נפתח ריבוע (7×7 מ'; איורים 2, 3) ונמצאו חרסים מתקופות מגוונות ומפלסי חיים מתקופת הברונזה הקדומה (שכבה III), מפלס חרסים מהתקופה הרומית (שכבה II) ורובד פני השטח (שכבה I).

שכבה III. שכבת אבנים קטנות מבזלת (0.4×0.9 מ'; איור 5) על שכבת טרוורטין ושורת אבני בזלת קטנות ואדמה (0.34×1.45 מ', עד 0.2 מ' גובה; איורים 6, 7). נמצאו מעט חרסים, עיקרם מהתקופות הניאוליתית המאוחרת, הכלקוליתית הקדומה והברונזה הקדומה: קערה מהתקופההכלקוליתית (איור 1:8), ידית כפתור של קערה מהתקופה הניאוליתית המאוחרת (איור 2:8), בסיס קערה מתקופת הב"ק 1 (איור 3:8), פערורים מהתקופה הניאוליתית (ואדי רבה, איור 4:8, 5), פערור מהתקופה הכלקוליתית (ע'סולית, איור 6:8), פערור מתקופת הב"ק 1ב' (איור 7:8), פערור מתקופת הב"ק 1א' (? איור 8:8), סיר בישול(?) מהתקופה הכלקוליתית (איור 9:8) וסיר בישול מהתקופה הניאוליתית (ואדי רבה, איור 10:8).
שכבת חיים זו כוסתה בסחף (0.6–0.7 מ' עומק). 
שכבה II (איור 4). שכבת אדמה חומה עם חרסים רבים מהתקופות הרומית (המאות הא'–הד' לסה"נ) והביזנטית (המאות הד'–הז' לסה"נ).
שכבה I. שכבת פני השטח. נלקטו חרסים מהתקופות האסלאמית הקדומה (המאות הח'–הט' לסה"נ) והממלוכית (המאות הי"ג–הי"ד לסה"נ).
 
נחשף מפלס חיים רדוד על הסלע ועל פי ממצא החרסים נראה שהוא מתקופת הב"ק 1. החרסים הקדומים יותר רומזים על פעילות למן התקופה הניאוליתית המאוחרת. שכבת חיים זו כוסתה בסחף המתוארך לתקופות הרומית והביזנטית. על פני השטח נמצאו חרסים מאוחרים ללא זיקה לשרידים כלשהם.