שכבה I (התקופה האסלאמית הקדומה). מרבית שטח החפירה היה מכוסה בשכבת מילוי של אדמה בהירה (לוקוס 3). השכבה הכילה חרסים רבים מהתקופה האסלאמית הקדומה, בהם סיר בישול פתוח (איור 1:3) ופערור עם שפה מעובה (איור 2:3). לשכבה זו יש לייחס גם את תשתית הרצפה העשויה אבני גוויל בגודל בינוני (לוקוס 10; איור 4).

שכבה II (התקופה הרומית הקדומה). שכבה של אדמת טין חומה בהירה, הדומה לחומר לבנים, נמצאה בקטעים לא רצופים בעיקר בחלק הצפוני של שטח החפירה (לוקוס 5; איור 5). נמצאו חרסים רבים מהתקופה הרומית הקדומה, בהם סיר בישול מטיפוס כפר חנניה 3A (איור 3:3), קנקנים עם צוואר גבוה (איור 6-4:3) ונר מקורצף (איור 7:3).
שכבה III. שכבה של אדמה חומה כהה (לוקוס 7) שהכילה כמות גדולה מאוד של חרסים מהתקופה הרומית הקדומה וכן חרסים מהתקופה ההלניסטית המאוחרת, בהם סיר בישול (איור 8:3) וקנקן (איור 9:3).
 
השכבות נפגעו מבורות מאוחרים (לוקוסים 2 ו-8) שהכילו אבני בנייה עתיקות לצד חומר מודרני ושימשו ככל הנראה בורות ספיגה. בכל שטח החפירה נמצאו חרסים מהתקופות ההלניסטית המאוחרת, הברונזה הביניימית והברונזה הקדומה הרומזים על שכבות יישוב מתקופות אלה. לא ניתן היה לאמת השערה זו שכן כאמור הציפו מי התהום את שטח החפירה ומנעו את המשכה.