שכבה III. נתגלו שני קירות מקבילים של מבנה (W13 ,W12), שנבנו בכיוון מזרח–מערב על סלע האם. קיר 13 (1 מ' אורך, 0.6 מ' רוחב) נבנה בבנייה יבשה מאבני קירטון מסותתות היטב (0.20 × 0.25 × 0.35 מ') ומאבני שדה קטנות; הוא השתמר לגובה שני נדבכים (0.45 מ'). קיר 12 הרוס ברובו (1.1 מ' אורך, 0.25 מ' רוחב, 0.32 מ' גובה השתמרות), אך נראה כי הוא נבנה בשיטה זהה לזו של קיר 13. אל קיר 12 ניגשת מדרום רצפה עשויה שכבת טיח דקה שהונחה על חמרה מהודקת (L105; כ-0.1 מ' עובי); היא הושתתה על סלע האם. שכבת טיח זו שימשה כנראה תשתית לרצפת פסיפס שלא השתמרה אך שרדו ממנה כמה אבני פסיפס לא באתרן. על הרצפה נמצאו קערות רדודות במגוון גדלים (איור 1:5–3), קערות עמוקות, שחלקן מזוגגות בירוק (איור 5,4:5), קדרה (איור 6:5), פך מסננת (איור 7:5) ופקק (איור 8:5). הממצא מתוארך לתקופה האסלאמית הקדומה.

 
שכבה II. נחשף קיר (W11; אורך 1.2 מ', רוחב 0.6 מ'), שנבנה בכיוון כללי צפון–דרום מאבני גיר גדולות והשתמר לגובה שני נדבכים (0.2 מ' גובה). לקצהו הצפוני של קיר 11 ניגשים במאונך שני קטעים של קירות נוספים, האחד ממזרח (W10; כ-1 מ' אורך, 0.5 מ' רוחב, 0.2 מ' גובה השתמרות) והאחר ממערב (W14; אורך 0.6 מ', רוחב 0.35 מ', גובה השתמרות 0.2 מ'). שלושת הקירות תוחמים שני חדרים במבנה, שנמצא ברובו מחוץ לגבולות החפירה. בשני החדרים ומצפון להם התגלתה תשתית רצפת המבנה, העשויה משכבת גיר כתוש שהונחה על אבני גיר שטוחות שהונחו על אדמת חמרה דחוסה (L109 ,L107 ,L104 ,L103); השתמרותה מצפון לחדרים חלקי ולא אחיד עקב הפרעה בחלקו המרכזי של הריבוע. על רצפות החדרים נתגלו שברי כלי חרס רבים מהתקופה האסלאמית הקדומה, ובהם קערות מזוגגות בצהוב (איור 1:6), קערות עמוקות (איור 2:6), קדרות (איור 3:6, 4) וסירי בישול (איור 5:6–7).
 
שכבה I. שכבת פני שטח של אדמת חמרה דחוסה ללא ממצא קדום (כ-0.4 מ' עובי). שכבה זו הופרעה בחלקים המערבי והמרכזי של הריבוע.