בחודש נובמבר 2001 נערכה חפירת הצלה בעמק הארזים, מצפון-מערב לכפר מי נפתוח (הרשאה מס' 3533-A*; נ"צ — רי"ח 21848-62/63453-62; רי"י 16848-62/13453-62, איור 1) עקב פגיעה בעתיקות במהלך סלילת כביש מס' 9. החפירה, מטעם רשות העתיקות, נוהלה על ידי ר' אבנר וא' אייריך-רוז, בעזרת ו' אסמן וו' פירסקי (מדידות), ב' זיסו (צילום שטח), י' בוקנגולץ (רפאות חרסים), א' לידסקי (ציור חרסים), ד"צ אריאל (נומיסמטיקה), א' דה-גרוט (זיהוי חרסים וסיוע מדעי).
האתר נהרס בעבר, ככל הנראה כאשר הוכשרה חורשת אורנים באזור. קירותיו נהרסו ואבניהם נדחפו על ידי כלי מכני כבד עוד לפני חפירת ההצלה. ליד האבנים התגלה מצבור של חרסים ונערכה חפירת ההצלה.
התגלה מפלס (לוקוס 4; איור 2), ייתכן שרידי רצפת עפר ועליו השתכבות של חרסים מהתקופה הפרסית. כ-16 מ' מדרום-מערב לרצפה וכ-26 מ' מדרום לה התגלו שני בורות מטויחים שבהם מילוי ובו חרסים בני התקופה.
הרצפה.
נחפרו שני ריבועים שכללו את מצבור החרסים והאבנים שהתגלו במהלך עבודות העפר. רצפת העפר התגלתה רק באזור הצפוני-מזרחי של הריבוע הצפוני-מערבי. בגבול הדרומי-מערבי של הרצפה הובחנו גרגרי פחם קטנים ומפוררים באדמה שבין החרסים ומתחתם, אך הכמות הקטנה והצפיפות הדלילה לא אפשרו לדגום פחם לתיארוך (באמצעות בדיקות פחמן), או לזיהוי בוטני. מתחת למילוי עם הפחם התגלה משטח סלע טבעי ישר שעליו שברי חרס דומים לאלו שהתגלו על הרצפה.
הבור המערבי
. כ-15 מ' מדרום-מערב לשטח החפירה נפגע בור מטויח דמוי פעמון ורק מחציתו הצפונית השתמרה חלקית (לוקוס 3; 5.2 מ' רוחב תחתית, 4.3 מ' גובה השתמרות). תחתיתו טויחה בטיח לבן-אפור ששימש גם בדפנות הפנימיות של הבור (כ-4 ס"מ עובי). הדפנות בנויות באבנים בינוניות מסותתות ברישול וביניהן טיח לבן-אפור.
הבור הדרומי
. כ-26
מ' מדרום-מזרח לבור 3 התגלו שרידי בור נוסף (לוקוס 6; 1.6 מ' גובה השתמרות מרבי). בתחתיתו משטח סלע ישר מטויח בחומר גירי צהבהב (2 ס"מ עובי). הבור ניזוק בחלקו הגדול ודופנותיו השתמרו רק במזרח ובדרום. לא ניתן לשחזר את קוטר הבור, אך לפי שיפוע הדפנות נראה שגם בור זה היה פעמוני ונבנה בשיטה דומה לזו של בור 3.
הממצא הקרמי.
המכלול הקרמי מן הבורות ומהרצפה אחיד. הכלים עשויים בטין המקומי מתצורת חוואר מוצא שגונו כתום-ורוד ויש בו חסמים לבנים קטנים ובינוניים. נמצאו קערות (איור 3: 6-1), מורטריה (איור 3: 8, 9), קדרות (איור 3: 7, 10, 11), סירי בישול (איור 3: 12, 13) וקנקנים (איור 3: 17-14). המכלול דומה לזה שהתגלה בהולילנד (
'Atiqot 40: pp. 7-11; 17-19; figs. 6-10; 15-16) ותוארך למאות הו'-הה' לפסה"נ.
הממצא הנומיסמטי.
על רצפת לוקוס 4, בין שברי גוף של קנקנים נמצא מטבע 'יהד' המתוארך ל-247-270 לפסה"נ (ר"ע 95639; איור 4;
עתיקות 41, חלק ב': 288, טבלה 3).
על פי המכלול הקרמי האחיד, יש לתארך את האתר למאות הו'-הה' לפסה"נ. נראה שראשית האתר בתקופה הפרסית והוא המשיך גם בראשית התקופה ההלניסטית כפי שמעיד מטבע 'יהד'.