שטח A משתרע במרכז האתר, בחלקו הגבוה ביותר, החולש היטב על כל שטחי העיר ובפרט על שני השערים וצופה אל מרחבי השפלה, מישור החוף והרי יהודה. נחשף חלק ממבנה נרחב מתקופת הברזל (המאה הי' לפסה"נ; כ-30 מ' אורך; איורים 3, 4). מן המבנה השתמרו הקיר הדרומי, שתיים מהפינות (איור 5) וקטעים מכמה קירות פנימיים. קירות המבנה רחבים יותר מקירות בתי המגורים הרגילים מתקופה זו שהתגלו בהקף העיר, ונראה שהיו במבנה זה כמה קומות. מבנה נרחב ומרכזי זה, שאפשר לכנותו ארמון מושל, היה כנראה המרכז המנהלי של העיר ושל אזור השפלה בתקופה זו. בשטח המבנה נבנה בתקופה הביזנטית בית חווה מבוצר גדול שחלקים ממנו נחשפו בעונות הקודמות; הוא פגע בשרידי המבנה מתקופת הברזל (איור 6). סמוך למבנה מדרום-מזרח נחשפה גת רבועה גדולה, שטויחה ורוצפה בפסיפס גס של אבנים לבנות (איור 7). מדרום למבנה התגלו קירות של מדרגות עיבוד.

 
שטח F נמצא בחלק הצפוני של האתר, צמוד לחומת הסוגרים (איורים 8–10). נחשפו שרידי מבנה מחסנים מלבני, הכולל שני אגפים ושתי שורות של עמודי אבן. האגף המערבי לא נחשף בשלמותו. המבנה הוקם במאה הי' לפסה"נ, ובשלהי התקופה הפרסית ותחילת התקופה ההלניסטית נערכו בו שינויי בנייה, לרבות חלוקתו לשני מרחבים.
 
שטח W. במרחק של כ-100 מ' ממערב לחומת העיר התגלה מגדל חקלאי איתן (איורים 11–13). הוא מתוארך למאה הז' לפסה"נ על סמך שברי כלי חרס, ובהם ידיות קנקנים, ועליהן טביעות רוזטה, ושבר צלמית עמוד יהודאית. המגדל נבנה באבנים גדולות, שנלקחו כנראה מחומת העיר, והוא כולל חדר אחד גדול רבוע (כ-7 × 7 מ'). בקיר המזרחי של המבנה נקבע פתח, וממנו השתמרו אבני סף ומשקוף. בתוך המגדל התגלו מתקנים, ובהם מתקן קטן למיצוי שמן מזיתים. מחוץ למגדל התגלה ריכוז גדול של חרסים, כנראה הצטברות אשפה מזמן קיום המגדל. מסביב למגדל פזורות אבני בנייה גדולות, שהתמוטטו כנראה מהנדבכים העליונים של הקירות. נראה שחלק מאבני הקירות שימשו בתקופה מאוחרת לתחימת דרך שעוברת סמוך למגדל.
 
בעונת 2013 הסתיימה החפירה בשני מבני ציבור בתוך העיר המבוצרת של המאה הי' לפסה"נ, ובהם ארמון המושל בראש האתר ומבנה המחסנים. מחוץ לאתר נחשף מגדל חקלאי שזמנו כ-400 שנה מאוחר יותר. גילוין של טביעות רוזטה על ידיות קנקנים בחפירת המגדל מלמד כי המגדל היה קשור לממלכת יהודה.
 
