שטחים A ו-D (נקודות 49, 53 בסקר)

שטחים אלה צמודים לאתר מהתקופה הניאוליתית הקדם-קרמית ב' שחפר גורינג-מוריס (1999). נפתחו חמישה ריבועי בדיקה ושלוש תעלות בכלי מכני. בבדיקות לא נמצאו שרידים ארכיאולוגיים, למעט פריטי צור בצפיפות נמוכה (אורון, להלן), ונראה כי השטחים נמצאים מחוץ לתחומי האתר הקדום.
 
שטח B (נקודות 54, 55 בסקר)
בסקר הובחנו קטעי קירות וביניהם פזורת של פריטי צור (אורון, להלן). קטעי הקירות תחמו שביל שירד מראש הגבעה אל הנחל (איור 4). בתצלום מארכיון הקיבוץ נראים ראשוני המתיישבים מכשירים שבילים במדרונות (איור 5), ויש להניח שהשביל שנחשף הוא אחד מאלה. בחפירה נמצאו מעט חרסים שחוקים מהתקופה הרומית המאוחרת.
 
שטח C (נקודות 35–37, 56, 58 בסקר)
כבשן סיד (35). חציו הדרומי של הכבשן חצוב בסלע המשתפל בתלילות צפונה (איור 6), וחציו הצפוני בנוי מקיר של אבני גיר (W341; כ-2 מ' גובה, 1 מ' רוחב) הבנוי משתי שורות של אבנים, וביניהן מילוי של רסק גירי ואבני חצץ קטנות. סביב הכבשן נמצאה שכבה עבה של אפר ושברים של אבני גיר קטנות (L326) שניגשה אל הפן החיצון של קיר 341, ונועדה כנראה להגן על הכבשן מגלישה במדרון. בצד הצפוני-מזרחי נמצא פתח האוורור, שקירותיו (W336 ,W335) הושתתו על רצפת אבן (L303) ונבנו מאבני שדה קטנות ששרדו לגובה נדבך אחד. פתח ההסקה לא נמצא, ואפשר שהיה בצד הצפוני. הכבשן היה מלא בשכבה עבה של אפר וגיר (L306; כ-2 מ' עובי) שכיסתה מפולת של אבנים (L325; איור 7) שנפלו מקיר 341, ומתחתיה שכבת אפר שחור (L340; כ-0.2 מ' עובי). לא התגלו ממצאים מתארכים.
 
מערה (36). המערה נחצבה בסלע גיר רך שנמצא תחת שכבת נארי קשה ששימשה תקרה, ולה מתאר סגלגל (6 × 8 מ'; איור 8). מעבר לסימני החציבה לא ניכרת במערה פעילות כלשהי. על רצפתה נמצאו גושי סלע גדולים שנפלו כנראה מהתקרה, ומעידים על התמוטטות שאירעה זמן לא רב לאחר חציבתה ותחילת השימוש בה, וגרמה כנראה להפסקת הפעילות בה.
מתחת לגושי הסלע והצטברויות של אדמה ואפר הובחן שלב קדום של פעילות: שקע רבוע (L318), ספלול עגול (L351), לצד ספלול נוסף (L317) על משטח סלע מחוץ לפתח המערה. שכבת אדמה חומה (L331) כיסתה את החציבות הללו; לא התגלו בה ממצאים מתארכים. לשלב מאוחר מיוחסת שכבה עבה מאוד של אפר (L309), שמקורה כנראה במוקד שרפה (L319; איור 9). בשכבת האפר נמצאו מעט שברי גוף מצולעים, כנראה של קנקנים ביזנטיים, המעידים על פעילות בתקופה זו. בשלב לא ידוע פסקה הפעילות במערה, והיא כוסתה שוב בשכבת אדמה חומה (L304). גושי סלעים שנמצאו על שכבה זו ומילאו את חלל המערה הם כנראה חלקים נוספים מהתקרה שהמשיכה לקרוס. בין גושי הסלעים האלה נמצאו חפצים מן העת החדשה. מועד חציבת המערה אינו ברור, ואין בחרסים הביזנטיים המעטים שהתגלו בשלב המאוחר כדי לסייע בכך.
 
