שטח A. בראש גבעה נחשף מכלול בנייה, הכולל קיר הקפי ושלושה מבנים; הם השתמרו לגובה מרבי של 2 מ'. המבנה האחד נחשף בחלקה העליון של הגבעה ואילו שני המבנים האחרים נחשפו במדרונות הצפוני והמערבי של הגבעה. רוב קירות המכלול נבנו משני פנים של אבנים גדולות, מהוקצעות בחלקן, ובתווך מילוי של אבני גיר בינוניות וקטנות; הם עובו בכמה מקומות, בעיקר סמוך לבליטות סלע, עד לרוחב של כמה מטרים. נראה כי במקומות העיבוי נערמו אבנים רבות, שמקורן בסיקול שטחים פתוחים במדרונות הגבעה במטרה להכשירם לחקלאות.

המבנה שנחשף בחלקה העליון של הגבעה כולל שני חדרים (איור 1), צפוני-מזרחי (4 × 7 מ') ודרומי-מערבי (3 × 4 מ'); נחפרו בהם שני ריבועים. החדר הצפוני-מזרחי סגלגל, וקירותיו השתמרו לגובה שלושה–ארבעה נדבכים. בחתך שנחפר במערבו של החדר נחשפה שכבת קרקע חומה ומתחתיה סלע האם. בחפירת החדר התגלו חרס יחיד מטיפוס ראשיא אל-פוחאר וכן חלוק נחל מעובד. החדר הדרומי-מערבי קטן וסגלגל ונבנה בשטח גבוה מזה של החדר המזרחי. הוא הושתת על סלע האם, צמוד לבליטת סלע, ובנייתו מרושלת. בחפירה בחלקו הפנימי התגלה מפלס של אדמה כהה מעל הסלע. במפולות אבנים ועל הסלע מחוץ לחדר ובשכבת קרקע שמתחת למפולות אבנים בתוך החדר, התגלו שברים אחדים של כלי חרס מעוטרים מטיפוס ראשיא אל-פוחאר שיוצרו בלבנון, המתוארכים לראשית המאה הכ' לסה"נ. עוד התגלו בחפירת חדר זה כמה תרמילי רובה שעליהם טבועה השנה 1941.
המבנה שנחשף במדרון הצפוני של הגבעה כולל שני חדרים, הצמודים מחוץ אל הקיר ההקפי בגבעה; נחפר ריבוע יחיד. שני החדרים צמודים זה לזה ומחוברים ביניהם בפתח; פתח חיצוני נקבע רק בחדר הצפוני מהשניים. קירות המבנה (כ-2.5 מ' רוחב) הושתתו על גושי סלע ונבנו ברישול; הם השתמרו לגובה 5–6 נדבכים. בחפירה בשטחו הפנימי של החדר הצפוני נחשפה קרקע שהצטברה במשך השנים על הסלע.
המבנה שנחשף במדרון המערבי של הגבעה כולל קיר מעוגל (איור 2), שניגש ממערב אל בליטת סלע. על חלקו המערבי של הקיר, צמוד לסלע, נערמה ערמה של אבני גיר קטנות (כ-2 מ' גובה). נפתח ריבוע חפירה לרוחב הערמה, והתברר כי היא מונחת על קרקע חומה כהה. הקיר נבנה ברישול מאבני שדה גדולות ללא חומר מלכד ובמרווחים גדולים. נראה כי ערמת האבנים היא תוצאה של סיקול וכי הקיר נבנה לתחום אותה. בחפירת המבנה התגלו רק תרמילים אחדים של רובה, ועליהם טבועה השנה 1941.
אפשר שמכלול הבנייה שנחשף שימש מכלאת צאן, שכן אלה כוללות בדרך כלל חדרים גדולים, לרוב סגלגלים, יחידים או חלק ממכלול. מבנים דומים תועדו בסקר, ובחלקם נבנו קירות חלוקה פנימיים ופתחים בין החדרים, שנועדו אולי להפרדת בני הצאן.
במעלה המדרון המזרחי של הגבעה התגלה פתח חצוב, אולי של בור מים (1.5 מ' קוטר הפתח; כ-1 מ' עומק לכל הפחות). מדרום לגבעה, סמוך לערוץ נחל, הובחן בור מים, שלו מכסה בטון ובקרבתו מתקן חצוב בסלע.
 
