נחפרו חמישה ריבועים ונערכו שלושה חתכי בדיקה בעזרת כלי מכני (חתכים C3 ,C2 ,C1; איור 2). בלוקוס 200 הועמקה החפירה בעזרת כלי מכני. לא נתגלו שרידים אדריכליים, למעט בשני לוקוסים. בלוקוס 107 נתגלה קטע קיר טרסה שזמנו אינו ברור ובלוקוס 201 נתגלתה מהמורה חצובה בסלע.
המילוי שנחפר בכל שטחי החפירה הכיל שכבה עליונה אפורה (2.3-0.8 מ') ובה שברי חרס מהתקופה העות'מאנית כגון 'כלי עזה' ומתחתיה אדמת טרה-רוסה (1.2-0.2 מ') ובה שברי כלי חרס מתקופת הבית השני.

 

בריבוע שנפתח (לוקוס 107) נמצאו על פני השטח שלוש טרסות מקבילות שכיוונן צפון-מזרח–דרום-מערב (TR3-TR1, כ-3.4 מ' אורך כל קטע; איור 3) והן נמשכות מעבר למחיצות הריבוע. מטרסה 1 השתמרו ארבעה נדבכים (1.2 מ' גובה, 1.7 מ' רוחב), מטרסה 2 השתמרו שלושה נדבכים (0.95 מ' גובה, 2.5 מ' רוחב) ומטרסה 3 השתמרו ארבעה נדבכים (0.95 מ' גובה). הטרסות בנויות מאבני גוויל במגוון גדלים שביניהן עפר.
מילוי אדמת הטרה-רוסה שממזרח ל-TR3 הכיל שברי כלי חרס מימי בית שני ואילו מילוי האדמה האפורה שממערב לה הכיל חרסים מהתקופה העות'מאנית ושברי זכוכית האופייניים לתקופה זו, לפיכך לא ניתן היה לתארך את הטרסה.

 

בלוקוס201 (איור 4) התגלתה בפינה הדרומית-מערבית שוחה חצובה בסלע (לוקוס

202; 1.2 מ' אורך, 0.58 מ' רוחב, 0.64 מ' עומק). היא נמצאה חתומה במילוי שכלל חרסים מימי בית שני ודומה שיש לתארכה לכל המאוחר לתקופה זו.