מחצבה להפקת אבני בנייה גדולות (37)
יפתח שלו
 
מחצבה גדולה להפקת אבני בנייה נחשפה על מחשוף סלע תלול המשתפל צפונה. למחצבה שלוש מדרגות (כ-12 מ' אורך כל אחת; איור 10). במדרגה העליונה (L321) נחשף משטח חצוב (2.8 × 5.6 מ'), ובמדרגות התחתונות — שני משטחים (2 × 2 מ' כל אחד; L338). סימני החציבה במדרגה העליונה (איור 11) השתמרו טוב יותר, ועל פיהם ניתן לשחזר את גודל האבנים ואת שיטת העבודה. על פי סימני החציבה הופקו אבני בנייה בגודל אחיד (0.3 × 0.4 × 1.2 מ'). בצד מערב (A) נחצבו שתי שורות של אבנים לאורך המדרגה, שלוש אבנים בכל שורה; במרכז (B) נחצבה שורה אחת לרוחב המדרגה, ובה שש אבנים; במזרח (C) היו שתי שורות צמודות לאורך המדרגה, ובכל אחת מהן שמונה אבנים.
ניתן לשחזר את עבודת החציבה על פי הסדר הבא. ראשית הוסרה שורת האבנים במרכז המחצבה (B); מיקום האבן הראשונה בשיפולי המחצבה הנמוכים והשיפוע הטבעי אפשרו את הוצאתה בחציבת תעלת ניתוק רדודה יחסית. לאחר מכן נחצבו האבנים המונחות לאורך המדרגה מערבה (A) ומזרחה (C). סימני החציבה בדופנות המחצבה מעידים שהוסרו שתי שכבות ממשטח הסלע, כך שניתן לשער שמדרגה זו סיפקה כ-56 אבני בנייה. ניתוק האבנים נעשה בחציבת תעלות הפרדה מסביב לכל אבן ותעלת ניתוק תחתיה (ספראי וששון תשס"א). לתעלות ההפרדה חתך טרפזי, והן הולכות ונעשות צרות כלפי מטה (כ-0.10–0.12 מ' בחלק העליון, וכ-2–3 ס"מ בתחתית). הסימנים בתחתית התעלות מצביעים על כך שהחציבה נעשתה באזמל או במקוש בעל להב חלק ללא שינים (כ-2 ס"מ רוחב). התעלות האנכיות נחצבו לרוב מלמעלה למטה בכיוון המדרון, אף שיש כאלה גם בכיוון ההפוך, והאופקיות נחצבו לרוב ממערב למזרח. תעלת הניתוק הראשונה נחצבה מצפון-מערב לאבן התחתונה ביותר בשורת האבנים המרכזית. תעלה זו הייתה רדודה ומשופעת בתחתיתה, ואפשרה גישה נוחה לבסיס האבן. לאחר שזו הוסרה ניתן היה לגשת לבסיס האבן הבאה, וכך הלאה אל כל האבנים במחצבה.
בתחתית תעלות הניתוק הובחנו מעין גומחות או מגרעות קטנות החודרות מתחת לבסיס האבן (0.15 מ' רוחב; כ-5–6 ס"מ עומק), והן שאפשרו את החדרת יתד הביקוע אל בסיס האבן (איור 12). המגרעות נחצבו במרחק של כ-0.10–0.12 מ' זו מזו, כלומר ארבע גומחות לאורכה של כל אבן. בתחתית המגרעות לא נמצאו סימני חציבה, ולכן נראה שהיתדות הוחדרו בין שתי 'לחיים' מעץ — לוחות שהגנו על היתד משני צדיו בזמן ההכאה. שיטת ניתוק זו ידועה ממחצבות אחדות באזור ירושלים, שם נמצאו 'לחיים' כאלו (ספראי וששון תשס"א:23; זילברבוד וששון תשס"ט:148–149). 
בצדה המערבי של המחצבה נמצאה גומחה רדודה ורבועה (L327; ר' איור 11), שנחצבה לאחר הוצאת השכבה העליונה של אבני הבנייה; השימוש בה אינו ברור. לא התגלו ממצאים מתארכים, אך בהסתמך על שיטת החציבה וניתוק האבנים ניתן להציע כי זמנה של המחצבה הוא התקופה הרומית המאוחרת או הביזנטית (שיאון ואחרים תשע"א).
 
