בחפירות קודמות נחשפו באכסאל מערות חצובות בסלע שהכילו סרקופגים וגלוסקמאות עם מכלולי קבורה של כלי חרס וזכוכית ותכשיטים מהתקופות הרומית והביזנטית (הרשאות מס' 1832- A-2151 ,A-1916 ,A; חדשות ארכיאולוגיות 32:115). סמוך לחפירה הנוכחית נמצאו מתקנים חקלאיים חצובים ומטויחים מהתקופה הביזנטית, לרבות חלק של גת (חדשות ארכיאולוגיות קז:24–25). לאחרונה נחפרו שרידי כמה מבנים ממלוכיים (הרשאה מס' 5230-A).

 

נפתחו שני ריבועים ונחשפו שרידי בנייה מוגבלים על פני 50 מ"ר לאחר שמחפרון שפילס את השטח לצורך בנייה חשף את רוב סלע האם. מצפון לשני הריבועים נוקה הסלע הטבעי. השרידים הארכיאולוגיים כללו חללים של מחצבה שפעלה ככל הנראה בתקופה הרומית (שכבה II, המאות הב'–הד' לסה"נ) והתיישבות משנית דלה בחללים אלה המתוארכת לתקופה הממלוכית–העות'מאנית הקדומה (שכבה I, המאות הט"ו–הט"ז לסה"נ).

 

שכבה II, התקופה הרומית
הפעילות הקדומה באתר הייתה ניצול סלע האם שהשתפל מצפון לדרום, לחציבה ולייצור אבני בנייה מגיר. תשלילי האבנים שנחצב מצביעים על מידה מסוימת של תכנון וסדר בחציבה.

בריבוע המזרחי נמצאה מדרגה נמוכה חצובה (יותר מ-6 מ' אורך, כ-0.3 מ' רום) בכיוון מזרח–מערב. במקביל לה ומטר אחד דרומה נמצאו שתי חציבות אנכיות ועמוקות, חציבה מזרחית (יותר מ-3 מ' אורך, יותר מ-2 מ' גובה) שנמשכה מעבר לגבולות הריבוע, וחציבה מערבית (יותר מ-3 מ' אורך, 1.3 מ' עומק; איורים 1, 2). לשני החללים שיצרו החציבות (לוקוסים 105B ,103B), שהיו מופרדים במחיצת סלע בכיוון צפון–דרום, הייתה רצפת סלע, קיר סלע צפוני וקיר סלע נוסף המשתפל מטה. החלל המערבי (לוקוס 103B) דמוי שוקת (לוקוס 103) ומולא בשימוש משני באבנים. בשני החללים לא נראו תשלילי טביעות של אבנים. מקורן של כמה אבנים שהיו בשימוש משני בשלב ההתיישבות השני (שכבה I) הוא כנראה בחציבה. לאבני בנייה אלו מגוון מידות (0.6 × 0.4 × 0.3 מ'; 0.5 × 0.3 × 0.3 מ'; 0.40 × 0.30 × 0.25 מ') והן היו מסותתות למדי, אף כי בלויות. בריבוע המערבי נחשף מדרון סלעי המשתפל מצפון לדרום ללא חציבות עמוקות. שורת אבני בנייה מסותתות מגיר (כ-0.50 × 0.30 × 0.25 מ') מצפון לריבוע נראתה מחוברת עדיין לסלע האם (W108) והיא מעידה על המחצבה. 
התאריך המשוער של פעילות החציבה הוא התקופה הרומית על סמך מעט חרסים בלויים מן התקופה ואבני הבנייה האופייניים למבני התקופה. על סלע האם נמצא מטבע ברונזה (ר"ע 115000) שתוארך לתקופה האסאלמית הקדומה (המחצית השנייה של המאה הז' לסה"נ), כנראה ממצא אקראי.

 

שכבה I, התקופה הממלוכית–העות'מאנית הקדומה
נמצאו שרידי התיישבות דלה על סלע האם והחללים בו. שורת בלוקים מגיר (W107) תחמה חדר עם כמה כתמי טיח שהונחו במישרין על רצפת הסלע (לוקוס 105). בפינת הרצפה נמצא חלק מאבן טחינה ידנית עגולה. החלל דמוי השוקת (לוקוס 103) נאטם באבנים. קטע של רצפת עפר כבוש (לוקוס 104) לצד קיר 108 הכיל שברים אחדים של שרידי טבון. שורה דלה של אבנים שחוקות (W110) בדרום היא אולי קיר.

הממצא הקרמי במילוי השכבות כלל כמה חרסים צבועים ביד וזיגוג בצבע ירוק וצהוב המתוארכים לתקופות הממלוכית המאוחרת והעות'מאנית הקדומה.