נראה כי הגת נבנתה בחדר הצמוד לגבולו הדרומי של מבנה נרחב (מידות משוערות: כ-40 × 40 מ'; איור 2). מן המבנה נבדקו רק חלקים בצדדיו הדרומי והמערבי. בתעלות יסוד במבנה, ממערב למשטח הדריכה, התגלו שברי כלי חרס, המלמדים כי המבנה הוקם יחד עם הגת בראשית התקופה הביזנטית (סביב 350 לסה"נ). חלקו המערבי של המבנה נפגע קשה, אך נראה כי הייתה בנויה בו בריכה מטויחת מול הגת. ייתכן שהבריכה הייתה חלק ממתקן רחצה במבנה, הנחה הנתמכת בגילויו של שבר אחד לפחות של צינור חרס, כמוהו התגלו בבתי מרחץ באזור. בחדר שמצפון לבריכה התגלו שברי כלי חרס, ובהם חלקו העליון של קנקן עזה (איור 3), המלמדים שהמבנה היה בשימוש בשלהי התקופה הביזנטית (450–650 לסה"נ).

הגת הייתה בשימוש רק בחלקה המוקדם של התקופה הביזנטית (350–450 לסה"נ). במרכז משטח הדריכה של הגת (4.0 × 4.6 מ') שולבה אבן רבועה ובה שקע לקיבוע מכבש בורג (איור 4). המיץ מהכבישה הראשונה במשטח הדריכה זרם למזרח, דרך פתח בקיר המזרחי של המשטח ולמטה דרך תעלה מטויחת, אל מכל שיקוע קטן ומטויח (1.0 × 1.2 מ'), וממנו אל בור איגום עגול עמוק (2.4 מ' קוטר, 2.1 מ' עומק; איור 5), שבקרקעיתו גומת שיקוע עגולה (1.5 מ' קוטר, 0.5 מ' עומק). המיץ מהכבישה השנייה של הזגים במכבש הבורג זרם לתעלה מטויחת דרך פתח באמצע הקיר המזרחי היישר אל בור האיגום העמוק.
נראה כי בחלקה המאוחר של התקופה הביזנטית (450–650 לסה"נ), החדר ובו בור האיגום ומכל השיקוע פסקו לשמש, בעוד שהחדרים בחלקו המערבי של המבנה המשיכו לשמש; בור האיגום מולא באדמה במטרה ליצור רצפת עפר, ומכל השיקוע כוסה באבנים שטוחות ליצירת משטח פעילות אחיד. בחפירה התגלו פריט אבן (איור 6), אולי חלק ממכבש הבורג, שהושלך לתוך בור האיגום; חלק מנר סנדל מהתקופה הביזנטית (איור 7), שהתגלה גם הוא במילוי בתוך בור האיגום; וסיכת שיער עשויה מעצם מגולפת (איור 8) שנחשפה באזור משטח הדריכה לאחר שזו ננטשה.
 
מידות המבנה והשרידים האפשריים של מתקן רחצה מלמדים אולי כי היה זה מבנה ציבור, כגון ח'אן, או בית חווה פרטי בשלב המוקדם של התקופה הביזנטית, כמו זה שהתגלה בעבדת (ח"א תשל"ז; נגב תשל"ז). בבית החווה בעבדת התגלתה הגת הקדומה ביותר הידועה בהר הנגב מהתקופות הרומית המאוחרת/הביזנטית הקדומה (סוף המאה הג'–ראשית המאה הד' לסה"נ). נראה כי בית החווה בעבדת יצא מכלל שימוש ברעידת האדמה הגדולה שתועדה בסביבה בראשית המאה הה' לסה"נ (אריקסון-ג'יני 94:2010–95). הגת שהתגלתה באתר והגת מבית החווה בעבדת הן גתות מטיפוס מוקדם, שנבנו בחדרים צדדיים של מבנים גדולים, בניגוד לגתות מטיפוס מאוחר, שעומדות בפני עצמן ותועדו על ידי ג' מזור (תשמ"א). נראה כי הגתות מהטיפוס המאוחר שהתגלו בהר הנגב נבנו על פי מודל של גתות המוכרות מאתרים רבים במישור החוף הדרומי של ישראל, שהמשיכו לשמש עד סוף התקופה הביזנטית, ובהם באר שמע (Erickson-Gini, Dolinka and Shilov 2015:212–219) ו'אחוזת המיל השלישי' סמוך לאשקלון (Israel and Erickson-Gini 2013:189–194).