בחודש דצמבר 2017 נערכה חפירה כ-800 מ' מדרום לתל בית מרשם (מרסים; הרשאה מס' 8153-A; נ"צ 191098/595274; איור 1), לצורך פיתוח אתר קולט קהל. החפירה, מטעם רשות העתיקות, נוהלה על ידי ס' גנור (צילום שטח), ש' וייס וא' אלג'ם (תכנית וצילומי אוויר), בסיוע י' אלעאמור (מנהלה), ו' ליפשיץ (ארכיאולוג נפת לכיש), ש' גל (לוגיסטיקה ושחזור איזומטרי), א' גנור (ניהול קורס מפקחים), ר' אליה ור' דגן (תיאומים), א' פרץ וד' אייזנברג-דגן (צילום שטח), כ' הרש (ציור ממצא), ק' עמית (צילום ממצא), י' ברשק (ארכיון תצלומים), י' עבאדי-רייס (ייעוץ והנחיה), ד' גיגי וט' ליבשיץ (קק"ל אזור נגב צפוני; פיתוח האתר). כן השתתפו חניכי קורס מפקחים של רשות העתיקות (מחזור 2017), עובדי מרחב דרום ומתנדבים.
בקצה מדרון מערבי של שלוחה, בתפר של הרי חברון עם השפלה (439 מ' מעל פני הים), נחשף בית חווה משלהי תקופת הברזל, המתוארך לסוף המאה הז' וראשית המאה הו' לפסה"נ (איור 2). בית החווה שוכן על דרך ראשית המחברת יישובים מרכזיים מתקופת הברזל, כגון: תל באר שבע ותל חליף כ-23 ק"מ וכ-8 ק"מ (בהתאמה) מדרום, תל בית מרשם (מרסים) ותל עיטון כ-800 מ' וכ-5 ק"מ (בהתאמה) מצפון ותל לכיש כ-14 ק"מ מצפון-מערב. סביב שדה חקלאי רחב ידיים, סמוך לבית החווה, אותרו מתקנים חקלאיים ובורות מים חצובים בסלע. האתר והמבנה נפגעו בשני העשורים האחרונים משוד עתיקות נרחב שהפריע במלאכת החפירה והתיעוד.
בית החווה (W134 ,W110 ,W106 ,W105; כ-13× 14 מ'; איור 3) הוא מטיפוס בית ארבעת המרחבים, והשתמר ברובו, למעט הפינה הצפונית-מזרחית. הוא נבנה על סלע האם מאבנים גדולות, מהוקצעות בגסות, ובבנייה יבשה המאפיינת את תקופת הברזל. קיר 106 נמצא במצב השתמרות טוב יותר משאר הקירות (1.5 מ' גובה השתמרות).
פתח המבנה (1.1 מ' רוחב) נקבע במרכז קיר 134 והוביל אל מבואה מוארכת (1). משני צדי מבואת הכניסה הוצבו עמודי אבן (L159 ,L158 ,L127 ,L121–L119; כ-0.4 × 0.6 מ'; 0.8–1.4 מ' גובה השתמרות) שהפרידו את המבואה משני מרחבי אורך נוספים (3, 6). לפילוס סלע האם במרכז מרחב 1 נבנו קירות תומכים (W130 ,W129), החוצים את המרחב, והחלל ביניהם מולא באדמה.
מצפון-מערב לכניסה נמצא מרחב 6 (2.5 × 8.1 מ' מידות פנימיות; איור 4), שקירותיו (W136–W134 ,W111 ,W110) השתמרו היטב. קירות 135 ו-136 (0.6 מ' רוחב) נבנו משתי שורות אבנים בין עמודי האבן שתחמו את המרחב מדרום-מזרח. בצדו של עמוד 119, מול עמוד 120, תועדה גומחה (0.13 מ' קוטר) שנועדה כנראה לשאת קורה בין שני העמודים. רצפת החדר (L145) רוצפה בלוחות אבן מהוקצעים (0.3 × 0.4 מ' גודל ממוצע). בפינה שיצרו קירות 110 ו-134 נחשף מתקן (L148; כ-1.0 × 1.7 מ'; איור 5), שנבנה מבסיס של אבנים בינוניות (0.15 × 0.15 מ') שמעליהן שכבת טיח עבה; אולי שוקת או אבוס. מרחב זה הופרד באופן ברור יותר משאר חלקי הבית, ונראה כי שימש אורוות חמורים. ההשקעה בריצוף המרחב הייתה הכרחית למניעת זוהמה ומחלות, ואף אִפשרה מדי פעם לנקות את החדר ביסודיות.
מרחב 3, המקביל למרחב 1 מדרום-מזרח, נתחם בשלושה קירות (W151 ,W107 ,W106). פנים החדר לא השתמר כלל, למעט שני עמודי אבן (L127 ו-L158), בשל הרס משוד עתיקות. הממצא המועט מקשה להעריך למה שימש.
