בחודש מאי 2006 נערכה חפירת הצלה ברמת רחל (הרשאה מס' 4776-A; נ"צ — רי"ח 221392-414/629000-038; רי"י 171392-414/129000-038), לקראת בנייה. החפירה, מטעם רשות העתיקות ובמימון חברת הבנייה שיכון עובדים, נוהלה על ידי ע' ברזילי (צילום) בסיוע מ' בירקנפלד (ניהול שטח), ט' קורנפלד (שרטוט חתך), א' כרובי (גיאולוגיה), מ' סמילנסקי (ציור צור) וע' מרדר וא"מ בולר (הערות לדוח).
האתר התגלה על ידי נ' אגא בעת פיקוח באתר הבנייה 'רמות רחל' באזור תלפיות–תלפיות מזרח בירושלים. בעת גילויו יותר מ-80% ממנו היו הרוסים. גודלו המדויק של האתר הפליאוליתי אינו ידוע מאחר שמרבית האזור בנוי (איור 1). עם זאת נראה שהאתר השתרע על שטח נרחב שכן ריכוזי צור שכללו אבני יד נמצאו בשדות של קיבוץ רמת רחל. האתר נמצא על קו פרשת המים שמפריד בין הים התיכון לים המלח, כ-780 מ' מעל פני הים (איור 2). היחידה הגיאולוגית בשטח החפירה היא תצורת מישאש המורכבת משכבות צור וגיר (12 מ' עובי כולל) ומעליה שכבות קרקע (14 מ' עובי כללי על פי קידוחי הנדסה). בששת המטרים העליונים של קרקעות אלה נחפר ריבוע (2×2 מ') שתוכנו עבר סינון יבש (רשת של 5 מ"מ). כמו כן נחפרו ביד 12 תעלות בדיקה (I-IV; 8-1) לביאור הסטרטיגרפיה של האתר ונאספו פריטי צור אינדיקטיביים מערימות עפר בשטח הבנייה.
רצף הקרקעות ברמת רחל מורכב משלוש יחידות (איור 3; טבלה 1). יחידה 1 העליונה (0.8-0.2 מ' עובי) היא קרקע רצנטית הכוללת תערובת של פריטי צור ופסולת מודרנית. קרקע זו שימשה לחקלאות מודרנית ולפיכך לא נבדקה. יחידה 2 היא קרקע חרסיתית מסוג ורטיסול (1.2-0.5 מ' עובי) שכללה חרסים ביזנטיים ופריטי צור פליאוליתיים. בין יחידות 2 ו-3 מפרידה אי-התאמה חדה ומתעגלת (מיקרו תבליט גילגאי), המורכבת מוורטיסול חרסיתי (יותר מ-4 מ' עובי) ומאופיינת בסדקי התרחבות והתכווצות ובתלכידי מנגן.
בעומק של כ-0.5 מ' מהקצה העליון של יחידה 3 מופיע אופק גירני (כ-1 מ' עובי) המורכב מ-20-30% בולבוסי גיר (3-1 ס"מ גודל). מרבית פריטי הצור הפליאוליתיים נמצאו מפוזרים ביחידה זו, אך ללא כל סידור אופקי.
