בחודש מרס 2012 נערכה חפירת הצלה בשלושה אתרים קטנים (3–5) בהר חריף, על תוואי גדר הגבול ישראל–מצרים (הרשאה מס' 6448-A; נ"צ 157150-230/489768-929; איור 1). החפירה, מטעם רשות העתיקות ובמימון משרד הביטחון, נוהלה על ידי ד' ייגורוב וי' ורדי, בסיוע י' אלעמור (מנהלה), א' אלג'ם וא' פילין (ניהול שטח), מ' קונין (מדידות), נ' זאק (תכניות) וש' גל (GIS).
האתרים, שנתגלו במהלך סקר פיתוח שנערך בתוואי הגדר החדש בגבול ישראל–מצרים (רישיון מס' 329/2012-S), שייכים לאתר קדום אחד; חלקו נמצא מעבר לקו הגבול ולא תועד. בסקרים קודמים של האזור זוהו ונחפרו בהר חריף אתרים פרהיסטוריים רבים (Marks 1977; Goring-Morris 1987). כמו כן נמצאו אתרים מתקופות הברונזה הקדומה והברונזה הביניימית (ורדי וייגורוב 2013; ורדי, ייגורוב ואייזנברג-דגן 2014 Haiman 1996;).
נפתח שטח (96 מ"ר; איורים 2, 3) ונחשפו שרידים של שלושה מבנים עגולים צמודים בציר צפון-מערב–דרום-מזרח (L304 ,L302 ,L301), שקירותיהם בנויים מאבני גוויל שטוחות שהשתמרו לגובה נדבך אחד (W3–W1), ופתחי הכניסה אליהם פונים למזרח. מצפון למבנים נמצאו שני קטעי קירות נפרדים (W5 ,W4), שנבנו בשיטה זהה לקירות המבנים העגולים, אך השתמרו חלקית ונמצאו מנותקים מעיקר הבנייה. כל השרידים האדריכליים בנויים על מדרגת סלע, המשקיפה מערבה, ומושתתים ישירות על סלע האם.
כ-15 מ' מצפון לשני קטעי הקירות נתגלה רוגם קבורה סגלגל (4 × 5 מ'; איור 4), הבנוי על מדרון המשתפל צפונה, ולו קיר תוחם עגול מאבנים שטוחות למחצה שהוצבו אנכית. התווך מולא ללא סדר באבני שדה (L303). במרכז הרוגם בנוי תא קבורה מארבעה לוחות אבן ניצבים (L305; כ-1.0 × 1.8 מ'; איור 5). התא כוסה בלוחות אבן גדולים, ורוצף חלקית באבנים שטוחות שהונחו על הקרקע הטבעית. בתוך התא לא נתגלה ממצא. חלקו הצפוני של הרוגם קרס במורד המדרון.
שרידי הבנייה שנתגלו באתר הם כנראה חלק מיישוב גדול יותר שהשתרע מערבה, מעבר לקו הגבול. בהיעדר ממצא קטן אינדיקטיבי, אי אפשר לתארך את האתר. עם זאת, הרוגם טיפוסי לאזור הר הנגב בתקופת הברונזה התיכונה 1 (כהן תשמ"ז:264). תאי הקבורה של מרבית הרגמים שנמצאו באזור, ובהם רוגם זה, חסרים ממצא ארכיאולוגי עקב תנאי האקלים, ואולי אף בשל שוד.
כהן ר' תשמ"ז. היישובים בהר הנגב: לאור השרידים הארכיאולוגיים והמקורות הכתובים באלף הד'–הא' לפסה"נ. עבודת דוקטור, האוניברסיטה העברית. ירושלים.
Haiman M. 1996. Early Bronze IV Settlement Pattern of the Negev and Sinai: View from Small Marginal Temporary Sites. BASOR 303:1–32.
Goring-Morris A.N. 1987. At the Edge: Terminal Pleistocene Hunter-Gatherers in the Negevand Sinai (BAR Int. Ser.361). Oxford.
Marks A.E. and A.H. Simmons. 1977. The Negev Kebaran of the Har Harif. In A.E. Marks ed. Prehistory and Paleoenvironments in the Central Negev, Israel II. Dallas. Pp. 233–271.