קטע 1 (מחלף ענבה; נ"צ — רי"ח 194080/645341; רי"י 144080/145341).
בור מים חצוב שפתחו עגול (3), טרסה חקלאית וריכוז של חרסים ואבנים קטנות.
מחצבה עגולה פתוחה, חצובה בסלע (100 מ' היקף, 3 מ' עומק; [8]). סמוך לה מחצבה נוספת דומה, קטנה יותר (5 מ' היקף).
גדרה בנויה שני פנים של אבני שדה ובאמצע מילוי של אבנים קטנות (11). סמוך לה פיזור דליל של חרסים (כ-100 מ' קוטר) וספלול עגול (12).

 

בין קטעים 1 ו-2 נסקרו:
פיזור דל של כלי צור (14).
פיזור דליל של אבני פסיפס, שברי כלי זכוכית וחרסים מן התקופות הרומית, הממלוכית  והעות'מאנית (18-16).
פיזור חרסים וכלי צור באפיק נחל (19).
חורבה שנסקרה בעבר כוללת ריכוז אבני בנייה של מבנים, מתקנים חצובים וחרסים מן התקופות הביזנטית, האסלאמית הקדומה, הצלבנית, הממלוכית והעות'מאנית (41).

 

קטע 2 (מושב ישרש–ג'ועריש; נ"צ — רי"ח 186966/647256; רי"י 136966/147256).
שרידי אמת מים קנאת בנת אל-כאפר (גזר–רמלה) שכיוונה צפון–דרום בתלולית עפר

(250 מ' אורך, 2 מ' רוחב, 0.3 מ' גובה; [22, 23]). על פני השטח ריכוז אבני שדה קטנות

(0.2 × 0.2 מ') שעליהן חומר מליטה אפור ושרידי טיח. בקרבת אמת המים פזורים חרסים מהתקופה האסלאמית הקדומה (20).

 

קטע 3 (נצר–ג'ועריש; נ"צ — רי"ח 18512/64760; רי"י 13512/14760).
בראש גבעה נמצאו אבני בנייה מסותתות, חרסים מפוזרים ואבני פסיפס גדולות מן התקופה  הרומית המאוחרת או הביזנטית (28).
מבנה (5 × 5 מ') מן התקופה העות'מאנית, בנוי אבנים מסותתות, שהשתמר לגובה התקרה (33). פתח המבנה פונה למזרח ובשלושת הקירות פתחים מאורכים. הקירות הפנימיים והחיצוניים מחופים טיח. סמוך לקיר הדרומי חצר מטויחת ובה פתח רבוע המוביל למאגר מים תת-קרקעי. סביב המבנה פזורים חרסים מן התקופות האסלאמית הקדומה(?), והממלוכית-עות'מאנית (30, 31).

 

קטע 4 (באר יעקב–פלמחים; נ"צ — רי"ח 18370/648678; רי"י 13370/148678).
פיזור חרסים ונתזי צור, סמוך לבאר יעקב (37, 38).
פיזור חרסים מהתקופות הביזנטית והאסלאמית הקדומה (36).