רצף הקרקעות ברמת רחל מורכב משלוש יחידות (איור 3; טבלה 1). יחידה 1 העליונה (0.8-0.2 מ' עובי) היא קרקע רצנטית הכוללת תערובת של פריטי צור ופסולת מודרנית. קרקע זו שימשה לחקלאות מודרנית ולפיכך לא נבדקה. יחידה 2 היא קרקע חרסיתית מסוג ורטיסול (1.2-0.5 מ' עובי) שכללה חרסים ביזנטיים ופריטי צור פליאוליתיים. בין יחידות 2 ו-3 מפרידה אי-התאמה חדה ומתעגלת (מיקרו תבליט גילגאי), המורכבת מוורטיסול חרסיתי (יותר מ-4 מ' עובי) ומאופיינת בסדקי התרחבות והתכווצות ובתלכידי מנגן.
בעומק של כ-0.5 מ' מהקצה העליון של יחידה 3 מופיע אופק גירני (כ-1 מ' עובי) המורכב מ-20-30% בולבוסי גיר (3-1 ס"מ גודל). מרבית פריטי הצור הפליאוליתיים נמצאו מפוזרים ביחידה זו, אך ללא כל סידור אופקי.

טבלה 1. מאפייני היחידות הפדו-סדימנטריות

יחידה 1 2 3
עובי (מ') 0.8-0.2 1.2-0.5 +4
סוג קרקע N/A ורטיסול ורטיסול
צבע (יבש; על פי Munsell Color Charts) N/A חום (4/2 7.5YR) חום-אפור כהה
(4/2 10YR)
טקסטורה N/A חרסית חרסית
אחוזים של גודל גרגר: חלוקת גודל הגרגרים נעשתה במכשיר Malvern MS-2000 laser diffraction (LD): 15% חרסית במדידה של LD שווה ל-40% בקירוב של חרסית בשיטות מדידה אחרות.
חול בינוני וגס (2000-260 μm) N/A 0 0
חול עדין (μm 63-260) N/A 6 3
סחופת (μm 63-2) N.A 78 82
חרסית (פחות מ-2 μm) N/A 16 15
מבנה N/A גושי מזווה גושי מזווה
תחום מדורג וחלק חד וגלי (Gilgai micro-relief) לא נחשף
קלציט (%)
נמדד בקלצימטר; טעות 5%
N/A 10.7 3 באופק הקלציט; 9.1 מתחת לאופק הקלציט
תכונות מיוחדות מרבצי צור, פסולת מודרנית כלי צור וכלי חרס סדקים, התרחבות והתכווצות של קרקע חרסיתית; אופייניים בולבוסי קלציט גסים ולא אחידים; תלכידי מנגן עדינים אחדים; מרבצי צור גדולים (1.0-0.5 מ') בחלק התחתון; כלי צור

 

במהלך החפירה נאספו 4073 פריטי צור הכוללים 1973 פריטים מסותתים ו-2199 פריטים טבעיים (טבלה 2). מרביתם שחוקים ומכוסים בפטינה עבה. סוג הצור באתר הוא קמפני ברקציאני מתצורת מישאש האופייני לאזור קו פרשת המים. ככלל מופיע חומר הגלם בגושים גדולים (20×50×50 ס"מ) ובשבבים קטנים (1×1×1 ס"מ) מרובדים ביחידה 3 (איור 4).

 

טבלה 2. מיון כללי של מכלול הצור

  חפירה ניקוי תעלות תעלות פני שטח סה"כ סה"כ (%)
  בור בדיקה חתך מזרחי 8-1 IV-I   (N)  

פריטים

ראשוניים

16 107 19 52 62 256 31
נתזים 41 175 46 74 121 457 56

נתזי

לבלואה

0 0 2 2 1 5 1
להבים 2 14 3 7 9 35 4
פסולת גרעין 7 27 11 11 13 69 8
פסולת נקר 1 0 0 0 0 1 0
סה"כ 67 323 81 146 206 823 100

פסולת

סיתות

67 323 81 146 206 823 42

שבבים

וגושים

551 312 5 83 12 963 49
כלים 3 39 10 24 32 108 5
גרעינים 4 16 10 6 17 53 3
סה"כ 625 690 106 259 267 1973 100

סה"כ

פריטים

628 696 110 264 273 1973 48

פריטים

טבעיים

391 982 193 460 74 2100 52

סה"כ

צור

1019 1678 303 724 347 4073 100

 

מכלול הצור כולל בעיקר פסולת סיתות ושבבים ואילו גרעינים וכלים נדירים מאוד. נמצאו כמה פריטים שרופים (N=36) המעידים על פעילות שרפה באתר.
מבחינה טכנולוגית זוהו שתי תעשיות נתזים. הראשונה והשלטת היא זו של נתזים ללא הכנות במשטחי הנקישה (איורים 5; 6: 3-1). שיטת סיתות זו פשוטה יחסית ולא הצריכה הכנה מראש. התוצרים הסופיים היו נתזים עבים שחולקו לשתי קבוצות על פי הגודל: בינוניים (8-6 ס"מ) וקטנים (4-3 ס"מ). נראה שהגודל הוא תוצאת גודלו המקורי של הגרעין ולא המקום בשלב הסידורי של רצף ההפחתה. השנייה והפחות שכיחה היא טכניקת לבלואה המיוצגת בחמישה פריטים בלבד (איור 7). בניגוד לנתזים העבים ללא הכנות, לפריטי לבלואה פרופיל קמור ומשטח נקישה שהוכן בקפידה. נוכחותם הדלה במכלול קשורה כנראה לסוג הצור, שכן הצור הברקציאני המקומי קשה ונוטה להישבר ולפיכך אינו מתאים ליצירת פריטים דקים ועדינים כמו נתזי לבלואה.
 