ממזרח לכניסה של המבנה נחשף חדר מדרגות (2) שהוביל לקומה שנייה, ובו שתי מדרגות שנחשפו באתרן; הן הותאמו לסלע האם ולקיר 151, שנבנה מאבנים גדולות (0.4 × 0.5 מ' גודל ממוצע; איור 6). נראה שקיר זה, בעזרת העמודים של מרחבים 3 ו-6, יכול היה לשאת את משקל הקומה השנייה.
המרחב הרוחבי בחלקו הדרומי-מערבי של המבנה חולק לשני חדרים (4, 5) שנבנו בקפידה באמצעות קיר (W104) שבקצהו אומנה (W115) ושני קירות נוספים (W111 ,W17). בקירות אלו זוהו פתחי החדרים (1 מ' רוחב), שלהם אבני סף. לפילוס סלע האם בחדר 4 נבנו קירות תומכים (W142 ,W133 ,W124), והחלל ביניהם מולא באדמה. במרכז החדר ניצבה אבן חרוטית (L118; כ-0.8 × 0.9 מ'; איור 7), אולי מצבה. בפינת חדר 5 נתגלה מתקן (L126) שלו קיר עגול למחצה (W125; איור 8), בנוי מאבנים גדולות (0.4 × 0.5 מ' גודל ממוצע) ששולב בבניית הקירות החיצוניים של בית החווה. ניכר כי בנייתו תוכננה כבר בשלב הקמת המבנה והוא נועד לשמש כממגורה לאחסון.
אפשר להבחין ב'היררכיה ארכיטקטונית' בבניית המבנה. קירותיו החיצוניים וקירות החדרים הפונים לציר הכניסה נבנו באבנים גדולות במיוחד (0.6 × 1.0 מ' גודל ממוצע). בקירות המחיצה של החדרים נעשה שימוש באבנים קטנות יותר (0.3 × 0.5 מ' גודל ממוצע), ואילו הקירות התומכים נבנו משורת אבנים בינוניות וקטנות.
המכלול הקרמי. כלי החרס נאספו ממפולות החדרים וכן מערימות שהותירו השודדים באתרן. ראשי קירות המבנה בלטו על פני השטח, ועל סמך בורות השוד נראה שהשודדים שדדו כל חדר של המבנה בנפרד, כך שאפשר להניח בזהירות כי מקור הכלים הוא בחדרים שמהם נאספו. מצב השתמרות החומר, הכולל שברים גדולים וטריים, מעיד על היותו מכלול אחיד באתרו. רק במקום אחד (בצפון חדר 6) נמצאה מפולת שלא הופרעה, ובה חרסים על ריצוף האבן (איור 9). במכלול 5,027 חרסים ובהם 283 שפות, 128 ידיות ו-109 בסיסים. הכלים הם מטיפוסים מקומיים פשוטים, חלקם מעוטרים במירוק אבניים; אין כלים מיובאים. זהו מכלול ביתי טיפוסי שבו כלים פתוחים, כלי בישול וכלי אחסון. נמצאו מעט נרות, כנראה נשדדו, מהיותם כלים קטנים המשתמרים פעמים רבות בשלמותם ועל כן נוחים לשוד.
במכלול זוהו צלחת שלה שפה פשוטה (איור 1:10), צלחת שלה שפה חתוכה (איור 2:10), קערה 'יהודאית' (איור 3:10), קערות 'יהודאיות' עדינות (איור 4:10, 5), קערה שלה שפת מדף (איור 6:10), קערה בסגנון אשורי (איור 7:10), קדרה 'יהודאית' (איור 8:10) ומורטריום (איור 9:10). עוד במכלול סיר בישול שלו צוואר בעל רכס יחיד (איור 10:10), סיר בישול שלו צוואר מרוכס (איור 11:10) וסיר בישול מטיפוס 'עין גדי' (איור 12:10). עוד במכלול פערור שלו שפה מרוכסת (איור 13:10), קנקן שלו צוואר גבוה (איור 14:10), קנקן דמוי שק (איור 15:10), קנקן 'פרפר' (איור 16:10), קנקן 'רוזטה' (איור 17:10) וקנקן בהשפעה אשורית (איור 18:10). עוד זוהו פך שלו שפה תלתנית (איור 19:10), לגינים (איור 20:10, 21), פכית דלייה (איור 22:10) ונר שלו בסיס עבה ומדורג (איור 23:10). כן זוהו שבר אמבט רגליים (איור 1:11) ושברים אחדים של כלי עשוי ביד שלו עיטור פלסטי דמוי כפתורים (איור 2:11, 3). נמצא גם שבר צלמית חרס בדמות סוס (איור 4:11), פריט מוכר ואופייני במכלולים של אתרי ממלכת יהודה בשלהי תקופת הברזל (
Kletter 2004:2061, Fig. 28.36:13).
