שכבה 1 (התקופה העות'מאנית המאוחרת–ימינו)

נחשפו שרידי מבנה הכוללים יסוד של קיר, רצפה ומתקן. הקיר (W107; כ-0.3–0.4 מ' רוחב; אינו מופיע בתוכנית) נחשף בחלק המזרחי של הריבוע, כיוונו מזרח–מערב והשתמר לגובה נדבך אחד; קצהו המזרחי מחוץ לשטח החפירה. הרצפה (לוקוס 101; איור 3) בנויה אבני שדה במגוון גדלים, מלוכדות בחומר מליטה אפור/לבן, ניגשת אל קיר 107 והשתמרה במיוחד בחלק המערבי של הריבוע. מדרום לקיר 107 נחשף חלק ממתקן עגול (לוקוס 105; 0.85 מ' קוטר; איור 4) בנוי סדרה של אבנים מסותתות סיתות ראשוני; טיבו לא הוברר סופית.
השכבה מופרעת למדי, אך נראה שיש לתארכה למן התקופה העות'מאנית המאוחרת ועד לימינו.
 
שכבה 2 (התקופה העות'מאנית)
נחשף קיר (W112; לפחות 1 מ' אורך) בנוי אבני שדה (כ-0.20×0.30×0.25 מ') שהשתמר לגובה ארבעה נדבכים (0.65 מ'). הפן המערבי של הקיר מחוץ לשטח החפירה. המשכו הדרומי מכוסה בתשתית רצפה 101 ואילו המשכו הצפוני בוודאי נפגע מתשתית ביוב שמצפון לשטח החפירה. הקיר אינו בנוי ישירות על שרידי השכבה הקודמת אלא מעל הצטברות של אדמה חומה כהה, המייצגת פער יישובי קצר.
במילוי הצמוד לקיר התגלו שברי קערות (איור 6: 1, 2), קדרות מעוטרות בסירוק גלי (איור 6: 3–6) ופכים שחלקם עשויים ביד (איור 6: 7), המאופיינים כולם בטין אפור עשיר בגריסים ומתוארכים לתקופה העות'מאנית. כן התגלו שברים של צמיד זכוכית צבעוני האופייני לתקופה זו (איור 7).
 
שכבה 3 (התקופות הממלוכית–העות'מאנית)
נחשפו רצפות וקירות המתחברים לתוכנית כוללת של חדר.
הקיר המזרחי (W110; כ-1.8 מ' אורך לפחות, 0.3 מ' רוחב) בנוי אבנים מסותתות סיתות ראשוני (כ-0.25×0.30×0.50 מ'); חלקו הדרומי השתמר לגובה שני נדבכים, ואילו קצהו הצפוני לגובה נדבך אחד. הקיר הדרומי (109W; 1 מ' אורך לפחות, 0.3 מ' רוחב) בנוי שורה אחת של אבנים מסותתות בגסות (כ-0.20×0.25×0.30 מ') והשתמר לגובה נדבך אחד; קצהו המזרחי, הנמצא מחוץ לשטח החפירה, יוצר ככל הנראה פינה עם המשך קיר 110.
שני קירות שכיוונם מזרח–מערב (W111 ,W106) מייצגים כנראה חלוקה פנימית של החדר. קיר 111 (1 מ' אורך לפחות, 0.3 מ' רוחב) בנוי אבנים מסותתות (כ-0.2×0.2×0.3 מ') משולבות עם אבני שדה קטנות יותר; קצהו המזרחי ניגש אל קיר 110 וקצהו המערבי מכוסה בתשתית רצפה 101, המאוחרת לו. קיר 106 (0.7 מ' אורך לפחות, 0.35 מ' רוחב; איור 5) השתמר בשורה אחת של אבנים (כ-0.30×0.25×0.30 מ') ולגובה נדבך אחד. קצהו המערבי מכוסה בתשתית רצפה 101, ואילו קצהו המזרחי לא מגיע עד קיר 110; ייתכן שפער זה מייצג מעבר או פתח.
רצפה (לוקוסים 114, 115) מאבנים קטנות ולא רגולריות ניגשת אל קיר 110 והיא מתחת לקירות 106, 111 שהם אם כך שלב מאוחר (טכני?) בבניית המבנה.
המכלול הקרמי כולל שברי קערות (איור 6: 8), קערות מזוגגות בצבע ירוק או צהוב (איור 6: 9, 10), קדרות (איור 6: 11) וסירי בישול (איור 6: 12, 13) המאפיינים את שלב המעבר בין התקופות הממלוכית (המאות הי"ג–הי"ד לפסה"נ) והעות'מאנית.