נפתחו חמישה ריבועים בנקודות שבהן נחשפו ממצאים ארכיאולוגיים במהלך עבודות הפיקוח שקדמו לחפירה (איור 5).

ריבוע 1. קיר (W1, אורך 6 מ', רוחב 1.8 מ', גובה 0.8 מ'; איור 6) בנוי משני טורי אבנים מהוקצעות גדולות שביניהן מילוי של אבני שדה קטנות וצפופות ואדמה מהודקת (L2; איור 7), והשתמר לגובה שני נדבכים. מדרום לקיר מפולת שמקורה כנראה בהתמוטטות הקיר (L3), ובה אבני בנייה גדולות. על האבנים אפשר להבחין בחומרי מליטה אפורים המצביעים על טכניקת בניית הקיר. מצפון לקיר הצטברות אדמה חומה ואבני שדה (L27). ממצא החרסים מליבת הקיר מתוארך לתקופות הצלבנית והאיובית, המחצית השנייה של המאה הי"ב–המחצית הראשונה של המאה הי"ג לסה"נ.

ריבוע 2. קיר (W2, אורך 7.1 מ', רוחב 1.8 מ', גובה 0.55 מ'; איור 8) בנוי משני טורי אבנים מהוקצעות גדולות וביניהן מילוי של אבני שדה קטנות וצפופות ואדמה מהודקת (L4; איור 9), השתמר לגובה של שלושה נדבכים. בשלב שני עובה הקיר מצפון בקיר נוסף (W6; כ-2.5 מ' רוחב כולל של שני הקירות) הבנוי מאבנים מהוקצעות גדולות וביניהן מילוי של אבני שדה קטנות וצפופות (L16). גם כאן, מדרום לקיר, מפולת של אבני בנייה גדולות (L5).
 
ריבוע 3. נחפרה רק המחצית המזרחית של הריבוע ונחשף קיר (W7, אורך 5.25 מ', רוחב 0.5 מ', גובה 0.85 מ'; איור 10) המורכב מטור של אבני שדה ואבנים מהוקצעות בגודל בינוני, והשתמר לגובה שני נדבכים. מצפון לקיר, על מפלס לוחות אבן וסף כניסה (L10; איור 11), נמצא מטבע של הורדוס (ר"ע 144718). מדרום לקיר נחשפה שכבת מילוי של אבני שדה קטנות (L26). שטח הריבוע היה מכוסה בשכבת מפולת שהוסרה במהלך עבודות הפיקוח ושרידיה נראים בדופנות הריבוע.

ריבוע 4. השטח נפגע מאוד מבנייה מודרנית ועם זאת הובחנו בו חמישה שלבים:
שלב 1 – רצפת גיר כתוש בצבע צהבהב (L22) שבה תשתית אבני שדה קטנות וצפופות ואדמת טרה רוסה חומה מעל סלע אם (L23 ,L14; איור 13).
שלב 2 – בור אשפה עשיר בקרמיקה, מתארו לא רגולרי (L19; איור 14) והוא חותך את הרצפה ואת תשתיתה. הקרמיקה מהבור מתוארכת לתקופה העבאסית (המאות הט'–הי' לסה"נ).
שלב 3 – קיר (W8, אורך 3 מ', רוחב 1.8 מ', גובה 0.4 מ') בנוי משני טורי אבנים מהוקצעות גדולות וביניהן מילוי של אבני שדה קטנות וצפופות ואדמה מהודקת (L24; איור 15). במערב הקיר זוהתה תעלת יסוד בגוון אדמה חום כהה (L12, רוחב 10 ס"מ; איור 16) ובה מטבע חשמונאי (ר"ע 144720) ופלס ממלוכי מהמאה הי"ד לסה"נ (ר"ע 144719). תעלת היסוד זוהתה על סמך קיר מאוחר (W3) הבנוי כראה על הפן המערבי של קיר 8, ולכן נראה כי הייתה כאן פינה, אומנה או פתח. קיר 8 חותך את בור האשפה מדרום (L19). על גבי תשתית של אבני שדה קטנות וצפופות, מעורבות באדמה חומה-אדמדמה (L14) נבנתה רצפה מלוחות אבן מלבניים מהוקצעים (L21; איור 17). בין לוחות האבן נמצא פלס ממלוכי מהמאה הי"ד לסה"נ (מִטבעת אל-אשכנדריה; ר"ע 144721). שרידי הרצפה השתמרו בעיקר בחלקו הדרומי-מערבי של הריבוע ובחלקו הצפוני מעל בור האשפה (L11) ונראה כי היא ניגשת לקיר 8 מדרום-מערב ולפיכך הם בני זמן אחד.
שלב 4 – מעל קיר 8 נבנה קיר מאבני גיר מלבניות ורכות ועליו שרידי טיח בגוון אפור-לבן (W3, אורך 1.8 מ', רוחב 0.3 מ', גובה 0.3 מ'; איור 18). קיר (W9) מקביל לקיר 3 ממזרח, לשניהם מאפיינים דומים, והוא ניגש לחלקו המזרחי של קיר 8. ייתכן ששני הקירות הם קיר אחד, קיר כפול עם ליבה (1.6 מ' רוחב); צינור ביוב מודרני (L17) המוביל לתא ביוב (L25) חצה את שני הקירות (3 ו-9) ואת קיר 8 שעליו הם נבנו. אבני מפולת של קיר 3 (L18) נראים על גבי הרצפה (L21; איור 19), עדות לכך שהרצפה והקיר התקיימו זה לצד זה בזמן התמוטטות הקיר. קיר 9 ניגש לקיר 8 וקיר 3 נבנה בקו זהה לפן המערבי של קיר 8 ולא ממשיך הלאה צפונה לכן יש לראות בנדבכים אלו שלב טכני בבניית המבנה או תיקון מאוחר. 
שלב 5 – בצד המערבי של הריבוע שני יסודות מודרניים (L15) שיחד עם תא הביוב וצינור הביוב מייצגים את השלב המאוחר של הריבוע משנות ה-70 של המאה הכ' (איור 20).

