בגלל התנאים האקו-כלכליים המיוחדים של אזור הכנרת, משכו אליהם חופי האגם בגלגוליו התיישבות אנושית לאורכם וניצול תנאי המחיה הטובים שהם סיפקו. על כן ברצועת השפל מקו 209- ומטה יש אתרים פרהיסטוריים רבים יחסית, כולל כפר דייגים מן הקדומים בעולם – אוהלו II – האתר הארכיאולוגי הקדום ביותר על שפת אגם הכנרת (חדשות ארכיאולוגיות צו: 4, ק: 27–28, 111: 23–24, 114: 20–22; 'Atiqot 22:1–12; The New Encyclopedia of Archaeological Excavations in the Holy Land 5 [Supplementary Volume] pp. 1986–1987 ), מן התקופה של היווצרות הימה כאגם עצמאי של מים מתוקים (קטע G, נקודה 2; איור 1). מתקופות הברונזה והברזל, מן האלף השלישי ועד לאלף הראשון לפסה"נ, לאורך שפת האגם תלים מן החשובים שבארץ ישראל: תל בית ירח, תל עין גב, תל הדר, תל בית ציידה, תל כנרות ותל רקת. שביל סובב כנרת עובר בתלים אלה, או למרגלותיהם.

שמו המקראי של האגם, ים כנרת (במדבר לד:יא), אינו קשור לצורת האגם, אלא לשמה של העיר כנרת ששכנה בתל כנרות בצפון-מערב האגם (יהושע יט:לה). שביל סובב כנרת עובר בתל זה שנערכו בו חפירות ארכיאולוגיות חשובות (חדשות ארכיאולוגיות פג: 8–9, פז: 8, קד: 30, קז: 21–22, חדשות ארכיאולוגיות 121; The New Encyclopedia of Archaeological Excavations in the Holy Land 5 [Supplementary Volume] pp.1684–1685) וממנו תצפית מרהיבה על האגם כולו.

חשיבותו הבינלאומית-צליינית של אגם הכנרת, כ'ים הגליל' (Sea of Galilee), נובעת מהיותו זירת הפעילות של ישו, ומיקומם של אתרי הנצרות החשובים לאורך חופיו: כורסי (בעורף השביל), תל הדר (ליד השביל, חשיבות משנית), בית ציידה (ב'תל בית ציידה' בעורף השביל, או אולי בבית הבק בשביל עצמו?), כפר נחום (המזרחי – על השביל, המערבי – בקרבת השביל), אתרי טבחה (צמוד לשביל), מגדל (צמוד לשביל), טבריה ואתר 'ירדנית', אתר טבילה  שאינו אתר ארכיאולוגי אך יש לו חשיבות נוצרית תיירותית.

לחופי האגם גם אתרים ארכיאולוגיים יהודיים בעלי חשיבות לאומית: כפר נחום שבו בית כנסת קדום גדול ומפואר; מגדל, עיר יהודית מרכזית לחופי האגם בימי הבית השני עוד בטרם נוסדה טבריה, ובה נתגלה לאחרונה בית הכנסת הקדום ביותר בגליל מימי הבית השני עם עיטור מנורה אומנותי על אבן, מן הקדומים בעולם; וכמובן טבריה, בירתו הפוליטית והרוחנית של העם היהודי בארץ ישראל במשך תקופות התלמוד והגאונים (המאות הג'–הי' לסה"נ) ובירת הגליל עד כיבושה בידי צלאח א-דין ב-5/7/1187. טבריה המשיכה גם בימי הביניים להיות היישוב המרכזי על חוף האגם, ולאחר מלחמת העצמאות הפכה לעיר קולטת עלייה ולעיר תיירות מרכזית בגליל המשלבת בין עברה המפואר לבין מיקומה המיוחד על חוף האגם.    

תופעה ארכיאולוגית נוספת, מיוחדת לחופי הכנרת היא מעגנים רבים ומתקני חוף הקשורים לענף הדיג הקדום הקשור לכנרת מקדמת דנה. נמלי הכנרת ומעגניה, המיוחסים רובם לתקופת הבית השני, נסקרו ונחקרו בעבר על ידי א' רבן ומ' נון, ושביל סובב כנרת צמוד לרבים מהם. כעת, רוב המתקנים מכוסים בצמחייה ונמצאים בסכנת פגיעה בתחום רצועת השפל אשר מתחת לקו 209-.

גם מהתקופה הערבית הקדומה, לאחר הכיבוש המוסלמי (המאות הז'–הי"א לסה"נ), אתרים חשובים לחופי הכנרת, ובראשם ח' מניה עם שרידי ארמון או בית חווה מפואר עם פסיפסים מרהיבים ובו מסגד מן הקדומים בארץ. האתר צמוד לשביל וליד אחד החניונים המתוכננים לאורכו (קטע D, נקודה 1; איור 2).  

לאורך השביל אתרים נוספים, חלקם יישובים קטנים, אך עשירים בעתיקות, כמו תל כורסי וחוף כורסי, נקודות 12–22 בקטע A (איורים 3–5), קיר בנוי וכן ריכוז פריטים ארכיטקטוניים בנקודה 21 הם אולי שריד למבנה ציבורי, אולי בית כנסת עתיק; כפר עקביה בחוף כינר, נקודות 27–36 בקטע A וגבעת מסעודיה, אתר 1 בקטע B (איור 6); אחדים מהם נתגלו בסקר זה, כמו אתר 4 בקטע D (ר' איור 2), שנעלם מעיני הסוקרים מאז שסומן על מפות ה-SWP במאה הי"ט, או אתרים שנתגלו לאחרונה בפעילות ארכיאולוגית מטעם רשות העתיקות בעקבות תכניות פיתוח, כמו בחוף שחף, קטע F, בין נקודות 14, 15 (איור 7; חדשות ארכיאולוגיות 121). יש לציין את ריבוי האתרים לאורך השביל בתחום השטח הבנוי של טבריה ולאורך חופי העיר, בהם גם קטע החוף העשיר בעתיקות שבין החוף העירוני לבין חוף הולידיי-אין ובו באר מרים על פי זיהויו של האר"י הקדוש (קטע E, נקודות 9–13; איורים 8, 9).