שטח A

המדרגה העליונה. נחשפו שרידים של שומרה עגולה ומתקנים חצובים בסלע (איור 3). השומרה (5 מ' קוטר חיצוני) הוקמה הישר על סלע האם. לקיר ההיקפי העיקרי שלה (גובה השתמרות 1 מ') פן פנימי הבנוי מלוחות אבן גדולים ושטוחים, פן חיצוני של אבנים קטנות יותר ומילוי של אבנים קטנות. החדר הפנימי סגלגל (2.5 מ' קוטר), נחפר עד לסלע האם, ששימש כנראה רצפה (L103; איור 4). מבנה אבן עגול נוסף (3 מ' קוטר) נמצא מצפון לשומרה; בתוכו פיר עגול שהוליך לבור מים (איור 5). חלקו העליון של בור המים נבנה בשיטה הדומה לזו של השומרה ואילו חלקו התחתון (L109), שצורתו פעמונית נחצב בסלע האם (איור 6). פני הבור צופו במלט אפור, עדות כי הבור שימש ותוקן בעת החדשה. המתקנים החצובים נחשפו ממערב לבור: משטח מלבני (1.2 × 2.0 מ', 1 מ' עומק) ובור עגול (0.7 מ' קוטר, 0.5 מ' עומק) שנחצב במשטח שמידותיו אינן ברורות, הנמוך בכ-0.2 מ' מן המשטח המלבני. אפשר לשער כי מתקנים אלה שימשו יחד וקדמו להקמת השומרה. מוקד מלבני (L104; איור 7) שנבנה מלוחות אבן ניצבים נחשף מדרום לשומרה.
המדרגה התחתונה. נחשפו שרידים של מכלול קבורה מונומנטלי שתוארך לתקופת הבית השני. המכלול הורכב מכניסה רחבה ובה גרם מדרגות שהוליך לחצר קדמית, חצר ומבוא שלצדו צמוד חדר קבורה. מדרגה בקצה המערבי של החצר הוליכה למבוא. שרידים של אבן גולל חסמו את הכניסה מקצהו הדרומי של המבוא אל חדר הקבורה. שרידים של מערת קבורה חצובה בסלע נמצאו ממזרח למבוא. במערה, שלא נחפרה, שלוש גומחות קבורה חצובות, שתיים בחלקה הדרומי ואחת לאורך הדופן המערבית של המערה.
 
שטחים B, D
בשטח B נתגלה ריכוז של מתקנים החצובים במחשופי סלע זה מעל זה. בניתוח ראשוני של הממצאים זוהו שלושה שלבי שימוש עיקריים, שראשיתם במהלך תקופת הברזל. בשלב השלישי שימש השטח מחצבה, וזו  הורחבה לדרום-מערב, אל תוך שטח D.
שלב 1 (תקופת הברזל). למרות שרכיבים אחדים מהשלב הראשון הוסרו לחלוטין או היו בשימוש חוזר בשלבים מאוחרים, אפשר לשחזר גת מתקופת הברזל שלה שלושה משטחי דריכה (לא השתמרו), שלכל אחד מהם אגן איסוף. האגנים המלבניים חוברו באמצעות תעלות צרות וחצובות לחדר תסיסה תת-קרקעי גדול וחצוב. בחפירות באתר הסמוך של רוגם גנים נחשפה קבוצת גתות כמעט זהה שתוארכה לתקופת הברזל (Greenberg and Cinamon 2011).
שלב 2 (התקופה ההלניסטית). בשלב זה טויחו אגני האיסוף משלב 1, והתעלות שהוליכו לחדר התסיסה נחסמו ונאטמו. יש לשער כי השימוש במשטחי הדריכה נמשך, ואילו חדר התסיסה הגדול הוסב למקווה.
שלב 3 (מהתקופה ההלניסטית עד ימינו). בשלב האחרון פעלה מחצבה בשטח שמצפון וממערב לשלושת אגני האיסוף. החוצבים הסירו את משטחי הדריכה משלב 1, אך דומה שהותירו במכוון את האגנים בשלמותם. חדר התסיסה שהוסב למקווה בשלב 2 הוסב עתה למאגר מים. שכבת המלט שאטמה את דופנות המאגר מעידה שהשימוש בו נמשך עד לאחרונה. המחצבה הורחבה לשטח D, הצמוד מדרום-מערב לשטח B. פעילות החציבה בשטח D הייתה אינטנסיבית ונרחבת והותירה אחריה, אלה על גבי אלה, תשלילים של אבני בנייה שנעתקו ממקומן.
 
