בסוף חודש יוני וראשית יולי 2003 נערכה חפירת הצלה מצפון-מזרח לחורבת פלח (הרשאה מס' 3942-A; נ"צ — רי"ח 19300-08/61398-400; רי"י 14300-08/11398-400), לקראת הצבת עמוד חשמל על דרך הפטרולים. החפירה, מטעם רשות העתיקות ובמימון חברת החשמל, נוהלה על ידי א' קוגן-זהבי, בסיוע א' האג'יאן וח' מויאל (מדידות ושרטוט), ה' סטארק (GPS), צ' שגיב (צילום), א' לידצקי (ציור) וכן א' נגורסקי.
נחפר ריבוע אחד (4×6 מ'; איורים 1, 2) במורד המערבי של גבעה, ונחשפו שרידי בנייה מהתקופה האסלאמית הקדומה (שכבות I, II), קברי ארגז משלהי התקופה הביזנטית (שכבה III) ושרידי בנייה מעטים מהתקופה הביזנטית (שכבה IV). על הגבעה מצפון-מזרח לחפירה ניכרים שרידי חורבה ובור מים.
שכבה I. בחלקו הדרומי-מזרחי של הריבוע, בעומק של 0.2 מ' מתחת לפני השטח, נחשף קצהו של קיר (W5; כ-0.25 מ' גובה השתמרות), שנבנה בכיוון מזרח-מערב באבנים מסותתות גס. אל קיר 5 ניגשת מצפון רצפה עשויה מאבני גוויל קטנות (לוקוס 2). במילוי האדמה שמעל הרצפה התגלו שברי כלי חרס רבים מהמאות הח'-הט' לסה"נ, ובהם סירי בישול (איור 3: 2, 3), קנקן (איור 3: 4) ושבר נר (איור 3: 6). עוד התגלו במילוי שמעל הרצפה רעפים, גושי פסיפס לבן, שברי שיש ומעט שברים של כלי זכוכית וזגוגיות. מתחת לרצפה התגלו שפת קערה (איור 3: 1) ושפת קנקן (איור 3: 5) המתוארכים לתקופה הביזנטית. על סמך הממצא הקרמי אפשר לתארך את הקיר והרצפה למאות הח'–הט' לסה"נ.
שכבה II. בחלק הצפוני-מזרחי של הריבוע נחשף קטע מקיר שיוצר פינה (W4; כ-1.3 מ' אורך, 1.1 מ' רוחב, 0.5 מ' גובה השתמרות), שנבנה באבנים מסותתות גס בפן החיצוני ובאבני גוויל קטנות בפן הפנימי. אל הקיר ניגשות מדרום שתי רצפות אבן, האחת (לוקוס 7) ניגשת אל חלקו העליון של הקיר והשנייה (לוקוס 17) ניגשת אל תחתית הקיר ולכן היא הקדומה מהשתיים. מצפון לקיר, מצדו הפנימי, נחשפה רצפה נוספת (לוקוס 10), עשויה אדמה מהודקת; מפלסה תואם לזה של רצפה 17. הממצא מעל רצפה 7 כולל מעט חרסים מהתקופה הביזנטית, שברי כלי זכוכית ואבני פסיפס. במילוי האדמה שבין שתי הרצפות התגלה שבר של קערה מטיפוס LRC, ששפתה שחורה (איור 3: 7), המתוארכת למאה הו' לסה"נ, ושפת קנקן (איור 3: 8), שהיה נפוץ במאות הו'-הח' לסה"נ. על רצפה 10 התגלו ארבעה חרוזים עגולים מזכוכית בגוון טורקיז, מהם אחד שלם.
שכבה III. מתחת למפלס רצפות 10 ו-17 משכבה II התגלו שישה קברי ארגז (1.0-0.8×2.3 מ'), שנבנו בכיוון מזרח-מערב. שלושה מהקברים (T19 ,T14 ,T13; איור 4) התגלו בצדו המערבי של הריבוע, שניים מהקברים (T23 ,T20) התגלו מתחת לקירות של שכבות I ו-II וקבר נוסף (T22) הובחן בחתך הצפוני של הריבוע. הקברים נבנו מאבנים מלבניות מסותתות וכוסו בלוחות אבן שטוחים בגדלים שונים (הם לא נפתחו). במילויי האדמה שמעל הקברים ומתחת לרצפה 17 (לוקוסים 8, 12, 16) התגלו חרסים רבים, ובהם קערה מיובאת מטיפוס ARS (625-570 לסה"נ; איור 3: 9), וכן קדרות (איור 3: 12-10), סיר בישול (איור 3: 13), שפת קנקן (איור 3: 14) וצפחת (איור 3: 15), המתוארכים לסוף התקופה הביזנטית ונמשכים בתקופה האסלאמית הקדומה.
שכבה IV. בחלק המערבי של הריבוע נחשף קיר (W21 ;כ-1 מ' אורך חשיפה, 0.5 מ' רוחב), שנבנה בכיוון צפון-דרום משני פנים של אבנים מלבניות מסותתות והשתמר לגובה שני נדבכים. צדו הדרומי של הקיר נחתך על ידי קבר 19. חלקו הצפוני של הקיר נמשך מחוץ לשטח החפירה. במילויי האדמה שמתחת לקברים ומתחת למסד הקיר (לוקוס 15) התגלו חרסים מהתקופה הביזנטית (המאות הו'-הז' לסה"נ), ובהם קערה (איור 3: 16), קערה מחופה מטיפוס FBW (איור 3: 17), קדרות (איור 3: 18, 19), קנקנים (איור 3: 20, 21) ופך (איור 3: 22).
על סמך החפירה בשכבות I, II נראה כי בקרבת מקום עמד מבנה מהתקופה האסלאמית קדומה, שהיה אולי מרוצף בפסיפס ומקורה בגג רעפים ולו חלונות זכוכית. קברי הארגז נחשפו מתחת לשרידי המבנה, ולכן הם קדומים להם ויש לתארכם לשלהי התקופה הביזנטית. כמות הקברים וצפיפותם מלמדות שהם חלק מבית קברות שהיה במקום. ממערב לחפירה התגלו בעבר קברים נוספים במהלך עבודת מחפרון, אך העבודה הופסקה והקברים לא נחפרו. בשכבה IV התגלה קיר, שנחתך על ידי אחד הקברים, ולכן ברור כי הוא קדום לקברים.