הקערות הן חלק גדול ממכלול כלי החרס ונחלקות לכמה קבוצות:
קערות חצי כדוריות (איור 4-1:6). לקערות שפה נטויה פנימה, בסיס טבעת וחיפוי אדום או שחור. אלו קערות מייצור מקומי, שכיחות באתרי התקופה ומופיעות מסוף המאה הד' ועד סוף המאה הב' לפסה"נ (Guz-Zilberstein B. 1995. The Typology of the Hellenistic Coarse Ware and Selected Loci of the Hellenistic and Roman. In E. Stern et al. eds. Excavations at Dor, Final Report IB. Areas A and C: The Finds [Qedem Report 2], Jerusalem. Pp. 289-290).
קערות דגים (איור 8-5:6). לקערות שפת מדף רחבה נטויה החוצה ומטה, בסיס טבעת קעור בצדו הפנימי, שקע עגול במרכזו וחיפוי שחור או אדום. אלו קערות מייצור מקומי, שכיחות מאוד בארץ-ישראל ומתוארכות למאות הג'-הב' לפסה"נ.
קערות מזוות (איור 9:6). קערות קטנות עם שפה נוטה החוצה, זיווי בתחתית הדופן, בסיס טבעת וחיפוי אפור-שחור מבריק. הקערות ממשיכות את המסורת האתונאית וזמנן המאות הה'-הג' לפסה"נ (Guz-Zilberstein 1995:290-291).
קערות עם ידיות לחוצות לשפה (איור 12-10:6). לקערות זיווי בחלק העליון של הדופן, שתי ידיות אופקיות מיוחדות, צמודות לשפה, בסיס טבעת וחיפוי אדום ו/או שחור בתוך הכלי ומחוצה לו. הקערות מתוארכות למאה הב' לפסה"נ ותפוצתן באתרי התקופה בארץ רחבה אם כי בכמויות קטנות (Guz-Zilberstein 1995: 294).

קערות מיובאות עשויות בדפוס (איור 15-13:6). לקערות שפה פשוטה נוטה החוצה, חיפוי אדום ושחור מחוץ לכלי ובתוכו (בקערות 13, 14 החיפוי כמעט ולא שרד). לקערה 13 רצועה עליונה עם עיטור ביצים ותחתיה עיטור צמחי. לקערה 15 עיטור תבליט שבו הרצועה העליונה נתחמת במעין חרוזים; מתחתיה סצנה ששרדו ממנה דמויות מכונפות. מקורן של הקערות במזרח ההלניסטי, בצפון סוריה ובדרום אסיה הקטנה והן מופיעות מראשית הרבע האחרון של המאה הג' לפסה"נ עד לאמצע המאה הא' לפסה"נ–ראשית המאה הא' לסה"נ.
קדרה עמוקה (איור 16:7). שבר קדרה עם שפת מדף משתפלת החוצה, שתי ידיות אופקיות ובסיס טבעת. הקדרה מתוארכת לסוף המאה הג'-ראשית המאה הב' לפסה"נ.
סירי בישול. נמצאה כמות גדולה מאוד של סירי בישול הנחלקים לשלושה טיפוסים עיקריים: (1) סיר בישול עם צוואר גבוה, שפה נטויה פנימה ושתי ידיות סרט רחבות המשוכות מן השפה לדופן (איור 20-17:7), נפוץ בתקופות הפרסית-ההלניסטית; (2) סיר בישול עם שפה נטויה החוצה ושתי ידיות רכס המשוכות מן השפה לדופן הכלי (איור 24-21:7); (3) סיר בישול עם שפה נטויה פנימה ומרזב מתחת לשפה, גוף כדורי ושתי ידיות קטנות משוכות מן השפה אל הכתף (איור 25:7, 26), המתוארך למאות הג'-הב' לפסה"נ (Guz-Zilberstein 1995: 299).
קדרות בישול. קדרה עם דופן מזווה, ללא ידיות ושפה נוטה החוצה, מותאמת למכסה (איור 27:7) ומתוארכת למאות הג'–ראשית הא' לפסה"נ (Guz-Zilberstein 1995: 300, Fig. 6.21: 10-13); קדרה עם גוף כדורי, שתי ידיות המשוכות מן השפה אל הכתף ושפה נוטה פנימה עם רכס מתחת לשפה (איור 28:7); קדרה עם שפה נוטה החוצה ושתי ידיות אופקיות (איור 29:7) ומכסה (איור 30:7).

קנקנים (איור 42-31:8). קנקני שק עשויים מחומר בהיר, עם שפה מעובה נוטה החוצה, לעתים עם רכס תחתיה, צוואר קצר ושתי ידיות המשוכות על דופן הכלי. טיפוס קנקן זה נפוץ למן התקופה הפרסית ועד לתקופה ההלניסטית (Guz-Zilberstein 1995: 311-312).
אמפורה (איור 43:8). בסיס אמפורה רודית, עשויה מחומר כתום-ורוד מפולם וצרוף היטב, המתוארכת על פי שתי ידיות רודיות (איור 1:5, 2) לסוף המאה הג'-ראשית המאה הב' לפסה"נ. ידית מס' 1 חתומה על ידי אגרייניו  (Agrianiou) בשנת האפונים פאוסניאס   (Pausanias) ומתוארכת לשנת 199 לפסה"נ; ידית מס' 2 חתומה על ידי סוקרטס  (Sokrates) הב' בזמנם של האפונימים תאופנוס  (Theuphanes) הב', סימכוס (Symmachos) ואולי גם בזמנו של ניקזגורס (Nikasagoras) הא' ומתוארכת לשנים 170-203 לפסה"נ.
פכים (איור 44:8, 45). לפכים צוואר רחב וגלילי, שפה נטויה החוצה וידית אחת עבה היוצאת מן השפה אל הכתף. טיפוס זה מופיע משך התקופה הפרסית והופך שכיח לקראת סוף המאה הה'– המאה הד' לפסה"נ.
פך/לגין (איור 46:9). 

