בחודש מאי 2003 נערכה חפירת בדיקה בשוליים הצפוניים-מזרחיים של תל אשקף שבתחומי מושב חניאל (הרשאה מס' 3861-A*; נ"צ — רי"ח 19642/69380, רי"י 14642/19380), לקראת סלילת כביש 571. החפירה, מטעם רשות העתיקות ובמימון מע"צ, נוהלה על ידי א' סגל, בסיועם של ש' יעקב-ג'ם (מנהלה), ו' אסמן וו' פירסקי (מדידות ושרטוט), צ' שגיב (צילום), א' בלשוב (הכנת תוכניות), ק' עמית (צילום ממצא), פ' גנדלמן (ייעוץ קרמי), מ' שויסקיה (ציור ממצא), ר' קול (נומיסמטיקה) וד"צ אריאל ומ' לוואל וג' פינקלשטיין (זיהוי טביעה על אמפורה).
תל אשקף הוא תל קטן באזור של גבעות חמרה, בשולי עמק הסחף של נחל אלכסנדר (איור 1). החפירה נועדה לחשוף את השרידים הקדומים לאורך תוואי כביש 571, המקיף את השוליים הצפוניים והמערביים של התל (390 מ' אורך). בשנים האחרונת הפכו השוליים הצפוניים של התל וחלק מהשוליים המערביים שלו לאתר פסולת אזורי, שפגע קשות בשרידים העתיקים, ולכן הצטמצם שטח החפירה לשוליים הצפוניים-מזרחיים של התל. בשטח החפירה נפתחו חמישה ריבועים, בשלושה מהם נחשפו שרידים מהתקופות הרומית הקדומה והביזנטית
(C5 ,C1 ,A1; איור 2) ובשניים הנותרים התגלו בורות שקוטרם גדול משטח הריבוע (G6 ,A7).
בעבר לוקטו באתר חרסים מתקופות הברזל, הפרסית, ההלניסטית, הרומית והביזנטית ומימי הביניים (י' פורת, ש' דר וש' אפלבאום, עורכים, קדמוניות עמק חפר, תשמ"ה, עמ' 236). בעת כריית בור האשפה בתל התגלה מצבור חרסים גדול מהתקופות הרומית המאוחרת והביזנטית, הכולל כמות גדולה של נרות חרס מטיפוס 'שומרוני' (קדמוניות עמק חפר, עמ' 236-235). מיקומו של התל בקרבת נחל אלכסנדר משך אליו מתיישבים כבר בתקופות הקדומות. בקרבת התל התגלו שלושה אתרים (תל שטרי בבורגתה, עולש ואתר ליד נחל אמץ) ובית קברות (בקיבוץ מעברות) מהתקופה הכלקוליתית (קדמוניות עמק חפר, עמ' 44). בצדו הדרומי של התל לוקטו חרסים מהתקופה הכלקוליתית (מידע בעל-פה מפרופ' רם גופנא). על פי עדות תושבי המקום בחלק הצפוני-מערבי של מאגר מי השופכין הסמוך לתל משתרע אתר מהתקופה הכלקוליתית. כן, בחורבת בורגתה הסמוכה (בורג' אל-עטוט; ח' אל-בורג) התגלו שרידי יישוב ומגדל מהתקופה הצלבנית.
התקופה הרומית הקדומה (המאה הא' לפסה"נ עד המאה הא' לסה"נ). בריבוע הצפוני
(A5; איור 2) נחשפו קיר (W113) ורצפה הניגשת אליו (לוקוס 108). הקיר נבנה באבני גוויל בינוניות, שהונחו על מפלס אדמה (לוקוס 122), והשתמר לגובה 1.2 מ'. מתחת לרצפה התגלה מילוי אדמה (0.2 מ' עובי), ובו כמות גדולה של חרסים; נראה שהמילוי הונח במקום לצורך פילוס השטח. החרסים במילוי הם בעיקר שברים של קנקנים ואמפורות, וזמנם המאוחר ביותר הוא המאה הא' לסה"נ. ראויים לציון שברים של אמפורות מאזור קמפניה שבאיטליה (איור 3: 15, 16). על בסיס של אחת האמפורות התגלתה טביעת חותם של השם הלטיני HERACL (איורים 4, 5). הטביעה מתוארכת לסוף המאה הא' לפסה"נ ועד אמצע המאה הא' לסה"נ, ומקורה בלאטיום שבמרכז איטליה. עוד בחרסים מהמילוי שברים מעטים של כלי טרה סיגילטה, ובהם קערה שמקורה בפרגמון (איור 3: 2), וכן שברי כלים מקומיים, ובהם קדרה (איור 3: 1), קנקנים (איור 3: 11-3) ופכים (איור 3: 14-12).
