בחודשים אוגוסט–ספטמבר 2013 נערכה חפירת בדיקה בחורבת שרטה, בצפון-מזרח קריית אתא (הרשאה מס' 6893-A; נ"צ 212193-624/746357-7122; איור 1) בעקבות סקר מקדים (רישיון מס' 421/2013-S) שנערך בתוואי המיועד להנחת צינור מים. החפירה, מטעם רשות העתיקות ובמימון חברת מקורות, נוהלה על ידי א' אורן, בסיוע י' עמרני וא' בכר (מנהלה) ור' מישייב ומ' קאהן (מדידות וסרטוט). א' אורן וד' קירזנר איתרו בסקר שרידים ארכיאולוגיים.
חורבת שרטה שוכנת על שלוחה קירטונית המכוסה בסלע נארי. החפירה נערכה בשוליים הצפוניים של האתר, סמוך למאגר סומך (בריכות שפרעם), על ראש גבעה ועל מדרון טרשי ששיפועו מתון. באזור זה רק מעט אתרי יישוב גדולים או בינוניים; תלים, האופייניים לעמק, כמעט שלא אותרו באזור הגבעות. ברוב האתרים באזור שרידים מן התקופות הרומית, הביזנטית והעות'מאנית. בשטח האתר נערכו בעבר חפירות אחדות ונחשפו בהן מערת קבורה מהתקופה הרומית (ינקלביץ תשנ"ג), מחצבת אבן, כנראה מהתקופה הרומית (סעיד תשס"ד), וכן גתות, מחצבות ומתקן סחיטה (אבו ריא 2011).
נפתחו ארבעה ריבועים, ונחשפו מדרגות עיבוד חקלאיות (W118 ,W106 ,W100), גדר חלקה חקלאית (W112), גת פשוטה (L108 ,L104), מתקן חצוב (L117 ,L115) וערמות סיקול (L119 ,L116).
מדרגות עיבוד חקלאיות וגדר חלקה חקלאית. קיר מדרגה 100 (כ-21 מ' אורך חשיפה; איורים 2, 3) נבנה ברישול מאבני שדה גדולות (0.6 × 0.7 מ' בממוצע) עם אדמה חרסיתית כהה ששימשה מילוי בתווך וחומר מליטה בין האבנים; חלקו המערבי של הקיר (0.8 מ' רוחב) נבנה משתי שורות אבנים. הקיר הושתת על הסלע, בניצול השיפוע הטבעי בו.
מדרגה 106 (כ-7 מ' אורך; איור 2) נמשכת במזרח שטח החפירה. קיר המדרגה נבנה ברישול מאבני שדה בינוניות (0.4× 0.5 מ' בממוצע) על הסלע הטבעי, בניצול השיפוע הטבעי בו.
קיר 112 (כ-97 מ' אורך חשיפה; איורים 2, 4), הנמשך בראש המדרון, שימש כנראה גדר שהפרידה בין חלקות חקלאיות. הוא נבנה הישר על סלע האם מאבני שדה במגוון גדלים (0.25× 0.25 מ' בממוצע) שביניהן מילוי של אבנים קטנות ואדמה חרסיתית, כמו בין שני הפנים של הקיר בחלקו הדרומי, שנבנה משתי שורות אבנים.
קיר מדרגה 118 (כ-30 מ' אורך חשיפה; איור 5) נבנה מאבני שדה גדולות ומהוקצעות (0.6 × 0.7 מ' בממוצע). לצד הקיר, ממזרח לו, נחשף מילוי של אבנים קטנות ובינוניות ואדמה חרסיתית כהה.
גת. נחשפה גת קטנה ופשוטה (איורים 2, 6, 7), שלה משטח דריכה רבוע (L108), המשופע במתינות מערבה לעבר בור איגום (L101; קוטר 1.16 מ', עומק 0.95 מ'). בבור האיגום נמצאו שברי גוף אחדים מהתקופה הביזנטית (המאות הה'–הו' לסה"נ). מדרום לבור האיגום נתגלה ספלול קטן ורדוד (L104; קוטר 23 ס"מ, עומק 4 ס"מ).
מתקן חצוב (איורים 5, 8, 9). בחלקו הדרומי-מערבי של שטח החפירה נתגלה מתקן הכולל אגן עגול (L115; קוטר 1.3 מ', עומק 0.41 מ'), וממערב לו, על מדרגת סלע נמוכה יותר, אגן סגלגל (L117; מידות 0.6 × 0.8 מ', 0.35 מ' עומק) ובו בור שיקוע קטן (L120; קוטר 0.16 מ', עומק 4 ס"מ). תעלה רדודה וקצרה (L121; אורך 0.3 מ', רוחב 9 ס"מ) מחברת בין שני האגנים ששימשו כנראה לעיבוד נוזלים; דומה כי הנוזל זרם דרך התעלה מן האגן הגבוה יותר לאגן שמתחתיו.
ערמות סיקול (איורים 5, 8, 10). שתי ערמות הסיקול — עגולה (L116; גובה 0.4 מ', קוטר 3 מ') ומוארכת (L119; אורך 4 מ', גובה כ-0.4 מ') — נמצאו סמוכות זו לזו, בדרום שטח החפירה, על המדרון המערבי של הגבעה. האבנים בערמות נאספו מהחלקות הסמוכות בעקבות סיקול לצורך הקלה על העיבוד החקלאי בהן ונערמו הישר על סלע האם.
ממצאי החפירה מלמדים על אזור חקלאי, ובו מתקנים אחדים: מתקנים חצובים לעיבוד תוצרת חקלאית (גת, מתקנים חצובים) ומתקנים שנועדו להקל על העיבוד החקלאי (מדרגות חקלאיות וערמות סיקול). נראה כי האזור שימש עורף חקלאי ליישוב או לבית חווה שהתקיימו בחרבת שרטה. ממצא כלי החרס דל מאוד, וכולל שברים אחדים מהתקופה הביזנטית.
ינקלביץ ש' תשנ"ג. קרית אתא. חדשות ארכיאולוגיות צט:11.
סעיד כ' תשס"ג. חורבת שרטה. חדשות ארכיאולוגיות 95:115–96.