שטח B. מצפון לשטח A, באזור טרשים בראש גבעה נמוכה יותר, תועד מטע זיתים (כ-7 דונם) תחום בקירות אבן, ובו 15 גלי אבנים, גדולים (6 מ' קוטר, 2 מ' גובה) וקטנים (3 מ' קוטר, 2 מ' גובה). נראה שגלי אבנים אלה, או לפחות חלקם, הם ערמות של אבנים מסוקלות. שניים מגלי האבנים נחפרו. הגל המזרחי מהשניים גדול (איור 3), ובחפירתו התגלו קיר הקפי שתחם ערמה של אבני גוויל; מתחת לערמת האבנים התגלו קירות מחיצה פנימיים, שבנייתם פחות טובה מזו של הקיר ההקפי, ונראה כי הם נועדו לערום אבנים לגובה רב יותר. בחלקו הפנימי של גל האבנים נחשפו בולדרים גדולים. מתחת לגל נחשפה שכבת קרקע חקלאית כהה. בשני חתכים שנחפרו מחוץ לגל האבנים, מדרום-מזרח ומצפון-מערב, נחשפה הקרקע עד לסלע האם. הגל המערבי קטן (איור 4), ובחפירתו התגלו קיר חלוקה פנימי, שנבנה באבני שדה, ומשני צדיו ערמות של אבני שדה. קיר החלוקה נבנה בניצב לבליטת סלע. מתחת לגל האבנים נחשפה שכבת קרקע כהה. בחפירת הגל התגלה סכין ברזל, האופייני לתעשיית כלי המתכת מהכפר הסמוך תרשיחא, תעשייה שפרחה במאה הכ' לסה"נ. בחפירת שני גלי האבנים בשטח התגלו נתזי צור לא אינדיקטיביים, חרסים שחוקים מעטים מהתקופה הביזנטית ושברי כלי חרס מטיפוס ראשיא אל-פוחאר מראשית המאה הכ' לסה"נ.
 
שטח C. באוכף מדרום-מזרח לשטח B היו מוכרים טרם החפירה שלושה פירים חצובים בסלע, לפחות אחד מהם שימש עד לאחרונה בור מים. בסקר שנערך בשטח זה במהלך החפירה תועדו עוד תשעה פירים חצובים (2 מ' עומק מרבי), חלקם סתומים עד ראשם. מתארם של הפירים אינו סדור. בדופנות של חלק מהם הובחנו פתחים חצובים קטנים, שהוליכו לחדרים תת-קרקעיים ששימשו לקבורה. חלק מהפירים נחצב ליד או בתוך בליטות סלע דמויות פירמידות, ששימשו אולי מצבות; לפחות שתיים מבליטות סלע אלה הוחלקו בחציבה. על סמך צורת הפירים וסימני החציבה בדופנותיהם נראה כי חציבתם קדומה לתקופה שבה רווח השימוש בכלי ברזל.
נפתחו שני ריבועי חפירה במחשוף סלע, ובו חמישה פירים חצובים (1–5; איור 5); שארבעה מהם נחפרו. פיר 1 דמוי חרוט, וטרם החפירה היה סתום באבנים קטנות. בין האבנים שסתמו את הפיר התגלתה אבן גדולה שנחצבה מסלע גיר קשה. בשפתו של פתח הפיר נחצבה תעלה מלבנית. פיר 2 צמוד לפיר 1 ופינותיו מעוגלות. בפינות הפיר נחצבו שתי מדרגות קטנות להקלת הירידה והעלייה. בתחתית הפיר נחצב פתח, שהוליך אל חדר קבורה קטן שלצדו נישה. פיר 3 נחצב צמוד לבליטת סלע. בפינותיו של הפיר נחצבו שתי מדרגות קטנות להקלת הירידה והעלייה, ובחלקו התחתון נחצבו שתי נישות קטנות. פיר 4 נחצב בתוך בליטת סלע; בחלקו התחתון נחצב פתח, המוליך אל חדר קבורה שמתארו לא סדור ופינותיו מעוגלות. במרכז החדר, צמוד לפתח, נחצב שקע רדוד, ששימש כנראה מדף לאורך הקירות. שיא גובהה של בליטת הסלע שבתוכו נחצב הפיר נמצא מעל פתח הכניסה לחדר הקבורה. על פני השטח בקרבת הפיר התגלתה אבן גיר גדולה, ששימשה אולי לחסימת הפתח שמוליך אל חדר הקבורה. פיר 5 מעוגל; הוא לא נחפר.
במחשוף הסלע, צמוד לפירים וביניהם, יש שקעים רדודים, חלקם טבעיים וחלקם הוחלקו כנראה בחציבה. במחשוף הסלע, מצפון לפיר 1, נחשפו שני שקעים חצובים לא סדורים וביניהם חציבה עגולה, אולי התחלת חציבה של פיר נוסף. עוד נחשפו במחשוף סלע זה סימני חריש בכיוון צפון–דרום, שמקורם כנראה בחרישה בימינו. בחפירת האדמה שהצטברה על מחשוף הסלע בשני הריבועים התגלו חרסים קטנים מעטים, שרק חלקם אינדיקטיבי, המתוארכים לתקופות הרומית והביזנטית ולימינו. האדמה שהצטברה בפירים סוננה אך לא התגלו ממצאים. בחדר הקבורה שאליו מוליך פיר 2 התגלו חרסים, שחלקם הקטן תוארך לתקופה הרומית וחלקם טרם זוהה, וכן עצמות בעלי חיים, כנראה של בקר. אפשר שממצאים אלה מלמדים על שימוש חוזר שנעשה בחלק מקברי הפיר.
 