ריבוע 5. קיר (W4, אורך 1.3 מ', רוחב 1.6 מ', גובה 0.6 מ'; איור 21) בנוי משני טורי אבנים מהוקצעות בגודל בינוני שביניהן מילוי של אבני שדה קטנות צפופות ואדמה מהודקת (L6). הקיר יוצר פינה עם קיר נוסף שמשתלב בו מדרום ובנוי בשיטה דומה (W5, אורך 2.4 מ', רוחב 1.1 מ', גובה 0.8 מ'). בשני הקירות נחשפו שלושה נדבכים (איור 22). מצדם הדרומי והמזרחי של הקירות מפולת של אבני בנייה ולוחות אבן המצביעים על קיומו של קמרון (L7). פירוק מצומצם של קטע מהמפולת הניב חרסים מהתקופה הרומית–ביזנטית וכן מטבע מפני השטח מימי יוסטיניאנוס הא' (534565 לסה"נ, קרתגו; ר"ע 144717). מצפון לקיר 4 מילוי אדמת טרה רוסה (L8).
 
בבור האשפה מריבוע 4 (L19) נמצא מכלול חרסים מצומצם מאוד מהתקופה העבאסית (המאות הט'–הי' לסה"נ), של כלי אחסון והגשה: קערה גדולה שלשפתה חתך משולש ועיטור פלסטי מתחתיה (איור 1:23), קערה שלשפת המדף שלה עיטור חרוט של משולשים ונקודות (איור 2:23), אגן שלו שפת מדף (איור 3:23) ואגנים ששפתם נוטה פנימה (איור 4:23, 5), פערורים שלהם שפה מרוכסת (איור 6:23, 7), קנקן שלו צוואר ישר ועיטור גלי סרוק (איור 8:23), קנקנים שלהם צוואר ישר ללא עיטור (איור 9:23, 10) וקנקן שלו שפה מחורצת (איור 11:23). קרמיקה מאוחרת מהתקופות הצלבנית והאיובית נמצאה במילוי קיר 1: סיר בישול פערורי ששפתו נוטה החוצה מטיפוס שאולי יוצר בבֵּירות, מתוארך למאה הי"ב (איור 12:23), ושבר קערה מזוגגת בזיגוג שקוף ופס צהוב, מאמצע המאה הי"ב–אמצע המאה הי"ג (איור 13:23).
 
בחתכי בדיקה שנערכו טרם החפירה הוערך גודל האתר בשני דונם. חפירת הבדיקה המצומצמת, על פני 125 מ"ר מציגה השתמרות גבוהה של עתיקות העולה בקנה אחד עם תיעוד ותיאור האתר בסקרים קודמים. מטרת חפירת הבדיקה המצומצמת הייתה לעמוד על מיקום העתיקות והיקפן.
בשלב זה אפשר לומר שהקירות המסיביים שנמצאו בצפון האתר מעידים על מבנה מתוחם ומתוכנן; חיזוק לכך התקבל בחשיפת הקירות בריבועים הדרומיים שהאוריינטציה שלהם זהה לאלו שבריבועים הצפוניים. זהו כנראה מכלול שבו יחידות מגורים, דוגמת חאן או בית חווה מבוצר המשתרע לאורך כ-100 מ' ולרוחב של כ-40 מ'. תכנית זו מתאימה למבנה המתועד בצילומים מארכיון המנדט.
הממצאים מעידים על כמה תקופות התיישבות, לחלקן נוכחות דלה באתר, המיוצגות בממצא קרמי ונומיסמטי דל משכבות מילוי כגון התקופות החשמונאית, ההרודיאנית והרומית. תקופות ההתיישבות העיקריות באתר הן התקופות העבאסית, המאות הט'–הי', הצלבנית–איובית, המאות הי"ב–הי"ג והממלוכית, המאה הי"ד לסה"נ. הממצאים מהתקופות האחרונות נמצאו בין קירות המבנים והרצפות הניגשים אליהם ומחזקים את זיהוי האתר עם חאן מן התקופה הממלוכית שראשיתו אולי במבנה מן התקופה הצלבנית.