שטח C
נחשפו שרידי שומרה עגולה ובתוכה חדר עגול (L301; קוטר פנימי 3 מ'; איור 8). ממזרח לשומרה השתרעה חצר מלבנית (L300; מידות 2.5 × 3.0 מ') ולה רצפת סלע שטוחה למדי. מעבר צר (0.7 מ' רוחב) הוליך מן הפינה הצפונית-מערבית של החצר אל הכניסה לשומרה (איור 9). קיר השומרה (1 מ' רוחב) נבנה על מדרגת סלע טבעית, נישא לגובה של 3 מ' ויוצר כיפה מעל החדר. לא נחשפו שרידים מתארכים ברורים, בחדר המרכזי ובחצר נמצאה פסולת מודרנית. מצפון-מזרח לשומרה נערכה בדיקה מצומצמת בין מדרגה פשוטה לבין מדף סלע טבעי (L308 ,L305). מתחת לשכבת פני השטח נחשף מתקן מלבני קטן, חצוב בפני הסלע השטוחים (L307).
 
שטח E
על פני השטח, בין שני קירות של מדרגות חקלאיות, נראו שרידי גת חצובה. לגת, שלא נחפרה, משטח דריכה מלבני, אגן שיקוע ואגן איסוף גדול, כולם חצובים בסלע (איור 10). נראה כי אגן האיסוף הגדול הוסב, כנראה בעת החדשה, למאגר מים וצופה מחדש במלט הדומה לזה שבמאגר המים במדרגה התחתונה בשטח A.
 
שטח F
השטח במדרון המערבי, ממש מתחת לבתי שכונת עיר גנים. מקבצים רבים של תשלילים מלבניים בסלע מעידים על פעילות חציבה נרחבת (איור 11). שלושה שטחי חציבה רדודים התגלו בצד הדרומי של שטח החפירה, ונראה ששימשו להפקה של אבני בנייה מעטות (איור 12). החציבה בצד הצפוני של השטח עמוקה יותר, עדות לפעילות חציבה נרחבת הרבה יותר בחלק זה (איור 13). אין אפשרות לחשוף את מלוא היקפה של המחצבה וגם לא לתארך את פעילותה, כיוון שכמעט לא נמצאו שברי כלי חרס.
 
המדרגות החקלאיות
דומה כי המאפיין הבולט ביותר בעמק לבן הוא מערכת המדרגות החקלאיות השמורה להפליא (איור 14), ובה קירות מדרגה הניצבים לגובה של 3 מ'. המערכת, שנועדה ליצור חלקות עיבוד חקלאיות על פני המדרונות הייתה בשימוש עד לעת החדשה. על תחזוקה שִגרתית של המערכת מעידים התיקונים הרבים של קטעים שהתמוטטו לאורכה. במדרגות נערכו חתכים אקראיים במטרה לחשוף את שיטות הבנייה שלהן. קירות המדרגות מוינו על פי שיטת ההנחה של היסודות ושיטת הבנייה. נראה כי ברבים מהם, בדרך כלל אלה הנמשכים לשפת שקעים טופוגרפיים, יש יסודות שהונחו הישר על סלע האם. נמצאו רק קטעים מעטים של קירות מדרגה שהושתתו על שכבת קרקע אלוביאלית. הקירות נבנו בפשטות משורה אחת של אבני שדה, או משתי שורות מקבילות ומילוי של אבנים קטנות ביניהן. אבנים רבות מהוקצעות היטב, ככל הנראה בשימוש משני, שולבו באקראי במדרגות.
בבדיקה נוספת נמצאו גרמי מדרגות שאפשרו מעבר להולכי רגל במעלה החלקות החקלאיות ובמורדן. המדרגות נבנו לרוב מאבנים מהוקצעות היטב. זוהו שלושה טיפוסי מדרגות: (א) 'מדרגות מרחפות', המורכבות מלוחות אבן גדולים ששולבו בחלקם בקירות במהלך בנייתם ובלטו מחוץ לקיר במרווחים מדורגים (איור 15); (ב) שני גרמי מדרגות שנבנו מאבנים מלבניות גדולות שהונחו על יסוד שנבנה לאורך פני המדרגות (איור 16); (ג) מדרגות שנמצאו בחלק התחתון של השטח שנבדק והונחו בתוך רווחים צרים בין הקירות (איור 17). עוד נמצאו במהלך הסקר ארבע גומחות אחסון שהותקנו בתוך הקירות בעת בנייתם (איור 18) ושימשו אולי לאחסון כלים חקלאיים ואספקה.
 
השרידים שנחשפו בחפירות בעמק לבן מעידים על שימוש חקלאי אינטנסיבי בשטח למן העת העתיקה ועד ימינו. השרידים אופייניים לעורף החקלאי הכפרי של דרום הלבנט ובזיקה אליו. תיארוך המתקנים החקלאיים והמחצבות קשה, שכן מדרגות חקלאיות, גתות, מחצבות ושומרות היו בשימוש מתמשך מאז תקופת המקרא ועד העת החדשה. נראה כי מקבץ מחצבות האבן שנמצא בשטחים B, D ו-F מעיד כי איכות הסלע באזור התאימה לאבני בנייה. זאת ועוד, התפוצה הנרחבת של מחצבות בעמק לבן, שבחלקן הייתה פעילות אינטנסיבית, מצביעה על האפשרות שבקרבת מקום התקיים יישוב קדום שטרם נמצא; מחצבות ששימשו להפקת אבנים לבנייה נמצאו לעתים קרובות בשולי יישובים קדומים.