שכבה 5

(התקופה הביזנטית עד הפאטימית; המאות הה'-הי"א לסה"נ). נמצאו הצטברויות עם חרסים בשלושה לוקוסים שבהם התאפשרה חפירה לעומק רב יותר, מתחת לשרידים המאוחרים. הובחן קיר שלא נחשף למלוא גובהו ועל כן לא הוברר תאריכו.

שכבה 4

(התקופה הצלבנית; המאה הי"ב לסה"נ). נחשף קירו המזרחי של מבנה ובו פתח שנחסם מאוחר, בימי שכבה 2. הקיר בנוי אבני גזית מבזלת בשני פנים, עם מילוי אבני שדה קטנות וחומר מליטה. בגובה סף הפתח נחשפה רצפה שעליה נמצאו שברי כלי חרס.

שכבה 3

(התקופה הצלבנית-איובית-ממלוכית; המאה הי"ג לסה"נ). המבנה משכבה 4 המשיך לשמש, הורמו רצפות ונוספו שני קירות חלוקה. קיר אחד, שעל דופנו הדרומית היה טיח הידראולי, שימש ככל הנראה לתמיכת מאגר מים שהשתרע מדרום לשטח הנחפר. מצפון לאחד הקירות זוהתה רצפת אדמה חומה מהודקת. על הרצפה נמצאו כלי חרס רבים שחלקם רופאו. כן נמצאו כלי זכוכית ושבר מכתש משיש. מעברו הדרומי של הקיר, ובמפלס הרצפה נמצאה שכבת הצטברויות שהכילה אבני גזית במפולת ושברי כלי חרס רבים, אך לא זוהתה רצפה.

שכבה 2

(התקופה הממלוכית; המאה הי"ד לסה"נ). נמשך השימוש במבנה והפתח בקיר נחסם באבני גזית. לא זוהתה רצפה ברורה, אך בהצטברויות האדמה בשכבה זו נמצאו כלי חרס הזהים לטיפוסים שנמצאו בחפירת הפתח החסום.

שכבה 1

(התקופה העות'מאנית עד המנדטורית; המאות הי"ז-הכ' לסה"נ). בעבודת המחפרון שקדמה לחפירה הוסרו מפלסי המגורים מפרק זמן זה, אך בחלק המערבי של הריבוע שרד קיר בנוי מאבני גזית קטנות מבזלת וביניהן חומר מליטה לבן. על סמך סגנון הבנייה של הקיר ושרידי טיח צבוע כחול, נראה שיש לתארכו למאות הי"ז-הכ' לסה"נ. עוד נחשף גוש בטון יצוק שחדר לתוך שרידי המבנה הקדום ונראה כי הוא נוצק למקום לאחר חפירה ידנית מצומצמת, כיוון שאין סימנים לעבודת דחפור. ייתכן שגוש הבטון נוצק בימי המנדט הבריטי או בראשית ימי מדינת ישראל.

למרות היקפה המצומצם של החפירה, תנאי העבודה הקשים וההפרעה המאוחרת (גוש הבטון), חשיבותה רבה בחשיפת אזורי המגורים של טבריה במאות הי"ב-הי"ד לסה"נ. מכלולי כלי החרס ובייחוד זה מן המאה הי"ג לסה"נ, נוסף על כלי הזכוכית ומכתש האבן, תורמים להכרת התרבות החומרית בפרק זמן זה בטבריה.