טבלה 1. מאפייני היחידות הפדו-סדימנטריות
יחידה |
1 |
2 |
3 |
עובי (מ') |
0.8-0.2 |
1.2-0.5 |
+4 |
סוג קרקע |
N/A |
ורטיסול |
ורטיסול |
צבע (יבש; על פי Munsell Color Charts) |
N/A |
חום (4/2 7.5YR) |
חום-אפור כהה
(4/2 10YR) |
טקסטורה |
N/A |
חרסית |
חרסית |
אחוזים של גודל גרגר: חלוקת גודל הגרגרים נעשתה במכשיר Malvern MS-2000 laser diffraction (LD): 15% חרסית במדידה של LD שווה ל-40% בקירוב של חרסית בשיטות מדידה אחרות. |
חול בינוני וגס (2000-260 μm) |
N/A |
0 |
0 |
חול עדין (μm 63-260) |
N/A |
6 |
3 |
סחופת (μm 63-2) |
N.A |
78 |
82 |
חרסית (פחות מ-2 μm) |
N/A |
16 |
15 |
מבנה |
N/A |
גושי מזווה |
גושי מזווה |
תחום |
מדורג וחלק |
חד וגלי (Gilgai micro-relief) |
לא נחשף |
קלציט (%)
נמדד בקלצימטר; טעות 5% |
N/A |
10.7 |
3 באופק הקלציט; 9.1 מתחת לאופק הקלציט |
תכונות מיוחדות |
מרבצי צור, פסולת מודרנית |
כלי צור וכלי חרס |
סדקים, התרחבות והתכווצות של קרקע חרסיתית; אופייניים בולבוסי קלציט גסים ולא אחידים; תלכידי מנגן עדינים אחדים; מרבצי צור גדולים (1.0-0.5 מ') בחלק התחתון; כלי צור |
במהלך החפירה נאספו 4073 פריטי צור הכוללים 1973 פריטים מסותתים ו-2199 פריטים טבעיים (טבלה 2). מרביתם שחוקים ומכוסים בפטינה עבה. סוג הצור באתר הוא קמפני ברקציאני מתצורת מישאש האופייני לאזור קו פרשת המים. ככלל מופיע חומר הגלם בגושים גדולים (20×50×50 ס"מ) ובשבבים קטנים (1×1×1 ס"מ) מרובדים ביחידה 3 (איור 4).
טבלה 2. מיון כללי של מכלול הצור
|
חפירה |
ניקוי |
תעלות |
תעלות |
פני שטח |
סה"כ |
סה"כ (%) |
|
בור בדיקה |
חתך מזרחי |
8-1 |
IV-I |
|
(N) |
|
פריטים
ראשוניים
|
16 |
107 |
19 |
52 |
62 |
256 |
31 |
נתזים |
41 |
175 |
46 |
74 |
121 |
457 |
56 |
נתזי
לבלואה
|
0 |
0 |
2 |
2 |
1 |
5 |
1 |
להבים |
2 |
14 |
3 |
7 |
9 |
35 |
4 |
פסולת גרעין |
7 |
27 |
11 |
11 |
13 |
69 |
8 |
פסולת נקר |
1 |
0 |
0 |
0 |
0 |
1 |
0 |
סה"כ |
67 |
323 |
81 |
146 |
206 |
823 |
100 |
פסולת
סיתות
|
67 |
323 |
81 |
146 |
206 |
823 |
42 |
שבבים
וגושים
|
551 |
312 |
5 |
83 |
12 |
963 |
49 |
כלים |
3 |
39 |
10 |
24 |
32 |
108 |
5 |
גרעינים |
4 |
16 |
10 |
6 |
17 |
53 |
3 |
סה"כ |
625 |
690 |
106 |
259 |
267 |
1973 |
100 |
סה"כ
פריטים
|
628 |
696 |
110 |
264 |
273 |
1973 |
48 |
פריטים
טבעיים
|
391 |
982 |
193 |
460 |
74 |
2100 |
52 |
סה"כ
צור
|
1019 |
1678 |
303 |
724 |
347 |
4073 |
100 |
מכלול הצור כולל בעיקר פסולת סיתות ושבבים ואילו גרעינים וכלים נדירים מאוד. נמצאו כמה פריטים שרופים (N=36) המעידים על פעילות שרפה באתר.
מבחינה טכנולוגית זוהו שתי תעשיות נתזים. הראשונה והשלטת היא זו של נתזים ללא הכנות במשטחי הנקישה (איורים 5; 6: 3-1). שיטת סיתות זו פשוטה יחסית ולא הצריכה הכנה מראש. התוצרים הסופיים היו נתזים עבים שחולקו לשתי קבוצות על פי הגודל: בינוניים (8-6 ס"מ) וקטנים (4-3 ס"מ). נראה שהגודל הוא תוצאת גודלו המקורי של הגרעין ולא המקום בשלב הסידורי של רצף ההפחתה. השנייה והפחות שכיחה היא טכניקת לבלואה המיוצגת בחמישה פריטים בלבד (איור 7). בניגוד לנתזים העבים ללא הכנות, לפריטי לבלואה פרופיל קמור ומשטח נקישה שהוכן בקפידה. נוכחותם הדלה במכלול קשורה כנראה לסוג הצור, שכן הצור הברקציאני המקומי קשה ונוטה להישבר ולפיכך אינו מתאים ליצירת פריטים דקים ועדינים כמו נתזי לבלואה.
