החפירה (כ-30 מ"ר) נערכה מתחת לקשת וילסון בירושלים, סמוך לכותל המערבי של הר הבית, בחלק הצפוני-‏מזרחי של החפירות הקודמות (איורים 2–4). גבול החפירה במזרח היה הכותל המערבי של ‏הר הבית, ובמערב שרידי קירות שנחשפו בעבר: קיר איתן יצוק (‏W4493‏), ששימש אולי סכר, וקיר (4420W) של מבנה דמוי תיאטרון (עוזיאל, ליברמן וסולומון 2019: שכבות 8 ו-6).

בחפירה הנוכחית נחשף קיר 4493 לגובה של 3 מ'. בשטח שבין קיר 4493 לקיר 4420 נחשף מילוי עבה ‏של בולדרים, אבנים קטנות ואדמה (כ-9 מ' עובי), שהונח בשני שלבים. השלב הקדום של המילוי תוארך לסוף המאה הא' לפסה"נ וראשית המאה הא' לסה"נ; ניתן לשער כי מילוי זה הונח לאחר בניית הכותל המערבי וכי הוא שימש תשתית לרחוב ולתעלת הניקוז שנבנו מעליו (עוזיאל, ליברמן וסולומון 2019: שכבה 7). המילוי שהונח בשלב המאוחר שימש תשתית של מסד אבן מדורג שתמך ‏במערך המושבים (קוואה; Cavea) של המבנה דמוי התיאטרון; מילוי זה תוארך לסוף המאה הא' וראשית המאה הב' לסה"נ.
 
התקופה הרומית הקדומה (איור 2) במילוי התחתון מהשלב הקדום נמצאו חרסים המתוארכים בעיקר לשלהי התקופה ‏ההלניסטית ולתקופה הרומית הקדומה (המאה ‏הא' לפסה"נ – המאה הא' לסה"נ). כמו כן נתגלה קיר (837W; 2.3 מ' אורך, 0.7 מ' רוחב‏), שנבנה בניצב לכותל המערבי, במפלס נמוך מגובה היסודות של ‏קיר 4420 של מבנה התיאטרון. הקיר נבנה מאבנים מהוקצעות בגודל בינוני, והשתמר לגובה של שבעה ‏נדבכים. הנדבך התחתון של קיר 837 הוצב על מילוי של שבבי אבן, ככל הנראה פסולת סיתות, ולא ישירות על סלע האם (איור 5). נראה שקיר 837 שימש קיר תמך למילוי הקדום (L848), שנסמך אל הכותל המערבי ממערב והגיע לגובה של כ-3.5 מ' מעל סלע האם. תופעה ‏דומה של קירות אבן שנבנו בניצב לכותל ותמכו במילויים שנסמכו לכותל מוכרת מחלקו הדרומי של הכותל המערבי (חג'בי ועוזיאל 2015; 2016), אם כי שם קירות האבן תמכו במילויי אדמה ולא במילויי אבנים.
חשיפת הנדבכים התחתונים של הכותל המערבי גילתה כי הנדבך ה-13 מתחת לגובה רצפת אולם התפילה בקשת וילסון (נדבך ‏O‏ ‏בחפירה של וורן; ‏Warren 1884: Pl. XXXIII‏) מוזח 7 ס"מ מערבה מהנדבך שמעליו. תופעה דומה תועדה גם בנדבך הבא (נדבך ‏P‏ ‏בחפירה של וורן; איור 6), שהוזח 10 ס"מ מערבה מהנדבך שמעליו. נדבך זה הוא נדבך היסוד התחתון ביותר באזור זה של הכותל המערבי. הוא הונח בתוך תעלה ‏חצובה (L857), מוחלקת ורדודה בסלע האם (L856). המילוי סמוך לנדבכים ‏O‏ ו-‏P‏ היה רווי בצמידה של שבבי סיתות וחומר מליטה מהרכב לא ידוע. ‏בנוסף האזור היה שקוע במים שחלחלו מאזורים גבוהים יותר בעיר העתיקה ונקוו מעל הסלע. הממצא מתוך המילוי ‏שנסמך אל נדבך היסוד היה דל ושחוק, וכלל חרסים מעטים משלהי התקופה ההלניסטית וראשית התקופה ‏הרומית הקדומה (המאה הא' לפסה"נ – ראשית המאה הא' לסה"נ).‏ עוד נמצאו במילוי זה ממצאים רבים מתקופת הברזל שאינם באתרם ואין בכוחם לתארך את ‏השרידים שנחשפו בחפירה. ‏
 
התקופה הרומית (איור 3). המילוי העליון, המאוחר, כלל אבנים ‏מסותתות, חלקן פריטים אדריכליים בשימוש משני, כמו גם אבנים מהוקצעות ואבני ‏שדה בגדלים שונים. ‏בין האבנים ‏נמצא מעט מילוי עפר. הממצא מתוך המילוי דל, וכולל מעט חרסים מסוף המאה הא' – המחצית הראשונה של המאה הב' לסה"נ (להשוואה, ר' Regev et al. 2019‏). ‏מילוי זה שימש תשתית למסד אבן מדורג שתמך ‏במערך המושבים של המבנה דמוי התיאטרון; מסד זה פורק במהלך החפירה. בתוך המילוי התגלה המשכו של קיר שנחשף בחפירה הקודמת באתר (4409W; איור 7). ‏הקיר נבנה בכיוון מזרח-מערב מאבנים ‏מהוקצעות בגודל ‏בינוני, והשתמר לגובה של 13 ‏נדבכים. במזרח ניגש הקיר לכותל המערבי ובמערב אל קיר 4420, ‏ומשום כך הוא מאוחר לשניהם. קיר 4409 שימש ככל הנראה לתמיכה במילוי שהונח בשלב המאוחר בין קיר 4420 לבין הכותל המערבי. הממצא המאוחר ביותר שנתגלה בין אבני קיר 4409 מתוארך למחצית הראשונה של המאה ‏הב' לסה"נ, בדומה לממצא בחלקו העליון של המילוי (להשוואה, ר' Regev et al. 2019‏).
עוד יוחסה לתקופה זו תעלת היסוד הצרה של קיר 4420 (811L; איור 8), שנתגלתה בין קיר 4420‏ לבין הקיר היצוק 4493. התעלה נסתמה באבני שדה קטנות ואדמה, בדומה למילוי שנמצא בגב קיר 4420. בתעלת היסוד נמצאו מעט חרסים שחוקים מהתקופה הרומית. עוד ‏נתגלה כי קיר 4420 נבנה על נדבך יסוד של אבנים גדולות, חלקן שטוחות, אולי אבני ריצוף ‏בשימוש משני (ר' איור 8)‏.
 
בחפירה מתחת לקשת וילסון נחשפו שתי שכבות מילוי זו מעל זו, שהונחו בין הכותל המערבי לבין קיר 4493 וקיר 4420 של המבנה דמוי התיאטרון. השכבה ‏הקדומה של המילוי תוארכה למאה הא' לסה"נ, ושימשה ככל הנראה מילוי קונסטרוקטיבי שהונח בעת הרחבת הר הבית ובניית הכותל המערבי. ‏אי אפשר לדעת לאיזה גובה התנשא מילוי זה ומה היה יחסו לחדרים ‏שהתגלו באומנה המערבית של קשת וילסון. השכבה המאוחרת של המילוי שימשה מסד למערך המושבים של המבנה דמוי התיאטרון, שנבנה כנראה בסוף המאה הא'–המחצית הראשונה של המאה הב' לסה"נ.