מוקפת ברכס בולט ועיטור חרות: דגם אדרה על הכתף ושני קווים מקבילים על הידית (איור8:5), ושני נרות שנעשו בתבנית ומתאפיינים בידית דמוית עלה (איור 9:5, 10), מן הטיפוס הנפוץ בבית שאן, המתוארך למאות הד'–הה' לסה"נ. ממצא מיוחד, ראש ציפור או תרנגול, הוא צעצוע חלול ששימש גם רעשן (איור 11:5). צעצוע דומה נמצא במערת קבורה בשרון המתוארכת למאות הא'–ה' לסה"נ (עתיקות 22: *34, איור 4).
כן נמצאו בשכבה זו חמישה מטבעות, שניים מהם זוהו: אנטוניניאנוס של קלאודיוס הב' ממטבעת אנטיוכיה (272–275 לסה"נ; מס' ר"ע 120148) ומטבע המתוארך בין 341 ל-346 לסה"נ (מס' ר"ע 120149).
היחידה האדריכלית
כמטר אחד ממזרח לבריכה ובמקביל אליה נתגלו שני קירות (W7 ,W2) שכנראה יצרו פינה וביניהם רצפה עשויה עפר כבוש (איור 6), כנראה חלק מיחידה אדריכלית שלא נחשפה במלואה. הקירות, שנשתמרו לגובה שני נדבכים, בנויים גוויל מאבני בזלת והושתתו על אבני גוויל קטנות. הקירות והרצפה נפגעו קשות בעת הנחת קו ביוב בן ימינו.
נראה כי השרידים שייכים למכלול בנייה מפואר שהוקם בתקופה הרומית המאוחרת (ראשית המאה הד' לסה"נ), המשיך להתקיים בתקופה הביזנטית ויצא מכלל שימוש במהלך המאה הו' לסה"נ.