כלי האבן. נמצא מכלול כלי אבן מגוון, המשקף את הפעילות היומיומית שנערכה במבנה. מכלול זה אופייני לחווה חקלאית ולמשק בית הנדרש לעבד את התוצרת החקלאית. במרחב 1 נחשפו שני שברים תואמים, זה לצד זה של אבן שחיקה תחתונה, מרובעת וקעורה, מדולומיט (0.3 × 0.3 מ', 10 ס"מ עובי; איור 1:12). בחדר 4 נמצאו אבן פותה מגיר (30 ס"מ קוטר; איור 2:12) שלה שקע (8 ס"מ קוטר, 2 ס"מ עומק), אבן שחיקה עליונה אליפטית מדולומיט (5 × 10 ס"מ; איור 3:12); חלקה התחתון שטוח וחלקה העליון עגול. כמו כן נמצאו במרחב זה שתי מקבות מאבן צור (איור 5:12, 6). במרחב 6 סמוך למתקן 148, נמצאה אבן שחיקה עליונה מעוגלת מדולומיט (8 ס"מ קוטר; איור 4:12), שלה ארבע פאות שחוקות. כן נמצאה במרחב זה מקבת מאבן צור (7 ס"מ קוטר; איורים 7:12).
בית החווה מטיפוס 'בית ארבעה מרחבים' מתוארך לשלהי תקופת הברזל והוא דוגמה לבתי חווה מתקופת הברזל שהוקמו סביב היישובים הגדולים והתפרנסו מחקלאות. תכנית בית ארבעת המרחבים מוכרת היטב במחקר הארכיאולוגי ובתל בית מרסים הסמוך. גרם המדרגות שנמצא בפינה הצפונית-מזרחית של המבנה מעיד על קומה שנייה ועל כך שכל שטח המבנה התחתון היה מקורה. גרם המדרגות נתמך על ידי קיר נושא מסיבי (W151), שעם קירות המעטפת של המבנה והעמודים במרכזו, אפשרו לתמוך את כל שטח המבנה העליון. אל הקומה השנייה עלו בגרם מדרגות נוח ולא בסולמות כפי שהוצע בעבר במחקר. ייתכן שזה אִפשר מעבר ישיר בין חדרי הקומה השנייה דרך מרחב מרכזי עליון ולא מעבר טורי מחדר לחדר, וכך להפוך את תכנית הקומה השנייה של המבנה לפונקציונלית (לשחזור מוצע ר' איור 13;
נצר תשמ"ז:167–168). האבן החרוטית שנמצאה בחדר 4 שימשה אולי מצבה, אך פרשנות זו מוטלת מעט בספק, מאחר שמלבד צלמית זואומורפית ושבר אמבט רגליים לא נמצאו חפצים נוספים המעידים על פולחן. המבנה נשדד מן היסוד, רוב חדריו נחפרו עד רצפתם ואדמתם סוננה, כך שאין לדעת אלו ממצאים נלקחו מהאתר. מכלול הממצאים מלמד כי חדרי הקומה התחתונה שימשו את בעלי החווה לצרכים הקשורים לעבודה החקלאית. מסקנה זו הגיונית משום שקומה זו נוחה ונגישה מאוד לאחסון בעלי החיים והתוצרת החקלאית. לכן סביר להניח כי הקומה העליונה שימשה ללינה.
נצר א' תשמ"ז. בתי המגורים בתקופת הברזל. בתוך ח' קצנשטיין, א' נצר, א' קמפינסקי ור' רייך עורכים.
האדריכלות בארץ-ישראל בימי קדם מן התקופות הפרהיסטוריות עד התקופה הפרסית. ירושלים. עמ' 165–172.
De Groot A. and Bernick-Greenberg H. 2012. The Pottery of Strata 12–10 (Iron Age IIB). In A. De Groot and H. Bernick-Greenberg eds. Excavations at the City of David 1978–1985 Directed by Yigal Shiloh VIIB: Area E: The Finds (Qedem 54). Jerusalem. Pp. 57–198.
Freud L. 1999. The Iron Age. In I. Beit-Arieh ed. Tel ‘Ira: A Stronghold in the Biblical Negev (Tel Aviv University Institute of Archaeology Monograph Series 15). Tel Aviv. Pp. 189–289.
Freud L. 2007. Iron Age Pottery. In I. Beit-Arieh ed. Horvat ‘Uza and Horvat Radum: Two Fortresses in the Biblical Negev (Tel Aviv University Institute of Archaeology Monograph Series 25). Tel Aviv. Pp. 77–121.
Freud L. 2015. Iron Age Pottery of Strata V–III. In I. Beit-Arieh and L. Freud eds. Tel Malḥata: A Central City in the Biblical Negev I (Tel Aviv University Institute of Archaeology Monograph Series 32). Tel Aviv. Pp. 153–485.
Kletter R. 2004. Clay Figurines. In D. Ussishkin ed. The Renewed Archaeological Excavations at Lachish (1973– 1994) IV (Tel Aviv University Institute of Archaeology Monograph Series 22). Tel Aviv. Pp. 2058–2083.
Yezerski I. 2007. Pottery of Stratum V. In E. Stern ed. En-Gedi Excavations I: Conducted by B. Mazar and I. Dunayevsky; Final Report (1961–1965). Jerusalem. Pp. 86–129.
Zimhoni O. 2004. The Pottery of Levels III and II. In D. Ussishkin ed. The Renewed Archaeological Excavations at Lachish (1973–1994) IV (Tel Aviv University Institute of Archaeology Monograph Series 22). Tel Aviv. Pp. 1789–1900.