קיר טרסה (56). כ-30 מ' מצפון למערה 36 נראה על פני השטח ראשו של קיר אבן (W305) בנוי על מדרגת סלע. נחשף קטע באורך של כ-15 מ' (איור 13) שנמשך מזרחה ומערבה מעבר לשטח החפירה, והמשכו בקטע נוסף (W305) ממזרח לו. הקיר מושתת על הסלע ומותאם לשקעים הטבעיים שבו. הוא נבנה משתי שורות של אבני שדה קטנות ובינוניות, שהשתמרו לרוב לגובה נדבך אחד, ובצדו המערבי לגובה שניים–ארבעה נדבכים (איור 14). מפלס אבנים קטנות (L339) ניגש אל הקיר מדרום, ואפשר כי זהו סחף שהצטבר למרגלות הקיר. מדרום לקיר, על פני השטח, נמצאו מעט שברים שחוקים של סיר בישול מהתקופה הרומית הקדומה, אך אין בהם כדי לתארך את מועד הקמת הקיר. בתצלום מארכיון הקיבוץ נראה שומר מאחורי קיר טרסה הדומה בבנייתו לקיר 56 (איור 15).
 
מחצבה (58). בין כבשן 35 לקיר טרסה 56 הובחנו סימני חציבה גסים על משטח סלע (איור 16).הסימנים שונים מאלה של מחצבה 37, ונראהשהפיקו כאן אבנים לשרפה בכבשן סיד. בשטח נמצאו מעט חרסים שחוקים מהתקופות הרומית והביזנטית.
 
שטח E (נקודות 31, 48 בסקר)
במרכז הערוץ נחשפו שני קירות טרסה שנבנו לרוחבו. קיר הטרסה התחתון נחשף במהלך הסקר (נקודה 48), וקיר הטרסה העליון נחשף במהלך החפירות. קירות הטרסה מרוחקים כ-50 מ' זה מזה, ולהם צורת קשת שקצותיה נמשכים לעבר המדרונות (איור 17). הקירות (כ-0.7 מ' רוחב, גובה השתמרות שני נדבכים) נבנו אבני שדה מגיר בגודל בינוני וביניהן אבנים קטנות, שהושתתו על אדמת הערוץ. החלקים האמצעיים של הקירות נהרסו ואבניהם מפוזרות במורד, עדות לזרימה חזקה של מים. בשטח נמצאו חרסים לא מזוהים. על פי עדויות של חברי הקיבוץ ותצלום ארכיון (איור 18), ראשוני המתיישבים גידלו כרמים במדרונות ובערוצים, ונראה שקירות הטרסה שנחשפו שימשו להכשרת הכרמים.
 
שטח F (נקודות 27–30, 47 בסקר)
כבשן להפקת סיד (47). הכבשן נמצא במדרון המשתפל מערבה; רק חציו המערבי נחפר (איור 19). בצד המדרון התלול נבנה קיר כפול מאבני גוויל (W704 ,W701; כ-1.7 מ' רוחב מרבי). פתח האוורור של הכבשן (L706) פונה צפונה, בדומה לכבשן 35 בשטח C, והוא תחום בשני קירות (W710 ,W709). בשלב מסוים נסתם הפתח בקיר (W708), ונראה שהכבשן הוסב לשימוש אחר. הכבשן וסביבתו הקרובה היו מכוסים בהצטברות עבה של אפר ועפר. לא נתגלה כל ממצא מתארך; בעת החדשה שימש הכבשן בור לפסולת ולפגרי בהמות (איור 20).
 
