בסקר שנערך באזור נמצא שאתר הב"ק משתרע על פני כ-55 דונם, ממזרח לרכס הכורכר ועל פני המדרון המזרחי שלו. נפתחו שישה שטחי חפירה (A–F), שבהם הובחנו על פני השטח שרידי מבנים קדומים הבנויים קירות אבן ולבני בוץ (איור 1). תוצאות ראשוניות של החפירה מצביעות על הימצאות ארבע שכבות, שאת כולן ניתן לתארך לשלב קדום ביותר של תקופת הברונזה הקדומה 1.
 

שכבה IV הובחנה בשטח B בתוך חולות בהירים לא מהודקים, בחלקה העליון של דיונת חול קדומה. התיישבות זו מאופיינת בממצאים פזורים; היעדרם של שרידים ארכיטקטוניים  עשוי להצביע על התיישבות ארעית – ככל הנראה מחנה.
שכבה III זוהתה ברוב שטחי החפירה וכללה התיישבות אינטנסיבית על גבי הדיונה, ובה קירות אבן ולבני בוץ, לצד בורות חפורים לתוך החול.
שכבה II זוהתה גם היא ברוב שטחי החפירה וכללה התיישבות אינטנסיבית ובה מבנים עשויים קירות אבן ולבני בוץ.
שכבה I הוגדרה בעיקר בשטח B והכילה קבורות של תינוקות משלב המאוחר ליישוב.
לאחר ההתיישבות מתקופת הב"ק, התחדש היישוב רק במרוצת התקופה הביזנטית.

 

שטח A
בשטח שבצפון האתר נחפרו שני מקבצי ריבועים (A2 ,A1), נוסף על כמה ריבועי בדיקה לאורך תוואי הדרך (איור 1). בשטח A1 נתגלו שני מבנים עגולים הבנויים זה על גבי זה מלבני בוץ  (איורים 2, 3). המבנה הקדום, המיוחס לשכבה III, נחפר רק בחלקו; הוא הכיל ממגורה שנחפרה 3.5 מ' לתוך החול ודופנה בקירות מלבני בוץ חומות (0.5 מ' עובי). הממגורה היתה כנראה מצופה טיח, כך עולה משרידי שכבת טיח עבה ואפורה בחלקה התחתון. הישר על גבי הממגורה הוקם מבנה עגול נוסף, גדול במעט, העשוי לבני בוץ ומיוחס לשכבה II. המבנה עשוי לבני בוץ אפורות בהירות שהשתמרו לגובה שבעה נדבכים. כניסה מדרום הוליכה לחדר עגול שרצפתו עשויה לוחות כורכר ושברים של לבני בוץ. בשלב מאוחר נחסמה הכניסה באבנים ונוספו כמה קירות אבן ולבני בוץ (איור 3). לצד הקיר של המבנה משכבה II היה ריצוף עשוי מלבני בוץ דקות וארוכות. בשלב זה, נראה שגם מבנה זה שימש ממגורה בתוך בניין גדול ובן כמה חדרים שתוכניתו אינה ברורה. בתוך הממגורה נמצאו חרצני זיתים מפוחמים רבים וזרעים שטרם זוהו. בשטח A2 נתגלה חלק ממבנה גדול העשוי קיר מתעגל מאבני כורכר בגודל בינוני, שאותר לאורך כ-12 מ'. הקיר לא השתמר היטב ונפגע קשה בתקופות מאוחרות.

שטח B

בשטח, שבמרכז האתר, נחפרו כמה ריבועים, נוסף על ריבועי בדיקה לאורך תוואי הדרך (איור 1). בשטח החפירה העיקרי זוהו ארבע שכבות.

שכבה IV, ההתיישבות הקדומה ביותר על גבי הדיונה, נחשפה בכמה בדיקות מצומצמות, שבאחת מהן נתגלתה שכבת אפר בתוך החול.

שכבה III כוללת מבני מגורים דלים לצד הצטברות על גבי מפלסים של אדמה מהודקת ובורות מעוגלים בעלי דפנות ישרות, שנחפרו אל תוך החולות של שכבה IV ופזורים באקראי בשטח. לאחד הבורות מתאר קוני (1.9 מ' קוטר, 1.3 מ' עומק). בחלקו הצפוני של השטח נחשפו כמה קירות של לבני בוץ ללא תוכנית ברורה. ריבוע בדיקה מצפון לשטח החפירה העיקרי הראה כי השרידים הבנויים של שכבה III היו עמוקים הרבה יותר מאלה שנחשפו בשטח העיקרי.

