נפתחו 12 ריבועים (איור 2), עשרה מהם בצפון המגרש ברצועה רחבה בכיוון מזרח–מערב (שטחים A, B) ושני ריבועים בדרום-מזרח המגרש (שטח S). זוהו חמש שכבות מן התקופה הרומית המאוחרת ועד לתקופה העבאסית.
שכבה V: התקופה הרומית המאוחרת–הביזנטית (המאות הג'-הד' לסה"נ).
שכבה IV: התקופה הביזנטית (המאות הד'-הו' לסה"נ).
בין שכבה IV לשכבה III נמצא בריבוע R2 מילוי אדמה הומוגני (0.7 מ') שנמצאו בו בעיקר שברי קנקני 'זיר' מסוף המאה הו'–המאה הח' לסה"נ.
שכבה III: התקופה העבאסית (המאות הח'-הי' לסה"נ).
שכבה II: התקופה העבאסית המאוחרת.
שכבה I: תחת המצע המודרני של המגרש ובמילוי מן התקופה עבאסית נחשפו כשמונה קברי שוחה שכיוונם מזרח–מערב המתוארכים לשלהי התקופה העבאסית או לאחריה.

 

שכבה V. בריבועים R3, R2 נחשף קטע ריצוף אבני גזית (2 × 3 מ'; איור 3) המעיד כנראה על מבנה ציבור. בבדיקה שנעשתה מתחת לריצוף הוא תוארך לתקופה הרומית המאוחרת–ביזנטית (המאות הג'-הד' לסה"נ). ממערב לריצוף ובמפלס נמוך ממנו (כ-0.2 מ') נתגלתה תשתית אבני שדה גדולות, הניגשות במערב לדופן מטויחת (W128, כ-0.8 מ' גובה השתמרות; איור 4). במזרח מגיעה התשתית לריצוף ואינה ממשיכה תחתיו. סביר שמעל לתשתית זו נבנה קיר שכיוונו צפון–דרום ואבניו נשדדו. נראה כי הדופן המטויחת בצדו המערבי של הקיר חיזקה אותו ומנעה חלחול מים ליסודותיו.
ממזרח לריצוף נחשפה תשתית (לוקוס 139) ריצוף אבני גזית של אבני שדה צפופות; תשתית זו לא נמצאה בחלקו המערבי של הריצוף ומתחתיו. מתחת ללוקוס 139 נחפר מילוי עפר מעורב באפר (לוקוס 144; 1 מ' עובי) שהכיל חרסים מן המאות הב'-הא' לפסה"נ, בהם קנקן חשמונאי ושברי קנקנים המתוארכים לאחר שנת 70 לסה"נ.

 

שכבה IV. מעל חלקו המערבי של ריצוף האבן נמצאה שכבת מילוי (0.2 מ' עובי; לוקוס 142) ומעליה ריצוף אבני שדה בינוניות (להלן ריצוף עליון, איור 5) שהשתמר חלקית ונראה כי שולבו בו אבני גזית מהריצוף התחתון. כלי החרס מלוקוס 142 תוארכו לתקופה הביזנטית. בצפון הריצוף העליון נחשף בסיס עמוד שחוק ששולב בו ועל פי תעלת שוד מעל הבסיס נראה כי עמד עליו עמוד קטן. מעל לריצוף העליון נמצא מילוי אדמה הומוגני (0.7 מ') שנמצאו בו שברי קנקני 'זיר' וקנקני שק, המתוארכים לסוף המאה הו' ולמאות הז'-הח' לסה"נ. מעל שכבת המילוי נחשף יסוד קיר (W109), הבנוי אבני גוויל בינוניות וקטנות והוא שייך למכלול אסלאמי קדום שנחשף בחלקו (שכבה III) ומתוארך לתקופה האסלאמית הקדומה (המאות הח'-הי' לסה"נ). מתחת לחדר המזרחי ומדרום ומצפון לו נחשפה תעלת מים מטויחת (8.5 מ' אורך) שהשתמרותה. דופנותיה כמעט שלא שרדו ועל פי רצפתה המקוטעת שיפוע הזרימה היה מדרום לצפון. בחתך שנעשה בתעלה התברר כי דופנה המערבית עמוקה מדופנה המזרחית, הבנויה על רצפת התעלה (איור 6).