שטח D. ממערב לשטחים A ו-B, סמוך לכביש עין יעקב–מעלות, התגלתה בנייה באבנים (איור 6); היא צמודה לצדו החיצוני של קיר שדה הנמשך לאורך כ-100 מ'. נחשפו הקירות החיצוניים (3 מ' רוחב, כ-1.5 מ' גובה השתמרות), שהושתתו על סלע האם ונבנו מאבני שדה גדולות מגיר, מהוקצעות בחלקן; הם תוחמים מילוי של אבני שדה בינוניות וקטנות. ממזרח וממערב לבנייה ניכרים שני סדקים גיאולוגיים בכיוון צפון–דרום. אפשר כי בניית אבן זו שימשה מסד למבנה ארעי, שנבנה מחומרים מתכלים. בחפירה התגלו שברי כלי חרס מעטים, המתוארכים אולי לתקופה הרומית או הביזנטית; אפשר שהם מתארכים את הבנייה.
 
שטח E. במדרון שבין שטח B לשטח C תועדו שני קירות שדה מקבילים, התוחמים דרך כפרית (כ-11 מ' רוחב כולל) בכיוון דרום-מערב–צפון-מזרח (איור 7). קירות הדרך נמשכים מעבר לשטחי החפירה, ובשלב כלשהו פונים לכיוון מערב, אל עבר מעלות-תרשיחא. בתוואי הדרך נחפרו ארבעה ריבועים. שני הקירות התוחמים את הדרך (כ-1.5 מ' רוחב כל אחד) אינם ישרים ובנייתם מרושלת. נראה כי הם נבנו, בהתאם לתנאי השטח, מאבני שדה שסוקלו מתוואי הדרך. משני צדי הדרך הובחן שטח טרשי, הכולל בליטות סלע. בחלקה הפנימי של הדרך נחשפה שכבת קרקע מעל הסלע; לא התגלו שכבת תשתית או ריצוף. נראה כי המפלס העליון של הדרך היה גבוה מהמפלס שנחשף בחפירה ונסחף אולי במרוצת השנים. בחפירת הדרך התגלו נתזי צור שטרם זוהו, מעט חרסים שחוקים, כנראה מהתקופה הביזנטית, ושברי כלי חרס מטיפוס ראשיא אל-פוחאר מראשית המאה הכ' לסה"נ. דרך זו קישרה בין הכפר תרשיחא לשטחיו החקלאיים, אך נראה שכיוונה ורוחבה הרב מלמדים כי היא שימשה גם במערך דרכים אזורי שאִפשר קשר עם יישובים מרוחקים יותר.
 
בחפירה נחשפו קברי פיר, המתוארכים כנראה לתקופת הברונזה, דרך כפרית ושרידי פעילות חקלאית, שכללה בעיקר סיקול אבנים נרחב ובנייה של קירות שדה, גדרות לתחימת שטחים חקלאיים ומכלאת צאן, המתוארכת לתקופה העות'מאנית. קברי הפיר משתרעים בשטח של 10 דונם לפחות. ייחודם העיקרי של הקברים בחציבתם מבליטות סלע שהוחלקו בחלקן בחציבה ושימשו כנראה מצבות; מאפיין זה אינו מוכר בקברים בכלל וגם לא בקברים מתקופת הברונזה במערב הגליל. ייחוד נוסף של הקברים הוא הנישות שנחצבו בחלקם התחתון של הפירים; אפשר כי הן שימשו להנחת מנחות קבורה או לקבורה משנית. בחפירה התגלו חרסים מעטים מהתקופות הרומית והביזנטית, וייתכן כי הם מתארכים את ראשית הפעילות החקלאית בסביבה. הדרך שהתגלתה קישרה בין היישוב לחלקות העיבוד שלו ועברה ביניהן. אפשר שדרך זו היא המשכה של דרך שתועדה באזור חורבת ענבל, ממערב ליחיעם, ולה מאפיינים דומים (פרנקל וגצוב תשנ"ז: 42; Frankel et al. 2001:113–114). לפי הנחה זו, הדרך שנחשפה בחפירה היא חלק מדרך אזורית חשובה, ששימשה את תושבי האזור בתקופות ממושכות.