שכבה II כוללת מתחם גדול (כ-270 מ"ר), סגלגל בצורתו (15 X 22 מ'), המוקף בקיר אבן ולבני בוץ (איור 4). רק קירות מחיצה פנימיים ספורים נמצאו בתוך המתחם, ומכאן שהוא לא היה מקורה. במבנה זוהו שני שלבי שימוש: בשלב הקדום (IIB) הוקם המתחם עם שלוש כניסות: במזרח, בדרום ובמערב (איור 5). מפנים לכניסות המזרחית והדרומית נמצאו קירות מתעגלים דקים ששימשו אולי להסתרת המבט מחוץ. הכניסה הפונה לים שממערב כללה שטח סגלגל (2.0 X 3.5 מ') התחום בלבני בוץ. כמה מיתקנים מאבנים שרופות ושברים רבים של לבני בוץ, לצד שברי סיגים וכורי התכה מצביעים על כך שהשטח שימש להתכת נחושת. שרידים של מיתקני התכת נחושת נוספים נתגלו בחלקו הצפוני של המתחם. בשלב השימוש השני המתחם המשיך לשמש להתכת נחושת כבעבר, אך עם מעט שינויים ארכיטקטוניים, בהם הסרת רוב הקירות הפנימיים ויצירת שטח פתוח גדול.

שכבה I היא שלב מאוחר ליישוב שכלל קבורות ילדים ותינוקות. הובחנו תשע קבורות מהן שבע שהוטמנו בתוך קנקנים או כוסו בשברי כלים גדולים ונחפרו אל תוך קירות מתחם שכבה II לאחר שיצא משימוש (איור 6). לא נמצאו מנחות קבורה.

 

שטח C

בשטח נערכה בדיקה קטנה על המדרון המערבי של רכס הכורכר (איור 1) ונחשפה שכבת יישוב הכוללת קרמיקה ושפע שברים של קנקני עזה מן התקופה הביזנטית (המאות הה'–הו' לסה"נ).

 

 שטח D

בשטח שבמזרח האתר נחפר מקבץ ריבועים (איור 7) נוסף על ריבועים אחדים שנפתחו במקומות שבהם נראו שרידים ארכיטקטוניים. בשטח העיקרי נתגלו ארבע שכבות יישוב מתקופת הב"ק 1, אף כי לא ברור עדיין לאיזו משכבות האתר הכלליות יש לייחסן.

השלב הקדום ביותר (4) זוהה בשתי בדיקות מצומצמות כרובדי הצטברות על גבי הדיונה. בשלב 3 נבנה קיר לבנים מסיבי (1.5 מ' עובי) שממנו השתמרו תשעה נדבכים (איור 8), שהובחן לאורך 6 מ', וכן כמה רצפות של אדמה מהודקת. בשלב הבא (2) הוגבהו הרצפות בשטחים הסמוכים לקיר והשימוש בקיר נמשך, לצד קירות אבן ולבני בוץ סמוכים ללא תוכנית ברורה. בשלב המאוחר (1) הוצא הקיר משימוש, ואף שהמרכיבים הארכיטקטוניים של שלב 2 לא ממשיכים לשלב 1, כמה קירות אבן ולבני בוץ ללא תוכנית ברורה (איור 9) מצביעים על המשך ההתיישבות בשטח.
שרידים של באר הבנויה היטב מאבני גזית מלבניות נמצאו בחלק המרכזי של שטח החפירה. הבאר לא נחפרה עד למפלס מי התהום. כמויות גדולות של שפכים הכוללים שברים ארכיטקטוניים וקנקני עזה אופייניים מצביעים על כך שהבאר הוצאה משימוש בתקופה הביזנטית.

 

שטח E
בשטח שבקצה הדרומי של האתר, נחפרו ארבעה ריבועי בדיקה המרוחקים מרחק שווה זה מזה. בשני ריבועים נתגלו שרידים דלים של שכבת יישוב המתוארכת לתקופת הב"ק 1, ונמצאת ככל הנראה בשולי האתר. בשאר הריבועים לא נתגלה דבר או שנמצאו בהם קירות ספורים שנבנו לתוך החול הסטרילי, ככל הנראה בתקופה הביזנטית.

 

שטח F
בשטח שבקצה המערבי של האתר, נחפר ריבוע אחד ונתגלה בו מבנה ייחודי ובו עשרה תאי קבורה מלבניים, המסודרים בשורה מצפון לדרום (איור 10). התאים (0.30 × 0.4 - 0.4 × 0.8 מ'; 0.35-0.30 מ' עומק) נבנו מלוחות כורכר בציר מזרח-מערב, רוצפו וכוסו בלוחות כורכר. כולם נחפרו לתוך האדמה הסטרילית ולא זוהו שרידים אחרים מעליהם, או בסביבתם הקרובה. התאים הכילו רק קבורות משניות, כולן של זכרים בוגרים שגולגלותיהם בקצה המערבי, פונות לים (איור 11). למעט תא אחד שהיה ריק משרידים אוסטיאולוגיים, כל תא הכיל בין נקבר אחד לשלושה, ללא מנחות קבורה. אופיין המיוחד של הקבורות והיעדר ממצא מתארך אינם מאפשרים הבנת הקשרן התרבותי. עם זאת ייתכן קשר בין קבורות אלה לקבורות הילדים מתקופת הב"ק 45 מ' מערבה, בשטח B שכבה I.