התקופה הביזנטית (המאות הו'–הז' לסה"נ). בשני הריבועים הדרומיים (C1 ,A1; איור 2) נחשפו ארבעה שלבים מהתקופה הביזנטית. לשלב הראשון מיוחסת גת (ריבוע A1, ובה משטח דריכה מרוצף בפסיפס לבן גס (לוקוס 126) ובור שיקוע מדורג (לוקוס 128). ממערב למשטח הדריכה היה בנוי קיר, שנשדד כולו בשלב השלישי של המכלול. בשלב השני חולק משטח הדריכה של הגת באמצעות קיר (W124), שנבנה מאבני גוויל קטנות ובינוניות. הקיר שהיה בנוי ממערב למשטח הדריכה המשיך לשמש גם בשלב זה. לשלב השלישי שייך קיר (W115), שנבנה צמוד לקיר השדוד במקביל לו, ואולי אף מאבניו השדודות. הנדבך התחתון של קיר 115 גבוה אך במעט מגובה רצפת הפסיפס של השלבים הקודמים בגת. בריבוע C1 התגלתה פינה דרומית-מערבית של רצפת פסיפס לבן (לוקוס 120), התחומה ממערב בקיר (W123) מטויח בטיח לבן-אפור. ייתכן כי בשלב השלישי הועתקה הגת מהשלבים הראשונים למערב, וכי פינת רצפה 120 היא חלק ממשטח הדריכה של הגת, התחום ממזרח בקיר 115; אפשר גם שרצפה 120 היא חלק מבור האיגום של הגת, ואז אולי קיר 115 שייך לשלב הרביעי. לשלב הרביעי מיוחסים קיר (W114) ורצפה של חלוקי נחל (לוקוס 111), שנחשפו צמוד לחתך הדרומי של ריבוע C1. קיר 114 חותך את רצפה 120 מהשלב הקודם. עוד מיוחס לשלב הרביעי חלקו המזרחי של אגן עגול, שנחשף צמוד לחתך המערבי של ריבוע 1C, והוא שימש כמתקן עבודה כלשהו (1.2 מ' קוטר, 0.8 מ' גובה; חלקו הפנימי לא נחפר). הממצא הקרמי מארבעת השלבים אחיד, והוא מתוארך למאות הו'-הז' לסה"נ. הממצא כולל כלי בישול (איור 6: 1, 2), קנקנים, בהם בולטים קנקני שק (איור 6: 10-3), קנקן שלו צוואר גבוה (איור 6: 11) וכלי אנטיליה (איור 6: 12).
בריבועים G6 ,A7 התגלו בורות שקוטרם גדול מגודל הריבוע ובהם חרסים, רובם שברים של קנקנים ואמפורות מהתקופה הרומית הקדומה. מקצת החרסים מתוארכים לתקופות שונות: הכלקוליתית, הברונזה התיכונה 2ב' (קערות — איור 7: 1, 2), הברזל (קדרה — איור 7: 3), הפרסית (מורטריה וקנקנים — איור 7: 6-4), המאה הב' לסה"נ (קנקן ואמפורה — איור 7: 7, 8) והמאות הג'-הד' לסה"נ (כלי אנטיליה — איור 7: 9). עוד התגלה בבור בריבוע G6 מטבע מימי אגריפס הא' (42-41 לסה"נ; ר"ע 108952). על פני השטח, מחוץ לשטח הריבועים, נמצא מטבע המתוארך לתקופה האסלאמית הקדומה (ר"ע 108953).
מהחפירה אפשר ללמוד על חשיבות המסחר ותעשיית היין בתקופות הרומית הקדומה והביזנטית. בחפירה התגלו שברים רבים של כלי אגירה גדולים, בהם קנקנים ואמפורות מיובאות, מהתקופה הרומית הקדומה. כלים אלה מלמדים על מסחר, חלקו ימי, שהיה כנראה חלק חשוב בכלכלת היישוב במקום; אפשר שבקרבת מקום היה בית מידות שטרם נחשף. בתקופה הביזנטית בולט העיסוק בענף היין, כפי שמעידים כמה שלבים בגת שנחפרה. החרסים שמקורם בבורות מלמדים כנראה שהתל היה מיושב לאורך תקופות רבות למן התקופה הכלקוליתית.