בחודשים דצמבר 2016–ינואר 2017 נערכה חפירת בדיקה ברמת השרון, מדרום לכביש 5 וממזרח למרכז הטניס (הרשאה מס' 7875-A; נ"צ 185232-620/670405-660) בתוואי המיועד להנחת קו דלק. החפירה, מטעם רשות העתיקות ובמימון חברת תש"ן (תשתיות נפט ואנרגיה), נוהלה על ידי ל' נדב-זיו, בעזרת ר' משה (ניהול שטח), י' עמרני וא' בכר (מנהלה), פ' גנדלמן (ייעוץ), ר' מישייב (מדידות), א' פרץ (צילום), ח' טורגה (ייעוץ קרמי), ד' ברקן (מגלה מתכות), מ' עג'מי, א' אלעד, ד' גולן, מ' מרמלשטיין, ד' אבו-סאלח, ח' בן ארי וע' יוניש. תודה מיוחדת לא' איילון.
לאתר שבו נערכה החפירה (איור 1) שמות אחדים, בהם ח' אֶ־סוּאָלִימִיָּה ואֶ־שֵּׁיח' סַעְד, וייתכן ששמו השתנה במרוצת הזמנים. האתר נזכר לראשונה בסקר הבריטי (
Conder and Kitchener 1882:266; אֶ־סוּאָלִימִיָּה), והוא נסקר בסוף שנות ה-70 של המאה הקודמת (
גופנא ואיילון תשנ"ח: אתר 95). על פני השטח נמצאו חרסים המתוארכים לתקופות הרומית המאוחרת, הביזנטית, האסלאמית הקדומה, הצלבנית והעות'מאנית. ראויה לציון שפה של קערת כתישה נושאת חותמת יוונית: ΔOMINOY. מעט מצפון לשרידים אלו תועדו שרידיו של יישוב מודני נטוש, ובו קבר שיח', אֶ־שֵּׁיח' סַעְד, ובית קברות בדואי; שניהם הרוסים היום.
האתר נסקר שוב בשנת 2007 בסקר פיתוח באזור מחלף מורשה (עד, ברקן ויקואל 2009), ותועדו בו פזורות של אבני בנייה ולוקטו חרסים המתוארכים לתקופות שלמן הרומית ועד האסלאמית הקדומה.
בחפירה שנערכה ב-1982 בקרבת מקום, בבית פרטי ברמת השרון, מעבר לכביש 5, התגלה מתקן מעוגל, מרוצף בפסיפס, שהשתמר חלקית, המתוארך לתקופה הרומית המאוחרת או הביזנטית (פיפאנו תשמ"ג; גופנא ואיילון תשנ"ח: אתר 96). הקשר של הממצאים הללו לאתר הנוכחי אינו ברור.
בשנת 2001 נתגלו שרידים ארכיאולוגיים בשתי פעמים שבהן נערכו עבודות תשתית ופיתוח בשטח החפירה הנוכחית.
נפתחו שלושה שטחים (A1–A3).
שטח A1
נחפר ריבוע בדיקה אחד ובו פסולת מודרנית.
שטח A2
התגלה מבנה מגורים מן התקופה האסלאמית הקדומה, שזוהו בו שני שלבים. קירות המבנה נבנו מאבני כורכר. קירות השלב הקדום, אשר הושתתו על אדמת חמרה נקייה מממצאים שמתחתיה חול, נבנו משורת אבני גזית ושורת אבני שדה, ורובם השתמרו לגובה נדבך אחד. חלק מקירות השלב השני בנויים על גבי קירות מהשלב הראשון, עדות לכך שבוני השלב השני הכירו את השלב הראשון או את חלקו, והתייחסו אליו. לא נמצאו ספי כניסה ברורים, אך ייתכן ששתי אבני חוף שטוחות ומעליהן אבני שדה קטנות שנמצאו בשניים מהקירות הן שרידים של ספי כניסה שנסתמו. החלוקה הפנימית של המבנה אינה ברורה, ולא נמצאו רצפות הניגשות לקירות. מדרום לאחד הקירות במזרח השטח נבתנה אומנת תמיכה משלוש אבני שדה, שתיים מכורכר ואחת מגיר. במפלס נמוך מן האומנה נחשף בור אשפה קטן, שנחפר קודם להקמת המבנה אל תוך אדמת החמרה. בתוך הבור נמצאו שברי קדרות, סירי בישול, מחבתות וקערות המתוארכים לתקופה האסלאמית הקדומה, בדומה לקרמיקה שנמצאה בשכבות ההצטברות שכיסו את המבנה. אופי הקרמיקה מתאים לבית מגורים.
