מחצבות. בכל אחד מהריבועים התגלתה מחצבה קטנה לאבני בנייה. במחצבה בריבוע A נחשפו סימני חציבות ישרות ותעלות לניתוק האבנים (0.3×0.8×1.0 מ' מידות האבנים). מחצבה זו צמודה מדרום למשטח סלע מסותת, שבו נחצבו דפנות ניצבות בצדדים הדרומי והמערבי ושני ספלולים (איור 4); אפשר שהספלולים שימשו כבסיס לקורות עץ שביניהן נמתחה רשת צל מעל החוצבים. במחצבה בריבוע B התגלו שתי מדרגות חציבה, ובהן ניכרות חציבות ישרות בסלע ותעלות ניתוק של אבנים (0.1 מ' רוחב בממוצע; איור 5). מעל המחצבות בשני הריבועים התגלה מילוי של אדמה, אבנים ופסולת סיתות (L105 ,L104), שהונח כנראה לצורך בניית המבנה. בשכבות המילוי בשני הריבועים התגלו חרסים מהתקופות הרומית והביזנטית, ובהם קערת ERS ממצרים (איור 6: 1) מהתקופה הביזנטית, קערת CRS2 (איור 6: 2) משלהי המאה הה'–ראשית המאה הו' לסה"נ, קדרה עשויה ביד (איור 6: 3) מהמאות הה'–הז' לסה"נ, סיר בישול (איור 6: 4) מן התקופה הרומית וקנקן (איור 6: 5) משלהי המאה ו' וראשית המאה הז' לסה"נ. על סמך הממצא הקרמי נראה כי המחצבות יצאו מכלל שימוש במהלך התקופה הביזנטית. נראה שהמחצבות הן הקדומות ביותר בשטח החפירה.

 
שרידי מבנה. בריבוע A התגלו שרידי מבנה, שהושתת על משטח סלע מפולס. ליצירת המשטח המפולס בנו קיר מסד (W13) צמוד ממערב למשטח הסלע ומילאו את שטח המחצבה. שרידי המבנה כוללים חמישה קירות (W15 ,W14 ,W12–W10; כ-0.4 מ' רוחבם; איור 7), שנבנו בבנייה יבשה משורת אבני גיר והשתמרו לגובה של 1–2 נדבכים. השתמרותו של המבנה אינה טובה. קירות המבנה תוחמים חמש יחידות אדריכליות (1–5); יחידות 1 ו-2 לא נחפרו מפני שהן משתרעות מחוץ לשטח החפירה. רצפת יחידה 3 נבנתה מלוחות של אבני נארי, שהושתתו על הסלע. הרצפה ביחידה 4 ניצלה את משטח הסלע (איור 8). רצפת יחידה 5 לא השתמרה. מעל הרצפות של יחידות 3 ו-4 התגלתה שכבה של אדמה בצבע לבנבן (חוואר; L102 ,L100), ובה התגלו חרסים מן התקופה הביזנטית, ובהם קערת LRC3 (איור 9: 1) מהמאות הה'–הו' לסה"נ, קערת CRS7 (איור 9: 2) מהמחצית השנייה של המאה הו' ומראשית המאה הז' לסה"נ וקנקן (איור 9: 3) מהמאות הו'–הז' לסה"נ. נראה כי יש לתארך את בניית המבנה לשלהי התקופה הביזנטית על סמך הממצא הקרמי שהתגלה במילוי שמעל המחצבה ששימש כיסוד למבנה.     
 
בחפירה התגלו מחצבות מהתקופה הביזנטית ומעליהן שרידי מבנה מגורים משלהי התקופה הביזנטית. נראה כי בתקופה הביזנטית הגבעה המרכזית ברמת ישי הייתה חלק מהעורף החקלאי של היישוב, ואילו בסוף תקופה זו גדל היישוב והתרחב לכיוון שטח זה שהיה עד אז עורף חקלאי. נראה שהשטח היה נטוש באופן חלקי בתקופות האסלאמית הקדומה והממלוכית.