הגרעינים כוללים שישה טיפוסים (טבלה 3). השכיחים (N=16) היו גרעיני נתזים רב-משטחיים (איור 4:6), שלהם לפחות שלושה משטחי נקישה. הטיפוס השני בתדירות הם גרעינים בעלי משטח התזה מועדף (N=10; איור 1:8). שיטת הסיתות של טיפוס זה דומה לטכניקת לבלואה בבחירת משטח מועדף אך נבדלת בכך שאינה כוללת הכנות מקדימות להסרת הנתזים. שאר הטיפוסים כוללים גרעינים על נתז, בולבוסים, שברי גרעינים (N=8) וגרעיני להבים (N=3).
טבלה 3. שכיחות טיפוסי הגרעינים
טיפוס |
N |
% |
בולבוסים |
8 |
15 |
גרעין רב-משטחי |
16 |
30 |
גרעיני להבים |
3 |
6 |
משטח התזה מועדף |
10 |
19 |
גרעינים על נתזים |
8 |
15 |
שברי גרעינים |
8 |
15 |
סה"כ |
53 |
100 |
כלי הצור מונים 108 פריטים שבולטים בהם מקרצפים ונתזים משובררים (טבלה 4). המקרצפים כוללים פריטים עם קצה מעוגל שחוק לטראלי ודיסטאלי (N=45; איור 8: 2, 3). הנתזים המשובררים (N=28) כללו פריטים משובררים בסגנון עדין ופריטים המשובררים על הגחון (איור 8: 4, 5). כלים אחדים עוצבו על נתזים עבים ולהם שברור דו-פני (איור 9) ואילו אחרים היו שקערוריות ומשוננים, להבים משובררים, נקרים, מקדחים, להבים מחודדים ושונות.
טבלה 4. שכיחות טיפוסי הכלים
טיפוס |
N |
% |
נתז משוברר |
28 |
26 |
להב משוברר |
6 |
6 |
נתז מחודד |
4 |
4 |
שקערורית/משונן |
9 |
7 |
מקרצף |
47 |
43 |
מקדח |
2 |
2 |
נקר |
2 |
2 |
כלי משוברר דו-פני |
4 |
4 |
שונות |
6 |
6 |
סה"כ |
108 |
108 |
בחפירה נחשפו היבטים חשובים הנוגעים לגיאולוגיה של האתר, תהליכים פוסט-הרבדתיים וכרונולוגיה.
מבחינה גיאולוגית, המקור של משקעי יחידה 3 הוא כנראה שילוב של שני תהליכים: (1) שקיעת אבק ממקורות רחוקים, כמו הסהרה למשל, מאחר שתצורת מישאש ידועה ביצירת נוף טרשי ומחוספס המהווה מלכודת אידיאלית לאבק הנישא ברוח; לפיכך סביר שחלק ניכר מתהליך ההרבדה באתר הוא איאולי; (2) שחיקה כימית של הסלע באתר הניכרת בכמות גבוהה של מינרלי חרסית.
נראה שתהליך פוסט-ההרבדה העיקרי באתר היה תנועה של פריטים בכיוון אנכי (Pedo-turbation). לפליאוסול של יחידה 3, שבו נמצאו מרבית פריטי הצור, יש תכונות של קרקע חרסיתית מתנפחת (ורטיסול), היינו טקסטורה חרסיתית שאין לה ייצוג אופקי ברור, חוסר שינוי בצבע, התרחבות והתכווצות של קרקע חרסיתית ותבליט קטן וגלי. כל אלה מעידים על תהליך תנועה אנכי של הקרקע.