שתי גתות חצובות (30). שתי גתות נמצאו על משטח סלע רחב (איור 21). גת 30/1 חצובה בקפידה בסלע המשתפל מערבה, ובה משטח דריכה מרובע (L610; כ-2.6 × 2.8 מ', 0.1–0.2 מ' עומק; איור 22), שבמרכזו חציבה מלבנית רדודה (L616; כ-0.9 × 1.2 מ', כ-0.2 מ' עומק), שתפקידה אינו ברור, שכן היא גדולה מכדי לשמש למכבש בורג )איילון, פרנקל וקלונר תשע"ג:2930). המשטח התנקז לבור איגום מרובע (L613; כ-1.0 × 1.1 מ', 1 מ' עומק), שדופן עבה (כ-0.2 מ' עובי, כ-0.25 מ' גובה) מפרידה ביניהם. הדופן שבורה במרכזה, ונראה כי שם היה נקב שניקז את התירוש לבור האיגום. משני צדי הבור נמצאו שקעים מרובעים רדודים (L619 ,L617; כ-0.20.3 מ' עומק), ובדופנו נמצא מדף או מדרגה. שקעים אלה שימשו כנראה לסחיטת הגפת (הירשפלד תשמ"א:384). בהצטברויות שמילאו את בור האיגום (L613) נמצאו מעט חרסים שחוקים, ובהם שבר של סיר בישול מטיפוס כפר חנניה (לא צויר) מהתקופות הרומית והביזנטית.
גת 30/2 פשוטה וחצובה בסלע סדוק ושחוק מאוד (איור 23), ולה משטח דריכה מלבני בשיפוע מתון (L601; כ-1.21.5 × 2.0 מ', כ-0.25 מ' עומק מרבי). ממערב למשטח נמצא בור איגום סגלגל (L608; כ-1.2 × 1.5 מ'; כ-0.6 מ' עומק), ובתחתיתו בור שיקוע (כ-0.5 מ' קוטר, כ-0.2 מ' עומק). לא הובחנה תעלת ניקוז בין משטח הדריכה לבור האיגום. שני ספלולים (כ-0.25 מ' קוטר, כ-0.2 מ' עומק) נמצאו ליד משטח הדריכה וליד בור האיגום. לא התגלו ממצאים מתארכים, וצורתה הפשוטה של הגת אינה מסייעת בכך. גת זו מצטרפת לקבוצה של גתות פשוטות שלא ניתן לתארכן, שנמצאו לא הרחק משם במורדות הדרומיים של מגדל העמק (שלו 2017).
 
מערה (28/1). אל המערה נכנסו דרך פיר חצוב (L605; כ-1.0 × 1.4 מ'; איור 24); תקרתה קרסה על הצטברות אדמה (L618) שמילאה את החלל. בהצטברות נמצאו שני מטבעות ברונזה מהשנים 356–368 לסה"נ (ר"ע 162930, 162931), וכן חרסים מעטים ושבר קערת זכוכית המתוארכים למאות הג'–הד' לסה"נ (לא צוירו). ממצאים אלה מעידים על זמן הפעילות במערה, ששימשה כנראה לקבורה.
 
חציבה (28/2) נמצאה כ-20 מ' ממזרח למערה 28/1 (איור 24). לידה נחצבו שני ספלולים (0.15–0.20 מ' קוטר, כ-0.1 מ' עומק; איור 25).
 
מערה (27). מצפון-מזרח לחציבה 28/2 נמצאה מערה ובה אבני גיר שעל חלקם הובחנו סימני סיתות, כנראה עדות לשימושה של המערה לכריית אבנים להפקת סיד.
 
שטח G (נקודה 32 בסקר)
גת (32/1). הגת חצובה בקפידה בסלע, ולה משטח דריכה מרובע בשיפוע מתון (L806; כ-2.5 × 2.8 מ', 0.25–0.60 מ' עומק; איורים 26, 27). במרכז המשטח גומה (0.4 מ' קוטר, 0.26 מ' עומק) ששימשה לקיבוע מכבש בורג, שנמצאה מלאה באבנים קטנות. המשטח התנקז דרך נקב מפולש לבור איגום מרובע (L808; כ-1.3 × 1.4 מ', כ-1.5 מ' עומק). הגת דומה בצורתה לגת 30/1 בשטח F, למעט בסיס הבורג העגול. בור האיגום נמצא מלא בסחף ובמעט חרסים שחוקים מהתקופות הרומית והביזנטית (לא צוירו). סמוך לגת נחשפה חציבה מלבנית מוארכת ורדודה (L803; כ-1.5 × 5.5 מ', כ-0.3 מ' עומק מרבי); לא ברור אם הייתה קשורה לגת ומה היה שימושה. 
 
מחצבה (32/2) נמצאה במורד הגבעה, ממזרח לגת 32/1, ובה סימנים של תעלות ניתוק, המעידים על חציבת אבני בנייה (איור 28). עם זאת, לא ניתן לאמוד את גודל האבנים שנחצבו בה.
 