פכיות עם פתח צר (איור 47:9, 48). לפכיות גוף כדורי, בסיס שטוח וידית המשוכה מן השפה אל הכתף והן מתוארכות למאה הא' לפסה"נ (עתיקות ו', ציור 10-9:7; Bar-Nathan 2002. Typology of the Herodian 3 Pottery. In: E. Netzer [Director] Hasmonean and Herodian Palaces at Jericho. Vol. III. Jerusalem p.163, Fig.103).
פכיות (איור 52-49:9). לפכיות דופן קצרה, שפה נוטה החוצה וידית אחת. לחלקן (49, 52) בסיס טבעת רדוד ולאחרות (50, 51) בסיס שטוח עם סימני ניתוק חבל.
לפכית הכישור (איור 53:9) גוף מאורך, דופן עבה, בסיס ישר עם סימני ניתוק חבל; זמנה מסוף התקופה הפרסית ועד המאה הב' לפסה"נ.
בקבוק מיניאטורי (איור 54:9). כלי מיניאטורי חסר ידיות, עם בסיס שטוח ושפה מעובה נטויה החוצה, ככל הנראה הכיל משחות.
נרות (איור 57-55:9). הנרות עשויים בדפוס ואופייניים למחצית השנייה של המאה הג'–המאה הב' לפסה"נ. נר 55 עגול, ארוך חרטום, מעוטר בדגם רדיאלי מחורץ ויש לו זיז מנוקב על הדופן (עתיקות ו', ציור 3:10; Rosenthal-Heginbottom 1995. Imported Hellenistic and Roman Pottery. In: E. Stern et al. Excavations at Dor, Final Report Vol. I B Areas A and C:The Finds [Qedem Report 2]. Jerusalem. Fig. 5.17 Type 13.7). נר 56 מקורצף, עשוי באובניים, דופנו מעוגלת וזיז מנוקב על דופנו (עתיקות ו', ציור 4:10; Rosenthal-Heginbottom 1995: Fig. 5.14 Type 7.2). נר 57 הוא טיפוס סגור עם בסיס גבוה וחרטום המתרומם מעט למעלה. הנר אופייני לסוף המאה הד'–ראשית המאה הג' לפסה"נ (עתיקות ו', ציור 6:10).

ממצא כלי חרס מן התקופה הרומית
קנקן לטעימת יין
(איור 58:10). קנקן יבוא מהתקופה הרומית, ללא ידיות ולעתים עם נקב בבסיס.
צפחת (איור 59:10). שפה נוטה החוצה ושתי ידיות היוצאות מהצוואר אל הכתף, צוואר ארוך וצר, מתוארכת לתקופה הרומית הקדומה, מזכירה את הצפחות מאזור ירושלים.

 

הממצא הקרמי מעיד כי בור האשפה שימש בתקופה ההלניסטית (המאות הד'-הב' לפסה"נ), כנראה את אנשי תל מיכל/אפולוניה, אף שחלק מן הכלים, בעיקר קנקנים 40-31 וסירי בישול 20-17 מתוארכים לתקופה הפרסית.

קונכיות חילזון הארגמן שנמצאו בכמות גדולה בבור האשפה הן מהמין 'ארגמון חד קוצים' (Bolinus Brandaris) ושימשו להפקת צבע הארגמן היוקרתי. כן שימש החילזון מזון ורסק קונכיותיו שימש למילויים, לרצפות, לטיח ולחומר גלם גירני להפקת סיד. קונכיות הארגמן מכפר שמריהו נמצאו שלמות ולפיכך לא שימשו להפקת ארגמן שלהפקתו היה צורך בשבירתן אלא שימשו מזון. עם זאת ייתכן כי הן נאספו לצורך הפקת ארגמן אך לא נוצלו או שבמין זה, 'ארגמן חד קוצים', מבנה הקונכייה אפשר הוצאת החילזון ללא שבירתה.
קונכיות שלמות ממין זה נמצאו באלפים בתל מור, עם רבדים של כלי חרס שלמים ושבורים מן המאות הד'-הב' לפסה"נ, בבאר חצובה שיצאה משימוש ושימשה בור אשפה (דותן מ', 1960. החפירות בתל מור בעונת 1959, ידיעות החברה לחקירת ארץ ישראל ועתיקותיה 24: 132-120; IAA Reports 32: 233-237). לצד הבאר נמצא מתקן תעשייתי הכולל שתי בריכות מחוברות, ששימש כנראה לתעשיית הארגמן.
בחפירות אפולוניה-ארסוף נמצאו קונכיות ארגמן שלמות ממין זה וקונכיות שבורות ממין 'ארגמון קהה קוצים' בבור אשפה המתוארך למאות הב'-הא' לפסה"נ (Roll I. and Tal O. [eds.], Appolonia-Arsuf, Final Report of the Excavation, Vol. I, The Persian and Hellenistic Periods. Tel Aviv University Monograph Series No. 16: 269-280.). ראוי לציין כי באתרים אלה מין הקונכיות הזמין הוא 'ארגמון חד קוצים' השכיח באזורים אלה של החוף הארץ-ישראלי.