בעת הכנת השטח לחפירה נתגלו שרידי בניין מתחילת המאה הכ' לסה"נ ומערכת צינורות בטון. קירות הבניין היו בנויים מאבנים עתיקות שכנראה נלקחו מן המבנה הקדום שנתגלה מתחתיו.

כ-0.8 מ' מתחת ליסודות המבנה המודרני נחשפו קיר (W12; אורך 13 מ', רוחב 1 מ', גובה השתמרות 0.9 מ'; איורים 1, 2) הבנוי בציר צפון–דרום ושני קטעי קירות (W17 ,W16) הניצבים לו ומשולבים בו. שלושת הקירות, שנבנו מאבני גוויל בינוניות וקטנות, נחתכו בפעילות בנייה מאוחרת; אולם דומה שקיר 12 הוא הקיר החיצוני של המבנה, שנמשך למערב.
קיר 12 הושתת על שכבת חול נקייה. שכבת החול כיסתה שכבת חול חומה (L15) שהכילה חרסים מתקופת הברונזה התיכונה 2. אל קיר 12 ניגש ממערב מילוי חול צהוב בהיר (L10) שהכיל חרסים המתוארכים לתקופה הביזנטית. מילוי של אדמה בוצית שחורה (L13 ,L11) שניגש אל קיר 12 ממזרח הכיל חרסים מהתקופות הברונזה התיכונה 2, הברזל 2, הפרסית, הביזנטית והעות'מאנית.
כן נמצאו שברי כוסות, פך וקערות מזכוכית המתוארכים לראשית התקופה הביזנטית ושבר של מקטרת חרס מהתקופה העות'מאנית.
 
שרידי המבנה הקדום מתוארכים לתקופה הביזנטית. יסודות המבנה נבנו לתוך קרקע חולית המכילה חרסים מתקופת הברונזה התיכונה 2 בלבד. בשלב מאוחר נהרס המבנה, ולמקום הובא מילוי של אדמה בוצית שחורה עשירה בחרסים ממגוון תקופות. על סמך חפירות קודמות יש לשייך את המבנה ליישוב שהתקיים במקום בתקופה הביזנטית (חדשות ארכיאולוגיות 117; חדשות ארכיאולוגיות 124; הרשאה מס' 2409-A; רישיון מס'280/2003-B).