שכבה 1. על פני שטח נרחב בריבוע התגלתה רצפה הבנויה אבני גוויל בינוניות וקטנות

(L103; איור 2). בריצוף שולבו שני בסיסים עגולים, כנראה בסיסי עמודים, בנויים אבני גוויל קטנות, מלוכדים בחומר מליטה ומטויחים בטיח אפור (איור 3). בצד הדרומי של הריבוע ניגשת רצפה 103 ליסודות של קיר (W102) הבנוי משתי שורות של אבני גוויל בינוניות על תשתית מילוי אדמה חומה, וכיוונו דרום מזרח –צפון מערב (ר' איור 2). בחתכים בפינה הדרומית של הריבוע זוהה קיר מלבני בוץ חומות שעמד כנראה על קיר 102 והשתמרו ממנו 10 נדבכים (איור 4).

בצפון הריבוע נעשה חתך בדיקה (L111), והובחנו בו תחת רצפה 103 שתי רצפות מאדמה לבנה מהודקת (L106 ,L105; ר' איור 1). מילוי אדמה בצבע חום בהיר (0.1 מ' עובי) הפריד ביניהן. הרצפות ניגשו ככל הנראה בצדן הצפוני לקיר לבנים שזוהה בחתך הצפוני-מזרחי של הריבוע (W112; איור 5). הקיר בנוי מלבני בוץ בגוון חום, כיוונו המשוער מזרח–מערב, והשתמרו ממנו 11 נדבכים.
הממצא הקרמי משכבה זו כלל פערורים (איור 1:6, 3, 4), נר קערה (איור 6:6), קערה מזווה (איור 7:6) וקנקנים (איור 8:6–10) המתוארכים לתקופת הברונזה הקדומה 2. כמו כן התגלו פריטי צור (להלן).
 
שכבה 2. בחתך הבדיקה, בעומק שלושה מטרים מפני השטח, התגלה קטע קטן מקיר
(W110), בנוי אבני גוויל בינוניות, כיוונו צפון-מזרח–דרום-מערב, והקשרו אינו ברור. הרצפה התחתונה של שכבה 1 (L106) הונחה מעליו וביטלה אותו. הממצא הקרמי שהתגלה לצד הקיר כלל פערורים (איור 2:6, 5) המתוארכים לתקופת הברונזה הקדומה 1. כמו כן התגלו פריטי צור (להלן).
 
כלי הצור
חמודי חלאילה
 
באוסף הצור מחפירת הריבוע בלוד 25 פריטים, רובם כלים. רוב הפריטים טריים ללא פטינה או קליפה גירנית. לפי היחס בין הכלים לפסולת נראה שהאיסוף היה סלקטיבי בשל מיעוט מרכיבי פסולת תעשייה כמו שבבים וגושים.פריטי הצור נוצרו משני סוגי חומר גלם, שניהם באיכות טובה. רוב הפריטים עשויים מצור משש שצבעו אפור וחום-בהיר, הוא מתאפיין בעורקי גיר בתוכו ומקורו חלוקים קטנים באפיק נחל איילון. פריטים אחרים עשויים מצור איאוקני בצבע אפור-חום שמקורו בולבוסי צור גדולים משכבות הנארי של אזור השפלה הצפונית. הבולבוסים מכוסים קליפה עבה של גיר אך בתוכה צור איכותי ללא עורקים. חומר גלם זה שימש להכנת להבי מגל ומגרדי מניפה בטכנולוגיה כנענית.
בפסולת שלושה גרעינים חסרי צורה שיש עליהם צלקות קטנות של נתזים האופייניות לתעשיית אד-הוק, ושני גרעינים בעלי שטח נקישה אחד (איור 1:7) שבשלבים הסופיים שימשו להפקת נתזים. העדר נתזים ותוצרי תעשייה כנעניים מעיד כנראה שהלהבים ולהבי המגל הכנעניים הובאו אל האתר כשהיו מוצרים מוגמרים.
הכלים הבולטים בשכבה 1 הם להבי המגל הכנעניים האופייניים לתקופת הברונזה הקדומה. בקבוצה חמישה להבי מגל כנעניים שעוצבו כאמור על צור איאוקני שצבעו אפור-כהה ואיכותו טובה מאוד (איור 1:8–4). כל הפריטים נעשו על שבר אמצעי של להב כנעני ולהם שברור לא אחיד על צלע אחת לעומת הצלע השנייה שהיא ללא עיצוב. על הקצה הפעיל של הצלע המשובררת ניתן לזהות בבירור ברק שימוש שמנוני. נמצא גם מגרד מניפה מסיבי (איור 5:8) מתקופת הברונזה הקדומה שעוצב על צור לווחי המכוסה קליפה גירנית עבה. קצהו הפעיל נמצא על הצד הרחב ביותר ושוברר בשברור חצי זקוף מטפס. גבשושית הנקישה הבולטת שהייתה עליו הוסרה בהתזות דקות. חריטות רדודות על קליפת הגיר תומכות בתיארוך המגרד למכלולי תקופת הברונזה הקדומה.
בשכבה 1 התגלו גם שלושה כלי אד-הוק טיפוסיים השכיחים ברוב מכלולי הצור ובהם מרצע, נתז משוברר ונקר.
הופעתם ושכיחותם הגבוהה של להבי המגל הכנעניים במכלול הצור של שכבה 1 מסייעים בתיארוך השכבה. הם צרים והופקו בטכנולוגיה כנענית האופיינית לתעשיית הצור של תקופת הברונזה הקדומה 1–3.
שני להבי מגל, נקר ושלושה מקדחים נחשפו בשכבה 2, והם אינם אופייניים לתקופת הברונזה הקדומה. להבי המגל רחבים יחסית (איור 2:7), לשניהם גב זקוף והם קטומים בקטימות ישרות. כלים אלו שכיחים בתקופה הניאוליתית הקרמית המאוחרת. המקדחים (איור 3:7, 4) נעשו על נתזים ואחד מהם הוא מקדח מסיבי. הנקר לעומת זאת עוצב על שבר של להב רחב והוא מטיפוס נקר דיהדרלי.
חפירה זו מתוספת ליתר החפירות שנעשו סביב התל, שבכולן התגלתה שכבה קדומה עשירה בממצא ניאוליתי. סביר להניח שכלי הצור הקדומים שהתגלו בחפירה הגיעו מההתיישבות הניאוליתית שהייתה באתר וקדמה ליישוב מתקופת הברונזה הקדומה ששרידיו נמצאו.
 
נחשפו שרידים של יישוב המתוארך לתקופת הברונזה הקדומה 1–3, וכן ממצאים מהתקופה הניאוליתית המעידים שהיה באתר יישוב עוד לפני תקופת הברונזה, אף שטרם התגלו שרידי מבנים ממנו. ממצאים אלה משלימים את תמונת ההתיישבות הקדומה בלוד הידועה גם מחפירות אחרות שהיו בתל ובסביבתו. החפירה לא הגיעה עד קרקע סטרילית בגלל שטחה המצומצם ומגבלות החפירה. אף על פי כן, על סמך ממצא כלי הצור שנחשף בשכבה 2, אפשר להסיק שמדובר באתר קדום מאוד שההתיישבות בו התחילה בתקופה הניאוליתית הקרמית המאוחרת והמשיכה עד לתקופת הברונזה הקדומה.