בחודשים אוקטובר-נובמבר 2005 נערך סקר פיתוח באזורי הר חצרון והר בדר שבמדבר יהודה (הרשאה מס' 4609-A*; נ"צ — רי"ח 2130-250/5850-900; רי"י 1630-250/0850-900) בתוואי המתוכנן של גדר ההפרדה. הסקר, מטעם רשות העתיקות ובמימון משרד הביטחון, נוהל על ידי א' שמואלי ופ' סונטג, בהשתתפות י' חיימי, נ' פארן, ע' אייש, ע' מרדר וש' גל (יישומי GIS).
נסקר שטח (כ-100 מ' רוחב, כ-10 ק"מ אורך; איורים 1, 2), המתחיל בספר המדבר, כשני קילומטרים מדרום-מזרח לתל קריות, באזור שבו כמות המשקעים (400-250 מ"מ) מאפשרת חקלאות בעל לגידול תבואות חורף. בתל קריות, האתר הגדול באזור, נחשפה כנסייה מרוצפת פסיפס מהתקופה הביזנטית, שרידי מבנה וחרסים מתקופת הברונזה התיכונה 2 (ר' חדשות ארכיאולוגיות ק': 97) חלקו העיקרי של השטח שנסקר משתרע בתחום רמת מדבר יהודה שכמות המשקעים בה נמוכה (250-100 מ"מ). אזור זה משמש את נוודי המדבר ויושבי ספר המדבר למרעה עונתי בחורף ובאביב והכמות היחסית של האתרים הקדומים בו דלילה בהרבה.
קטע 1 – ח' ג'נבה–חורבת מרכז
נסקרו שתי החורבות וכמה אתרים הקשורים בפעילות חקלאית שהתקיימה סמוך להן. בח' ג'נבה נחשפו כמה חוות חקלאיות מוקפות בגדרות אבן שגובהן כ-1 מ' ובטרסות חקלאיות (איור 3). בכל חווה נחצב בור אחד לפחות. ברוב הבורות נמצא פי הבור מכוסה חוליית אבן. חלק מהבורות עדיין בשימוש הפלאחים (איור 4). בחלק מהחוות נמצאו מערות קבורה מהתקופה הרומית המאוחרת (המאות הב'-הג' לסה"נ), בדרך כלל שדודות ומשמשות היום מחסה לרועים. בחורבת מרכז נסקרו שרידי חוות מן התקופות הרומית, הביזנטית והאסלאמית הקדומה (איור 5). במרכז היישוב נמצאו בית בד, גת גדולה ומערות חצובות, חלקן מערות קבורה או בורות קדומים שהוכשרו בתקופה מאוחרת למגורים. סמוך לחורבה נמצאו כמה מערות המשמשות היום למגורים. בחזיתן בדרך כלל חצר, התחומה בגדר אבנים ובפתח המערה משקוף אבן גזית. למערות בדרך כלל חלל מרכזי ובחלקן חלוקת משנה בקירות בוץ וקש, שאולי הפרידה בין שטח מגורים למכלאת בעלי חיים. בחלק מקירות המערות ניתן להבחין בגומחות להנחת נר שמן.
במורדות הגבעות נבנו טרסות חקלאיות הבנויות נדבכי אבני שדה ובערוצי הנחלים הובחנו סכרים קטנים לעצירת מי שיטפונות.
נסקר מקבץ גדול של מבנים סגלגלים חפורים בקרקע (1.8 × 1.5 מ'), קרוב לוודאי מטמורות לאחסון תבואה, הבנויות קיר אבני שדה בעל פן פנימי וחיצוני שיסודותיו הושקעו כ-0.3 מ' בקרקע והושתתו על הסלע (איור 6).
נסקרו עשרות מקבצים של ערמות אבנים (1 מ' קוטר, 0.5 מ' גובה), אולי רגמים. עוד נמצאו מערות טבעיות ששימשו מחסה לרועים. לרוב חלל המערה מפויח וסמוך לפתח ניכרים שפכים ואפר שמקורם בחלל המערה (איור 7).
כחצי קילומטר ממערב לגבעת עדשה נחשף מקבץ של שישה מבנים עגולים שבמרכזם אבן, ייתכן בסיס לעמוד. על פי ממצא כלי החרס וכלי הצור נראה כי יש לתארך מבנים אלו לתקופת הברונזה הקדומה (איור 8).
בארבעה אתרים פרהיסטוריים (כ-10 דונם שטח כל אחד) נמצאו כלי צור אפי-פלאוליתיים.
קטעים 3-2 – כתף חצרון–נחל הרדוף
ריכוז האתרים בשטח זה דליל יחסית וכולל בעיקר אתרי חניה ובתי קברות של נוודים (איור 9). אתרי החניה כוללים מבנים עגולים ומכלאה; ממצא כלי החרס מן התקופות הרומית והאסלאמית הקדומה. נסקרו גם גלי אבנים בודדים, ייתכן רגמים, המתנשאים לגובה של כ-1 מ'. בבתי הקברות פיזור קברים בשטח של כ-1 דונם. לקברים, הבנויים אבני שדה בינוניות (0.5 × 0.3 מ'), מתאר סגלגל (1 × 2 מ'); ממצא כלי החרס מן מהתקופה האסלאמית הקדומה.
בסקר נמצאו יותר ממאה אתרים, סמוכים לחורבות, קשורים כנראה לפעילות חקלאית עונתית של תושבי החורבות, באזור שבו כמות המשקעים אפשרה גידול חקלאי. פעילות דומה התקיימה באזור גם בתקופה הפרהיסטורית. תפרוסת האתרים בחלקו המזרחי של השטח, הנמצא ברמת המדבר שבלב מדבר יהודה, דלילה יותר ומתאפיינת בעיקר באתרי חניה של נוודים, רגמים וקברים אסלאמיים.