שבע עונות החפירה בח' קיאפה הביאו למהפכה של ממש במחקר המאה הי' לפסה"נ במגוון היבטים.
1 — דגם היישוב ביהודה. נהוג היה לטעון עד כה כי אזור יהודה היה ריק מאוכלוסייה במאות הי' והט' לפסה"נ. נימוק מרכזי לטענה זאת היה העדר אתרים מהמאה הי' לפסה"נ, ואף בסקר שנערך בעבר בח' קיאפה לא זוהה יישוב מהמאה הי' לפסה"נ. אם באתר שבו שרידי עיר מבוצרת החשופים כמעט על פני השטח לא זוהה יישוב מתקופה זו, הרי ברור שיישובי התקופה לא זוהו באתרים אחרים שבהם שרידים אלה קבורים עמוק מתחת לכמה שכבות. החפירות בח' קיאפה מלמדות שיש לבחון מחדש את כל מסקנות הסקרים על המאה הי' לפסה"נ ביהודה.
2 — כרונולוגיה. מזה כ-17 שנה מתקיים ויכוח גדול על תיארוך המעבר מתקופת הברזל 1 לראשית תקופת הברזל 2א — המעבר מחברה כפרית לחברה עירונית. תיארוך בניית העיר המבוצרת בח' קיאפה לסביבות שנת 1000 לפסה"נ מבהיר חד משמעית כי העיור התחיל בזמן מוקדם, החופף לימי דוד המלך.
3 — בנייה עירונית. העיר מתקופת הברזל בח' קיאפה כוללת חומת סוגרים, שני שערים, שתי רחבות שער, בתי מגורים צמודים לחומה, מבנה מחסנים וארמון מושל ששכן במרכז העיר. שילוב בתי המגורים בחומת הסוגרים מוכר בעוד ארבעה אתרים, ובהם תל נצבה, בית שמש, תל בית מרסים ובאר שבע. כל חמשת האתרים הללו נמצאים בתחום ממלכת יהודה ומלמדים על קיומה של תפיסה תכנונית ממלכתית בנוגע לבניית ערים.
4 — הטבעת ידיות של קנקנים. באתר התגלו מאות קנקני אגירה שנעשו כולם, על סמך בדיקות פטרוגרפיות, מטין אחיד, מקומי. הקנקנים הוטבעו בטביעת אצבע על אחת הידיות או על שתיהן. טביעות על ידיות של קנקני אגירה מוכרות באזור יהודה מאות שנים, למן תקופת הברזל ועד לתקופה ההלניסטית, ובהן טביעות למלך, טביעות רוזטה, טביעות אריה, טביעות מוצא, טביעות יהד וטביעות ירשלם. עם גילוים של הקנקנים באתר שהוטבעו בטביעות אצבע ברור עתה כי נוהג זה התגבש כבר בראשית המאה הי' לפסה"נ.
5 — מכלול כלי החרס. העיר מתקופת הברזל נהרסה באופן פתאומי, ושכבת החורבן כוללת מאות כלי חרס שלמים, הנותנים תמונה מלאה אודות מגוון הכלים והטיפוסים האופייניים למאה הי' לפסה"נ. תודות לחפירה אפשר עכשיו לזהות בקבוצת 'כלי אשדוד' את הטיפוסים הקדומים והמאוחרים.
6 — קשרי חוץ. בחפירה התגלו עשר חרפושיות מצריות וכמה כלי בהט, המעידים על קשרים עם מצרים. כן התגלו באתר שתי פכיות מטיפוס 'צבוע לבן' מקפריסין. התיארוך הרדיומטרי של העיר מתקופת הברזל בח' קיאפה משפיע על התיארוך בכל הלבנט.
7 — כלי מתכת. בשכבה מתקופת הברזל התגלו עשרות רבות של כלי מתכת, רובם עשויים מברזל, התורמים רבות להבנת התפתחות המטלורגיה בפרק זמן זה.
8 — כתב. האוסטרקון שהתגלה בח' קיאפה (משגב גרפינקל וגנור 2009) הוסיף נדבך חשוב בהבנת ההתפתחות של כתב האלף-בית הקדום בעולם. הכתב הכנעני, הידוע גם בשם 'פרוטו-כנעני', עדיין היה בשימוש במהלך המאה הי' לפסה"נ. הופעת כתב בח' קיאפה מעידה כי תושבי יהודה יכלו לתעד ארועים היסטוריים ולהעביר ידע היסטורי מדור לדור. כך נשמט הבסיס העיקרי של הגישות המינימליסטיות בחקר המקרא וימי הבית הראשון, שטוענות כי לא השתמרו כלל זיכרונות היסטוריים בטקסט המקראי. הממצא מח' קיאפה, ולאחרונה גם מבית שמש ומירושלים, מעיד כי ידיעת קרוא וכתוב במאה הי' לפסה"נ הייתה יותר נפוצה מכפי שהעריכו עד כה.
9 — פולחן. התגלו שלושה חדרי פולחן ובהם מתקנים וחפצים מיוחדים, הכוללים מצבות, אגנים, ספסלים, כלי נסך ודגמי מקדשים. ממצאים אלה הם העדות הקדומה ביותר הידועה עד כה לפולחן ביהודה.
10 — עמק האלה כאזור קרבות בין יהודה לפלשת. אין להתעלם ממיקום ח' קיאפה צמוד לעמק האלה. בחפירות נחשפה עיר מתקופת הברזל שביצוריה איתנים ביותר והיא נהרסה זמן קצר לאחר שנבנתה. בעיר התגלו עשרות כלי נשק. הן הבנייה והן ההרס מעידים על מצב ביטחוני קשה באזור. לא מפתיע כי בדיוק סמוך לח' קיאפה התקיימו על פי המסורת המקראית קרב דוד וגוליית וקרבות רבים אחרים. ברור שיש כאן זיכרון היסטורי ממלחמות גבול בין ממלכת יהודה לממלכת גת ששכנה בתל צפית, המרוחק כ-12 ק"מ בלבד ממערב לאתר.