 

שכבה III. זוהי השכבה המרכזית באתר ונחשפו בה יסודות חלקו הדרומי של מתחם מגורים גדול מן התקופה העבאסית. המתחם מחולק לשלוש יחידות לפחות: חדר מזרחי  רבוע (3.0 × 3.5 מ'), מסדרון צר (1.2 × 4.0 מ') שכיוונו צפון–דרום וחדר מערבי רבוע (3.5 × 4.0 מ') שבמרכז קירו הצפוני קבועה אבן סף (0.4 × 1.35 מ'). הקירות הדרומיים של יחידות אלה משולבות לקיר אחד שכיוונו מזרח–מערב (W519). הקיר המזרחי (W509) נמשך צפונה ונמצא בו פתח חסום. יסודות הקיר הצפוני (W634) עמוקים ונראה כי הוא נבנה על קיר קדום. בחלקו הדרומי של המסדרון נתגלה קבר שוחה (לוקוס 614) שלא נחפר, שכיוון הקבורה בו, מזרח–מערב, אופייני לתקופה האסלאמית.
ממזרח לתעלה של שכבה IV נחשפה תחתית בור סיד (1.2 מ' קוטר, לוקוס 541) שהשתמרותו דלה. ממערב לקטע הדרומי של התעלה נחשף ריצוף אבני שדה בינוניות שמעליו (לוקוס 626) נמצאו קנקן שק באתרו המתוארך למאות הה'-הז' לסה"נ וסמוך לו כלי ברונזה, כוס שתייה או מכסה ללא ידיות וללא עיטור (איור 7). בתחתית הכלי חור שאליו הוחדר מסמר עם שתי זרועות שנצמדו לכלי.
ממזרח לקיר W509 נחשפה תשתית חלוקים (איור 8) שאינה נגשת לקיר וככל הנראה הייתה מכוסה ברצפת טיח לבנה ששרידיה הובחנו בחתך. בחתך בדיקה מתחת לתשתית נמצאו שפות קנקני שק כתומים המתוארכים לתקופה הביזנטית.
מצפון לחדר המזרחי נחשפו שלוש אבני גוויל גדולות, מונחות בציר צפון–דרום וסביבן חלוקי נחל ושברי כלי חרס שאינם ניתנים לתיארוך.

שכבה II. נחשפו שלושה קירות השייכים לשלב תיקון והוספה מן התקופה העבאסית המאוחרת. קיר W609A הוא המשכו של קיר 609 בסטייה קלה בכיוון. ממזרח לו נתגלה יסוד קיר שכיוונו מזרח–מערב (W646; כ-3.5 מ' אורך) שהשתמר ממנו נדבך אחד בלבד. בצדו המערבי של המבנה נבנה קיר W104 שכיוונו מזרח–מערב.


שכבה I. נמצאו ארבעה קברי שוחה חפורים באדמה ללא כיסוי שבהם שרידי עצמות אדם, ארבעה קברי שוחה עם כיסוי אבנים ועצמות בפיזור, העשויות להעיד על קברים נוספים שנפגעו. העצמות נמצאו במצב שימור דל, נבדקו בשטח החפירה בעודן בקרקע והושארו באתרן. רוב העצמות נמצאו בארטיקולציה המעידה על קבורה ראשונית שכיוונה מזרח–מערב, הראש במערב, האופיינית למסורת המוסלמית.

 

בריבוע S1 נפתח בור בדיקה (3.0 × 2.5 מ'; איורים 9, 10) בחלקו הצפוני-מזרחי של הריבוע. נחשפה מפולת אבני גוויל ומצפון לה מפלס אבני שדה שביניהן שברים רבים של קנקני אגירה, בעיקר מטיפוס קנקני שק כתומים–חוליים, המתוארכים לתקופה הביזנטית וכן מעט שפות קנקני 'עזה' המתוארכים למאה הו' לסה"נ. מתחת למפלס אבני השדה נמצאה בניית לבנים לא צרופות שהובחנו בה ארבעה נדבכים בחתך המערבי ולפחות שלושה בחתך המזרחי.
הכמות הגדולה של קנקני אגירה מהתקופה הביזנטית מעידה על פעילות מסחרית, קרוב לוודאי אחסון תוצרת חקלאית כמו שמן ויין. עדות לתעשיית יין בקרבת מקום עולה מחשיפת גת מהתקופה הביזנטית כ-100 מ' ממערב לאתר (הרשאה מס' 3552-A).