למערה חלל מרכזי (3.3 × 3.3 מ', 1.1–1.2 מ' גובה) ו-12 כוכי קבורה (כ-0.6 מ' רוחב, כ-1 מ' גובה, כ-1.9 מ' אורך). נראה שהכוכים נחצבו בתקן מסוים וגודלם היה לרוב דומה. בפינת החלל הדרומי-מזרחי נמצאו שני תאים כפולים ברוחבם (כ-1.2 מ') שהובילו דרך פתח קשתי לכוכים עמוקים יותר.

 
בתחומי קיבוץ סאסא מוכרים חללים תת-קרקעיים ומערות קבורה. שלוש ממערות אלו נחפרו בעבר וניפקו ממצא ארכיאולוגי עשיר יחסית, המאפשר את תיארוכן לתקופה הרומית ואת שיוכן ליישוב היהודי ששכן באתר עד לתקופה הביזנטית (דיוויס וזיאס תשל"ה; שיאון ונגר 2014) ואת השימוש בהן עד התקופות הממלוכית והעות'מאנית (הרשאה מס' 6658-A). מערת קבורה זו מצטרפת לתמונה של מפת מתחמי הקבורה היהודיים באתר והכרת עולמם התת-קרקעי הקדום של יושבי סאסא לאורך התקופות (איור 6).