שטח A3 (איור 2)
כ-50 מ' ממזרח לשטח 2A נמצאו שרידי בנייה ומתקנים המייצגים שני שלבים.
שלב I, הקדום, נבנה לתוך אדמת חולית ובו מבנה ומתקנים. קירות המבנה (W362–W360) מושתתים על אדמת החול ובנויים משורה אחת או שתיים של אבני שדה בינוניות (0.2 × 0.3 מ' גודל ממוצע), חלקן מונחות על צדן הצר, ושורה של אבני שדה קטנות יותר, מלוכדות בטיט. בחתך בדיקה לצד קיר 360 נחשף יסוד הקיר הבנוי 2–3 נדבכים של אבני כורכר מהוקצעות המונחות על הפן הרחב שלהן. לקירות ניגשות רצפות אדמה מהודקת מעורבת ברסק אבנים. קיר 360 נשמר בנדבך אחד מעל הרצפה. ממזרח לקירות נחשף טבון(L329) שהשתמר בחלקו התחתון והושתת על חול. ממזרח לטבון נחשף מתקן (L379) שמהותו אינה ברורה, בנוי אבני גזית שלהן שקעים, שקוע ברצפת אדמה מהודקת מעורבת ברסק אבנים, ומעליה אבני שדה קטנות שהשתמרו סביב המתקן ומעט ממזרח לו. בחתך הריבוע שבין המתקן לטבון נתגלה כתם שחור רחב (1.25 מ' קוטר) בחלקו העליון הקרוב לפני השטח, שהולך ונעשה צר (1 מ') ככל שמעמיקים. צורת הכתם היא כשל בור אשפה, אך הממצאים אינם מעידים על כך. ייתכן שזוהי תעלת שוד של קיר. סביר להניח כי הטבון והמתקן נמצאים בחצר פנימית של מבנה שגבולו המערבי מסומן בקירות 360 ו-361.
מצפון לקיר 360 נחשף משטח אבני שדה בינוניות וקטנות שמהותו אינה ברורה; מפלסו כשל הקירות והטבון, אך לא נתגלה כל קשר ברור ביניהם.
החרסים המאוחרים ביותר משלב זה מתוארכים לתקופה הממלוכית, בהם סירי בישול, מחבתות, קנקני אגירה וקערות פשוטות — מכלול המעיד על אזור מגורים.
שלב II ניכר בשתי נקודות: משטח אבני שדה (כ-50 מ"ר) שכיסה את השלב הקדום,-0.5 מ' מעל קיר 360, ומשטח אבני שדה כ-0.4 מ' מעל מתקן 379 ובו שבר אבן שחיקה עשויה אבן חול.
כ-15 מ' ממערב לאזור הקירות וכ-20 מ' ממזרח להם נמצאו אזורים של שפיכת פסולת ובהם חרסים ועצמות בעלי חיים רבים. נראה כי אזורי הפסולת שימשו בשני שלבי החיים בשטח.
זוהי החפירה הראשונה במרכז האתר ומכאן חשיבותה. לראשונה נחשפו שרידים ממשיים המאפשרים לקבוע את אופי האתר. עוברי אורח ציינו כי לפני 30 שנים ניתן היה לראות את ההריסות על פני השטח. האתר שנחשף בחפירה זו נמצא באזור חקלאי שנחרש במשך שנים ולפיכך לא נשמר היטב. סימני המחרשות נראים על אבני הקירות בשטח 2A. השרידים מתוארכים לתקופות האסלאמית הקדומה והממלוכית. מתחת לשכבות שנחשפו לא נמצאו שרידי יישוב קדום יותר, אך מנתוני הסקרים עולה כי היישוב באתר החל עוד קודם, כנראה בתקופה הרומית. סביר כי מיקום מרכז היישוב השתנה לאורך התקופות והאתר כולו מתפרש על שטח נרחב בהרבה מהגבעה שעליה נערכה החפירה.
גופנא ר' ואיילון א' תשנ"ח.
מפת הרצליה (69). סקר ארכיאולוגי של ישראל. ירושלים.
פיפאנו ש' תשמ"ג. רמת השרון. חדשות ארכיאולוגיות פב:27.
Conder C.R. and Kitchener H.H. 1882. The Survey of Western Palestine II: Samaria. London.