הגרעינים כוללים שישה טיפוסים (טבלה 3). השכיחים (N=16) היו גרעיני נתזים רב-משטחיים (איור 4:6), שלהם לפחות שלושה משטחי נקישה. הטיפוס השני בתדירות הם גרעינים בעלי משטח התזה מועדף (N=10; איור 1:8). שיטת הסיתות של טיפוס זה דומה לטכניקת לבלואה בבחירת משטח מועדף אך נבדלת בכך שאינה כוללת הכנות מקדימות להסרת הנתזים. שאר הטיפוסים כוללים גרעינים על נתז, בולבוסים, שברי גרעינים (N=8) וגרעיני להבים (N=3).

טבלה 3. שכיחות טיפוסי הגרעינים

טיפוס N %
בולבוסים 8 15
גרעין רב-משטחי 16 30
גרעיני להבים 3 6
משטח התזה מועדף 10 19
גרעינים על נתזים 8 15
שברי גרעינים 8 15
סה"כ 53 100

 

כלי הצור מונים 108 פריטים שבולטים בהם מקרצפים ונתזים משובררים (טבלה 4). המקרצפים כוללים פריטים עם קצה מעוגל שחוק לטראלי ודיסטאלי (N=45; איור 8: 2, 3). הנתזים המשובררים (N=28) כללו פריטים משובררים בסגנון עדין ופריטים המשובררים על הגחון (איור 8: 4, 5). כלים אחדים עוצבו על נתזים עבים ולהם שברור דו-פני (איור 9) ואילו אחרים היו שקערוריות ומשוננים, להבים משובררים, נקרים, מקדחים, להבים מחודדים ושונות.

טבלה 4. שכיחות טיפוסי הכלים

טיפוס N %
נתז משוברר 28 26
להב משוברר 6 6
נתז מחודד 4 4
שקערורית/משונן 9 7
מקרצף 47 43
מקדח 2 2
נקר 2 2
כלי משוברר דו-פני 4 4
שונות 6 6
סה"כ 108 108

 

בחפירה נחשפו היבטים חשובים הנוגעים לגיאולוגיה של האתר, תהליכים פוסט-הרבדתיים וכרונולוגיה.
מבחינה גיאולוגית, המקור של משקעי יחידה 3 הוא כנראה שילוב של שני תהליכים: (1) שקיעת אבק ממקורות רחוקים, כמו הסהרה למשל, מאחר שתצורת מישאש ידועה ביצירת נוף טרשי ומחוספס המהווה מלכודת אידיאלית לאבק הנישא ברוח; לפיכך סביר שחלק ניכר מתהליך ההרבדה באתר הוא איאולי; (2) שחיקה כימית של הסלע באתר הניכרת בכמות גבוהה של מינרלי חרסית.
נראה שתהליך פוסט-ההרבדה העיקרי באתר היה תנועה של פריטים בכיוון אנכי (Pedo-turbation). לפליאוסול של יחידה 3, שבו נמצאו מרבית פריטי הצור, יש תכונות של קרקע חרסיתית מתנפחת (ורטיסול), היינו טקסטורה חרסיתית שאין לה ייצוג אופקי ברור, חוסר שינוי בצבע, התרחבות והתכווצות של קרקע חרסיתית ותבליט קטן וגלי. כל אלה מעידים על תהליך תנועה אנכי של הקרקע.
הגבול העליון של הפליאוסול ביחידה 3 הוא תבליט קטן גלי וחד המוכר בשם גילגאי ואופייני לקרקעות חרסיתיות מנופחות כמו הוורטיסול. גבול זה מסמן גם אי-התאמה שכנראה מסמנת את הירידה בהצטברות/יצירה של יחידה 3. הימצאותם של בולבוסי הקלציט ביחידה 3 קשורה אף היא לאי-התאמה זו, שאפשרה את התפתחות הקרקע והצטברויות הקלציט כ-0.5 מ' מתחת למגע.
מוצע כאן שבמהלך זמן זה, היינו היווצרות האי-התאמה בין יחידות 3 ו-2, התקיים האתר הפליאוליתי מאחר ותהליכי ההרבדה האנכיים של הקרקע נמשכו בגין הימשכותם של מחזורי רטיבות ויובש, נפלו פריטי הצור לתוך הסדקים שנוצרו ונעו מטה ואח"כ מעלה, דרך הקרקע. נראה שתהליך זה גרם גם לשחיקה של פריטי הצור והפטינה שמכסה אותם.
עם זאת, אין לבטל את האפשרות שהאתר האמיתי היה בחלק התחתון של יחידה 3, קרוב לנקודת המגע עם הסלע הטבעי, מאחר שפריטי הצור ובהם גושי צור גדולים היו משוקעים בתוך יחידה 3 ללא סדור אופקי. יתרה מזאת, ירידת הצפיפות לאורך החתך (מיחידה 3 ליחידה 1) מצביעה על כך שהם הגיעו מלמטה.
קשה לקבוע את תפקידו של האתר מאחר שמדובר בהרבדה משנית ללא כל השתמרות של חומרים אורגניים (עצמות). עם זאת, אנו סבורים שהאתר קשור למקורות הצור, שכן גושי צור גדולים נמצאו שקועים ביחידה 3 וגם היום, ניכרים בשטח האתר ובסביבתו מחשופים של צור קמפני ברקציאני (איור 2). כל אלה, עם הכמות הגדולה יחסית של פריטי צור מסותתים מצביעים על אתר סיתות גדול.