כלי הצור
מיה אורון
 
הדיון עוסק במכלול פריטי הצור המסותתים מכל שטחי החפירה (N=675; טבלה 1). רוב פריטי הצור נמצאו בהרבדה משנית, בתוך מתקנים שאינם פרהיסטוריים ולצדם, ובאדמת סחף במדרונות. רבים מהפריטים מכוסים פטינה ושחוקים, בעיקר אלה שנמצאו במדרון ובמתקנים מאוחרים בשטחים E ,C ,B ו-F, ואילו הפריטים משטחים A ו-D היו במצב השתמרות טוב יותר, וייתכן שמקורם בשולי האתר מהתקופה הניאוליתית הקדם-קרמית ב'. עיקר המכלול הוא של תעשיית אד-הוק נתזית שקשה לשייכה לתקופה או לתרבות מסוימת, לצד פריטים מטכנולוגיית לבלואה האופיינית לתקופה הפליאוליתית התיכונה, וכלים פורמליים בודדים שניתן לשייך לתקופה הניאוליתית הקדם-קרמית ב'.
הגרעינים (N=57; טבלה 2) נחלקים לכמה טיפוסים; הבולט שבהם הוא גרעין לנתזים, אמורפי או בעל שטח נקישה יחיד. נוסף על כך, נמצאה קבוצה גדולה של גרעיני לבלואה מכוסים בפטינה צהבהבה שאינם שחוקים, האופייניים לתקופה הפליאוליתית התיכונה (איור 1:29–3). רוב גרעיני הלבלואה נמצאו בשטח A במגע בין הקרקע האדמדמה לבין סלע האם, ויש להניח שהם נסחפו מהאתר הסמוך מן התקופה הפליאוליתית התיכונה, והורבדו עם העפר על סלע האם. כמו כן נמצאו בכל השטחים גרעיני להבים שלהם שטח נקישה יחיד וגרעיני להבונים (איור 4:29), שמקורם אינו ידוע.
רוב הכלים במכלול (N=21; טבלה 3) שייכים לתעשיית אד-הוק נתזית, ועיקרם משוננים ושקערוריות ופריטים משובררים. עוד נמצאו כלים פורמליים המאפיינים מכלולים מהתקופה הניאוליתית הקדם-קרמית ב', ובהם ראש חץ מטיפוס יריחו (איור 5:29) ולהבי מגל ספורים העשויים על צור סגול המאפיין את התקופה (איור 6:29, 7). הכלים הפורמליים נמצאו בשטחים A ו-D הסמוכים לאתר הניאוליתי, וייתכן שמקורם בשולי אתר זה, וכן בשטח E לצד אחת הטרסות שבערוץ, ככל הנראה בהרבדה משנית.
 
טבלה 1. המרכיבים במכלול וחלקם היחסי
טיפוס
N
%
פריט ראשוני
244
36.1
נתז
166
24.6
להב
36
5.3
נתז לבלואה
1
0.1
להב דו-כיווני
6
0.9
להבון
7
1.0
פסולת גרעין
4
0.6
פסולת מסיתות כלי דו-פני
1
0.1
כללהפסולות
465
68.9
גושים
18
2.7
שבבים
114
16.9
גושיםושבבים
132
19.6
גרעינים
57
8.4
כלים
21
3.1
סה"כ
675
100.0
 
טבלה 2. טיפוסי הגרעינים
טיפוס
N
%
שבר גרעין
15
26.3
גרעין נתזים
19
33.3
גרעין להבים
5
8.8
גרעין להבונים
7
12.3
גרעין לבלואה
11
19.3
סה"כ
57
100.0
 
טבלה 3. טיפוסי הכלים וחלקם היחסי במכלול
טיפוס
N
%
ראשי חץ
1
4.8
להבי מגל
4
19.0
פריטים משובררים
5
 23.8
משוננים ושקערוריות
9
42.8
מגרדים
1
4.8
מקדחים
1
4.8
סה"כ
21
100.0
 
את המתקנים החקלאיים והתעשייתיים, ומערות הקבורה שנחשפו בחפירה לא ניתן היה לתארך בשל דלות הממצא הקרמי, למעט הגתות בשטח F (30/1) ובשטח G (32/1), שבהן הותקן מכבש בורג שהשימוש בו החל בתקופה הרומית המאוחרת (איילון, פרנקל וקלונר תשע"ג:2930). מערות 36 בשטח C ו-28/1 בשטח F שימשו כנראה לקבורה בתקופה הרומית המאוחרת. המתקנים מעידים שהאזור שימש לחקלאות ולתעשייה בתקופות הרומית המאוחרת והביזנטית, וייתכן שגם בתקופת הברונזה התיכונה. נראה שניתן לשייכם לשני האתרים הסמוכים שהיו מיושבים בתקופות אלו (רבן ושמש 2016: אתרים מס' 59, 60). את קירות הטרסה והשבילים יש לייחס למתיישבים הראשונים של קיבוץ כפר החורש, שהכשירו את השטח לגידול גפנים ולסלילת שבילים במדרונות.