הגבול העליון של הפליאוסול ביחידה 3 הוא תבליט קטן גלי וחד המוכר בשם גילגאי ואופייני לקרקעות חרסיתיות מנופחות כמו הוורטיסול. גבול זה מסמן גם אי-התאמה שכנראה מסמנת את הירידה בהצטברות/יצירה של יחידה 3. הימצאותם של בולבוסי הקלציט ביחידה 3 קשורה אף היא לאי-התאמה זו, שאפשרה את התפתחות הקרקע והצטברויות הקלציט כ-0.5 מ' מתחת למגע.
מוצע כאן שבמהלך זמן זה, היינו היווצרות האי-התאמה בין יחידות 3 ו-2, התקיים האתר הפליאוליתי מאחר ותהליכי ההרבדה האנכיים של הקרקע נמשכו בגין הימשכותם של מחזורי רטיבות ויובש, נפלו פריטי הצור לתוך הסדקים שנוצרו ונעו מטה ואח"כ מעלה, דרך הקרקע. נראה שתהליך זה גרם גם לשחיקה של פריטי הצור והפטינה שמכסה אותם.
עם זאת, אין לבטל את האפשרות שהאתר האמיתי היה בחלק התחתון של יחידה 3, קרוב לנקודת המגע עם הסלע הטבעי, מאחר שפריטי הצור ובהם גושי צור גדולים היו משוקעים בתוך יחידה 3 ללא סדור אופקי. יתרה מזאת, ירידת הצפיפות לאורך החתך (מיחידה 3 ליחידה 1) מצביעה על כך שהם הגיעו מלמטה.
קשה לקבוע את תפקידו של האתר מאחר שמדובר בהרבדה משנית ללא כל השתמרות של חומרים אורגניים (עצמות). עם זאת, אנו סבורים שהאתר קשור למקורות הצור, שכן גושי צור גדולים נמצאו שקועים ביחידה 3 וגם היום, ניכרים בשטח האתר ובסביבתו מחשופים של צור קמפני ברקציאני (איור 2). כל אלה, עם הכמות הגדולה יחסית של פריטי צור מסותתים מצביעים על אתר סיתות גדול.
תיארוך האתר קשה מאחר שמכלול הצור היה מורכב בעיקרו מנתזים ותוצרים שאינם אינדיקטיביים. עם זאת, מכלול הצור של רמת רחל מזכיר את מכלולי שכבות 1-2A בעמק רפאים, שיוחסו ע"י החופרים לקומפלקס האשלו-יברודי (Arensburg, B. and O. Bar-Yosef. 1962. Emeq Rephaim [1962 excavation]/ Mitekufat Haeven 4-5:1–6). בשני האתרים יש נוכחות גבוהה של נתזים לא מוכנים, מלווה בכמות נמוכה יחסית של פרטי לבלואה ושכיחות גבוהה של מקרצפים מבין הכלים. מבחינה טכנולוגית המכלול של רמת רחל מתאים לסוף התקופה הפליאוליתית התחתונה–ראשית התקופה הפליאוליתית התיכונה. בשל הנוכחות הגבוהה של נתזים לא מוכנים המיוצרים מגרעינים רבי משטחים וגרעינים עם משטח התזה מרכזי, בדומה למכלול הצור מכפר מנחם לשון (Goren N. 1979. Kefar Menahem Lashon. Mitekufat Haeven 16:69–87).
האתר של רמת רחל והאתר של עמק רפאים והאתר בקלנדיה שהתגלה לאחרונה, מעידים שאזור ירושלים רבתי היה מיושב בתקופה הפליאוליתית התחתונה/ראשית התקופה הפליאוליתית התיכונה. נכון לעכשיו, נראה שכל השלושה הם אתרים קטורים שמוקמו במכוון ליד מקורות של צור סמוך לקו פרשת המים הארצי. סביר להניח שהיו בקשר עם חלק מאתרי המערות במדבר יהודה שנמצאים 30-15 ק"מ מדרום לירושלים (Neville R., 1934, Le Préhistorique de Palestine. Revue Biblique 41:1–23).