בשכבת פני השטח (כ-0.1 מ' עובי) לוקטו חרסים מזוגגים מהתקופה הממלוכית (המאות הי"ג–הי"ד לסה"נ). מתחת לשכבת פני השטח נחשפו יסודות של שני קירות (W2 ,W1; איורים 1, 2); קיר 1 חותך את קיר 2 שנבנה בציר צפון–דרום (2.5 מ' אורך, 1.8 מ' רוחב, 0.5–0.8 מ' גובה השתמרות). הפן המזרחי של קיר 2 בנוי על הסלע מנדבך אחד של אבנים מהוקצעות גדולות, ואילו הפן המערבי בנוי משני נדבכים של אבני גוויל בינוניות וקטנות ומונח על אדמת חרסית (לוקוס 106) המונחת על הסלע; בתווך יש מילוי של אבני גוויל בינוניות וקטנות. בהצטברות אדמה הניגשת אל הפן המזרחי של קיר 2 (לוקוס 102) התגלה מטבע משלהי התקופה הרומית (395–408 לסה"נ; מס' ר"ע 111756). בקיר ובתעלות היסוד שלו(לוקוסים 103, 104, 106, 109) התגלה ממצא קרמי, ובו חרס יחיד של קנקן מהמאות הא'–הב' לסה"נ (איור 3: 1), וכן חרסים רבים מהתקופה הביזנטית, ובהם שתי קערות ייבוא מקפריסין (איור 3: 2, 3), ארבעה קנקנים (איור 3: 4–7), מהם שניים מטיפוס עוצה (4, 5) ואחד עם שפה קצרה מעובה (6; המאות הה'–הו' לסה"נ). החרס והמטבע מהתקופה הרומית מלמדים כנראה שבאזור יש שרידים מתקופה זו שטרם נחשפו.

קיר 1 נבנה בציר מזרח–מערב (5 מ' אורך, 0.5 מ' רוחב, 0.8 מ' גובה השתמרות) באבני גוויל בינוניות וקטנות המלוכדות בחומר מליטה אפור. תעלת היסוד של קיר 1 רחבה (לוקוס 107), והיא מלאה באדמה אפורה ואבני גוויל בינוניות. במילוי של תעלת היסוד התגלו חרסים מהתקופות האומיית והעבאסית, ובהם קערת ייבוא מצרית ממורקת אדום (איור 3: 8) ושני קנקני חבית שחורים (איור 3: 9, 10; המאות הז'–הח' לסה"נ).