חמשת קברי השוחה חצובים בסלע גיר רך (L504–L500; טבלה 1; איורים 5–7); ארבעה מהם (L503–L500) נחצבו בציר צפון-מזרח–דרום-מערב ואילו קבר 504 נחצב בציר מזרח–מערב. הקברים לא היו חתומים ונתגלו ללא לוחות כיסוי, עומקם רדוד וניכר שחציבתם לא הושלמה. בקצה הדרומי-מערבי של קבר 503 נחצבה מדרגה רדודה. הממצא בקברים מועט ובו חרסים אחדים שחוקים (לא צוירו) המתוארכים לתקופות הברזל 2 והביזנטית, שנסחפו אל הקברים מהמילוי שמעליהם.

 
טבלה 1. מידות קברי השוחה
מס' לוקוס
 
מידות
500
0.73–0.80 מ' אורך חשיפה,0.45–0.49 מ' רוחב, 0.11–0.13 מ' עומק
 
501
2.15 מ' אורך, 0.50–0.54 מ' רוחב, 0.15–0.24 מ' עומק
 
502
2.5 מ' אורך חשיפה, 0.66–0.70 מ' רוחב, 0.29–0.40 מ' עומק
 
503
השוחה – 1.5 מ' אורך חשיפה, 0.42–0.50 מ' רוחב, 0.40–0.54 מ' עומק,
מדרגת הסלע –0.4 מ' אורך, 0.27–0.42 מ' רוחב, 0.05–0.11 מ' עומק
 
504
1.23–1.62 מ' אורך, 0.78–0.89 מ' רוחב, 0.10–0.34 מ' עומק
 
 
על סמך תכניתם של הקברים וקרבתם לשדה קבורה שנחשף בעבר במזרח נראה כי הם המשכו של שדה הקבורה מערבה. חשיפת הקברים מעידה על תפרוסת שדה הקבורה וגודלו; גבולותיו הסופיים טרם נתגלו. על סמך הממצאים שנחשפו בקברים בחפירה אחרת (הרשאה מס' 7187-A) מתוארך שדה הקבורה לתקופה הרומית המאוחרת.