האתר משתרע לאורך קטע של הדרך הרומית החוצה את דרום הגולן ממזרח למערב (איור 1). הוא תואר לראשונה בסקר הגולן כמצד קטן סמוך לדרך הרומית ובקרבתו ארבע אבני מיל (איור 2; הרטל ובן אפרים 2012: אתר 79). האתר זוהה כתחנת אבני מיל מהתקופה הרומית (ועדת אבני המיל בישראל, מס' 293, 408, 409 ו-415), זיהוי שנתמך גם בחרסים שנמצאו על פני השטח ותוארכו לתקופות הרומית התיכונה–המאוחרת. תחנת אבני מיל נוספת, שגם היא כוללת מגדל וארבע אבני מיל, נחשפה בעבר במרחק כ-1,500 מ' (כמיל רומי אחד) ממזרח לאתר לאורך הכביש (מעוז 1982). בחפירה הנוכחית נחפר בור בדיקה בחדר המזרחי של המגדל לאחר ניקוי העפר מפני השטח.

 

נחשף מבנה מלבני (כ-5.90 מ' x 5.55 מ'; איור 3) שקירותיו נבנו בבנייה יבשה משני פנים של אבני בזלת מהוקצעות (0.85–0.90 מ' רוחב) שהונחו בשיטת הראשים והפתינים או כראשים בלבד; הם השתמרו לגובה של שני נדבכים. רוב הקיר המערבי (W161) והפינה הדרומית-מערבית של המבנה לא השתמרו, שכן החפירה לא העמיקה כאן מתחת לשכבת פני השטח. במרכז המבנה נחשפו שני קטעים קצרים של קיר (W166; כ-0.8 מ' רוחב), שנבנה משני פנים של אבני שדה וחילק את המבנה לשני חדרים (כ-1.55 4.20 מ' כל אחד); חלקו המרכזי של הקיר לא התגלה. אפשר שזהו קיר מחיצה, ואפשר ששני הקטעים הם תוספת מאוחרת יותר של אומנות או קשת לתמיכת תקרת המבנה. פתח המבנה (0.8 מ' רוחב) נקבע במרכז הקיר המזרחי (W159), והשתמר ממנו סף אבן באתרו (איור 4). בחדר המזרחי של המבנה התגלתה אדמת בזלת חומה כהה, קשה וגושית (פרוטוגרומוסול), שמעורבים בה אבני גוויל ושברים של אבני בנייה. בחציו הדרומי של בור הבדיקה נחשף ריצוף (F163; איור 5), שנבנה מאבני בזלת קטנות שהונחו באדמה כהה וחרסיתית. מתחת לריצוף 163 נחשפה אדמה חומה כהה פריכה עם מעט אבנים (165L). במפלס של 165L נבנו הקירות הפנימיים של המבנה מאבנים קטנות לא מסותתות, ועל כן נראה ש-L165 היה מפלס היסוד של המבנה.

בחפירה התגלו שברי כלי חרס הכוללים בעיקר כלים מקומיים ממשפחת כפר חנניה (כולל טיפוסים 1E ו-4C) וכן כלים הנפוצים בצפון הגולן (כלי חווארית) ומתוארכים לסוף המאה הב'–תחילת המאה הג' לסה"נ. כמו כן נמצאו שני שברים של  נרות דיסקוס. לא נמצאו טיפוסי כלים האופייניים בברור לתקופה הביזנטית, או כלי ייבוא מטין אדום מהתקופה הרומית המאוחרת.

בשכבת פני השטח, צמוד לסף מחוץ, התגלה מסמר ברזל של קליגה (מגף צבאי רומאי). עוד התגלה במהלך פינוי שכבת פני השטח מעל הפינה הצפונית-מזרחית של המבנה, לוח אבן בזלת, ששימש אולי אחת מכנפי הדלת שעמדה בפתח (איור 6).

 
המבנה שימש מגדל שמירה והוא הוקם לצד הדרך הרומית אימפריאלית, שחיברה את האזור שסביב הכנרת עם דרום סוריה, שם היא התאחדה כנראה עם דרך המחברת בין דמשק לדרעא. אמנם לא נמצאו מטבעות, אך ניתן לתארך את המגדל בוודאות למאה הג' לסה"נ, אם כי לא ניתן לשלול את הקמתו בסוף המאה הב' לסה"נ. התאריך המאוחר ביותר של מכלול כלי החרס הוא המחצית השנייה של המאה הג'–המחצית הראשונה של המאה הד' לסה"נ, והוא רומז לתאריך המאוחר ביותר לשימוש במגדל.