שטח A (איורים 2–4). במדרון הצפוני של שלוחה הנמשכת למערב נחשפו באמצעות מחפרון בור (L300) ושני מתקנים חצובים (L303 ,L302). הם נפגעו בשנת 1996 במהלך עבודות פיתוח לקראת סלילתו של כביש 4, ולאחר מכן הפך האזור לאתר פסולת. בור 300 (5.15 × 7.50 מ', 3.3 מ' עומק לא סופי; איור 4) נחצב בסלע ומוליך אליו פיר מרובע (1.4 מ' רוחב, 1.15 מ' עומק). הדופן הצפונית של הבור נהרסה בעבר בעבודות באתר. בחלק התחתון של הבור נחשף מפלס של חרסים המתוארכים לתקופה הרומית הקדומה, ונראה כי הבור יצא מכלל שימוש בתקופה זו. הבור לא נחפר ידנית מטעמי בטיחות.

מתקנים 302 ו-303 נחצבו בסלע זה מעל זה (1.12 מ' הפרש הגובה ביניהם). הם נחתכו בעבר בחלקים המזרחי והצפוני שלהם. מתקן 302 העליון כולל מתקן רבוע (L302b; מידות 1.07 × 1.15 מ', 0.57–0.78 מ' עומק; איור 5) שאליו מובילה תעלה (L302a; אורך 2.12 מ', רוחב 0.38 מ', עומק 0.15 מ'); התעלה מתעקלת מעל הדפנות הדרומית והמערבית של המתקן בשיפוע יורד לצפון. מתקן 302 טויח בשכבה אחת של טיח (1.5–2.0 ס"מ עובי) בצבע לבן-אפרפר, שמרקמו רך ובו מעט חצצים שקופים למחצה. בתוך המתקן התגלתה אדמה, ובה ממצא חרסים דל (לא צויר) המתוארך לתקופה החשמונאית. מתקן 303 התחתון הוא בריכה (0.50 × 1.65 מ', 1.79 מ' גובה השתמרות הדפנות), שממנה השתמרה רק הפינה הדרומית-מערבית. הבריכה טויחה בטיח הדומה לזה של מתקן 302, אם כי בשכבה מעט יותר עבה (2.5 ס"מ עובי). על סמך מיקומם של המתקנים והשימוש באותו טיח נראה כי הם היו מכלול אחד.
בגובה של כ-1.5 מ' מעל הבור נבנה במאה הכ' קיר מאבני שדה (W30; רוחב 0.6 מ', גובה 1.64 מ'), התוחם חלקה חקלאית.
 
שטח B (איור 6). בערוץ נחל נחשפה מערה חצובה (L200; מידות 3.70–5.22 × 5.60 מ', גובה 1.54 מ'; איור 7), שמתארה לא סדור. פתחה פונה לצפון-מזרח. בדופן המזרחית, לרגלי הפתח, הסלע משופע. חלקן העליון של הדפנות קמור. הרצפה חצובה בגסות (L207; מידות 2.90 × 4.00 מ'; איור 8). בחלקו הדרומי של המערה מתקן רבוע חצוב (L208; מידות 0.55 × 0.55 מ', 0.6 מ' עומק). בקצה הצפוני של המערה נבנה קיר (W20; אורך 1.24 מ', רוחב 0.26 מ', גובה 0.3 מ') משתי שורות של אבני שדה בינוניות וקטנות. בקדמת המערה נחצב משטח סלע נמוך (L202a) ששימש מבואה. במאה הכ' כוסתה קרקעית המערה באדמה וחלקה המערבי רוצף בחתיכות אספלט גדולות. המערה נסתמה בפסולת ויצאה מכלל שימוש; הפסולת פונתה באמצעות מחפרון. במערה התגלה ממצא קרמי דל (לא צויר), המתוארך למן התקופה הממלוכית ועד המאה הכ'. לא ברור שימושה של המערה והמתקן שבתוכה.
 
שטח C (איורים 9, 10). בשלוחה המשתפלת לצפון-מזרח נחשף מתקן חצוב, סגלגל (L104; מידות 2.12 × 3.38 מ', 1.41 מ' עומק), שנחצב בתוך מערה טבעית, רדודה, ששרידיה ניכרים בדופן הצפונית של השלוחה והוא משופע לצפון-מזרח. המתקן כולל ארבעה מרכיבים, ובהם אגן מעוגל (A; מידות 1.00 × 1.22 מ'), משטח סגלגל (B; מידות 1.6 × 2.5 מ'), מדף קטן (C; מידות 0.22 × 0.40 מ') ומדרגת סלע משופעת (D; אורך 2.6 מ', רוחב 0.22–0.30 מ', עומק 0.30–0.41 מ'). נראה כי המדף והמדרגה היוו מתקני עזר לאגן ולמשטח. במתקן התגלה ממצא קרמי מועט לא אינדיקטיבי. נראה כי זהו מתקן חקלאי.
 
בחפירה התגלו מערה ומתקנים חצובים שזמן חציבתם אינו ידוע. הממצא הקרמי מתוארך לתקופות שלמן החשמונאית ועד העות'מאנית.