בחודש מאי 2006 נערך סקר בחורבת כושר ובסביבתה (הרשאה מס' 4802-A; נ"צ 213192-529/744142-348) לקראת הקמת מאגר מים. הסקר, מטעם רשות העתיקות ובמימון חברת מקורות, נערך על ידי מ"א טבר בסיוע פ' ספיבק ול' יחיא (GPS).
חורבת כושר ממוקמת בשוליים הדרומיים-מזרחיים של עמק זבולון. בשטח הנסקר (כ-0.1 קמ"ר) שתי יחידות נוף: גבעות אלונים-שפרעם ועמק זבולון. הגבעות בגובה 200–300 מ' מעל פני הים, והן מתאפיינות בנוף מעוגל ומתון ובמסלע קירטוני מתקופות סנון ואיאוקן המכוסה בקרומי נארי. התוצר של מסלע זה הוא אדמת רנדזינה אפורה, שערכה החקלאי ירוד. בעבר היו הגבעות מכוסות יער של אלוני התבור, ורק קטעים מעטים ממנו שרדו עד היום. שני מאפיינים אלה, קרקעות הרנדזינה ויער האלונים, השפיעו כנראה על כלכלתם של תושבי האזור, והם התבססו על גידול צאן ועל כרמי ענבים ומטעי זיתים. עמק זבולון מכוסה במצבור עבה של אלוביום כהה וכבד המורכב מאדמות טרה רוסה מהרי הכרמל, רנדזינה כהה מגבעות אלונים-שפרעם ותערובת של אדמות אלוביאליות שהגיעו עם נחל הקישון.
האקלים באזור זה הוא אקלים ים-תיכוני המתאפיין בחודשי חורף גשומים וקיץ חם ויבש. כמות המשקעים בעונת החורף מגיעה ל-600 מ"מ, הטמפרטורה השנתית הממוצעת היא 190–210 והטמפרטורה הממוצעת בקיץ היא 280.
בתחום האזור הנסקר עברה דרך בינלאומית, 'דרך השיירות', שנודעה בשם 'דרב אל-חוורנה' בתקופה העות'מאנית, הוליכה מעכו אל החורן ועברה בנחל אבלים. דרך בינלאומית אחרת עברה בקרבת האזור הנסקר ממזרח והוליכה ממגידו לחנתון, ובתקופות מאוחרות קישרה בין לגיו לציפורי.
נוסף על המגבלות הכרוכות תמיד בסקר ארכאולוגי רוב האזור הנסקר נמצא מכוסה כליל בצמחייה צפופה, ולפיכך נפגעה היכולת לזהות את כל השרידים הארכאולוגיים המסתתרים מתחת לצמחייה, לזהות את מתארם ולאסוף חרסים כדי לתארך את המבנים שזוהו.
בשלב הראשון סומנו אתרי הסקר במפה, ובשלב השני הם תוארו והוגדרו. בסך הכול נסקרו 91 אתרים (איור 1), רובם יוחסו לתקופה העות'ומאנית ומקצתם לתקופות הרומית והביזנטית.
ח'אן (אתר 91). הח'אן, בצפון-מערב השטח הנסקר, מתוארך לתקופה העות'מאנית וקשור כנראה לדרך המכונה בתקופה העות'מאנית 'דרב אל-חוורנה'. אפשר היה לזהותו על פי ריכוזים של אבני גוויל ואבנים מהוקצעות אשר שימרו את תוואי הקירות (איור 2). זהו מבנה גדול מאוד, מתארו מרובע, והיו בו חדרים סביב חצר מרכזית. בשטח החצר נמצאו בורות מים ושרידי מבנים נוספים, ואי אפשר לקבוע אם הם מתקופה אחרת או ששימשו את הח'אן עצמו.
מבנים וקירות (אתרים 6, 22, 27, 29, 40, 44, 46, 47, 57, 80). בקבוצה זו שלושה סוגים: מבנים שמתארם וגודלם מגוונים, בנויים אבני גוויל (איור 3), מדרגות עיבוד חקלאיות (איור 4) וקירות תוחמי חלקות (איור 5). רוב המבנים והקירות לא תוארכו עקב צפיפות הצמחייה אשר הקשתה על איסוף חרסים, אך כיוון שהם שונים מהשרידים השייכים לתקופה העות'מאנית בחומר הבנייה, בשיטות הבנייה ובמתאר הם ככל הנראה מתקופה אחרת.
אזורי קבורה מוסלמית (אתרים 7–18, 33, 43, 53, 54, 62–64, 69, 70, 72–74). נמצאו שמונה אזורי קבורה מוסלמית, רובם סביב הח'אן העות'מאני בגבעה הצפונית. באזורי הקבורה זוהו קברים בנויים היטב, אף שמחלקם השתמרה רק דופן אחת, וכן מצבורים של אבני גוויל המסודרים בצורה מלבנית בכיוון מזרח–מערב. אזורי הקבורה מאופיינים בפיזור של אבני גוויל רבות, קטנות ובינוניות (איור 6).
מערות (אתרים 21, 49). נמצא שקע (כ-3 מ' קוטר) אשר נראה כתקרת מערה שקרסה פנימה (איור 7). במקום אחר נמצא בור באדמה שנראה רחב מידות. כדי להכריע אם אלו שרידים ארכיאולוגיים או אלמנטים טבעיים יש צורך בחפירה ארכיאולוגית.
בורות מים חצובים (אתרים 20, 23, 28, 32, 37, 45, 51, 59, 84). נמצאו תשעה בורות מים חצובים, כולם מרוכזים בגבעה הצפונית סביב הח'אן העות'מאני. חלקם התחתון חצוב בסלע וחלקם העליון בנוי אבני גוויל או גזית. לרובם חוליית בטון (איור 8).
בריכה או מאגר מים (אתר 52; איור 9). צמוד לצלע המערבית של הח'אן התגלה פתח של בריכת מים או מאגר מים מטויח.
ערמות סיקול (אתרים 24, 35, 41, 42, 67, 68, 71, 81, 82, 90). התגלו ערמות של אבני גוויל קטנות, בינוניות וגדולות, כנראה תוצר לוואי של סיקול השדות (איור 10).
חציבות (אתרים 1–5, 19, 60). החציבות נמצאו בעיקר בצפון-מזרח השטח. עיקרן מחצבות בסלע נארי לצורך השגת אבני בנייה.
גתות (אתרים 25, 30). התגלו שרידים, בעיקר משטחי דריכה, שלגתות פשוטות חצובות בסלע נארי.
הממצאים בשטח הנסקר מעידים על שני סוגי פעילות עיקריים: פעילויות הקשורות בדרך ובח'אן הנמצא לצדה, ופעילויות הקשורות בחקלאות. הקבורה, בורות המים ובריכת המים סמוכים לח'אן ויש להניח שהיו קשורים בו. מדרגות העיבוד, הקירות לתיחום חלקות, ערמות הסיקול, והגתות הם חלק מהפעילות החקלאית שהייתה בשטח. יש להניח שהמבנים שהתגלו שימשו את החקלאים והיו בתי חווה מבודדים ולא חלק מיישוב מרוכז.