בחודש ינואר 2018 נערכה חפירת הצלה ממערב לקיבוץ חורשים (הרשאה מס' 8221-A; נ"צ 197039-364/671401-619; איור 1), לקראת בנייה. החפירה, מטעם רשות העתיקות ובמימון הקיבוץ, נוהלה על ידי א"ג צביבל (בדיקות מקדימות), בסיוע י' עמרני וא' בכר (מנהלה), י' אגמון וא' דגוט (GPS), א' פרץ (צילום שטח), י' שמידוב (מדידות ושרטוט), ע"ח דרורי ול' בריילובסקי (פיקוח) וכן פועלים משפרעם.
קיבוץ חורשים הוקם בשנת 1955 על שרידי הכפר הערבי חורייש. בשנת 2001 נערכה חפירה בכפר ברא הסמוך, שחשפה שרידים אדריכליים, כנראה בתי מגורים השייכים ליישוב כפרי מהתקופות הביזנטית והאסלאמית הקדומה (אבו פנה 2010). בשנת 2015 נערכה חפירה נוספת בכפר ברא, ונחשפו מתקנים חקלאיים חצובים, בהם גת, שלוש בודדות ושלושה ספלולים. חרסים שנאספו תיארכו את הגת לסוף התקופה הביזנטית (אשד 2017). בשנת 2004 נערכה חפירה בכביש עוקף חורשים (כביש 5233), ונחשפה מחצבה דמוית האות ח' בסלע נארי, ללא ממצא קרמי (בירמן 2004).
נפתחו חמישה ריבועי חפירה, והתגלו 17 מתקנים קדומים חצובים בסלע (איור 2): גת, בודדות, מחצבות וספלולים. כן תועדו ערמות סיקול; במרכז הקיבוץ — מחוץ לשטח החפירה — תועדו מתקן לא מוגדר ומערת קבורה.
גת (L24; איורים 3, 4). לגת משטח דריכה (3.0 × 3.3 מ', 0.1 מ' עומק) ובור איגום (1 × 2 מ', 1.3 מ' עומק) שנמצאו בו חרסים אחדים מן התקופה הביזנטית (לא צוירו). רצפת בור האיגום רוצפה באבני פסיפס לבנות, אך לא השתמרה במלואה; בפינה הדרומית-מערבית של בור האיגום נמצא בור שיקוע.
בודדות (L13 ,L6). לבודדה 6 (איור 3) משטח דריכה (1.3 × 1.5 מ', כ-10 ס"מ עומק) ובור איגום (0.6 × 0.8 מ', 0.4 מ' עומק) שבמרכזו שקערורית (כ-5 ס"מ עומק). בודדה 13 (איור 5) נחצבה במשטח סלע משופע, ולה משטח דריכה (0.7 × 1.1 מ', כ-0.2 מ' עומק), ובור איגום (0.7 × 1.0 מ', 0.15 מ' עומק) סגלגלים.
מחצבות. באזורים הצפוני-מערבי והדרומי של השטח נחשפו 11 מחשופי סלע ששימשו מחצבות (L22–L20 ,L17–L15 ,L12–L10 ,L7 ,L5; טבלה 1). לחלק מהמחצבות מדרגות חציבה אחדות ולחלקן תעלות חציבה או סימני סיתות. במחצבות 11 ו-17 (איורים 6, 7) נחשפו אבני גזית שלא נותקו מהסלע.
טבלה 1. מחצבות
לוקוס
|
סוג
|
תיאור
|
מידות
|
5
|
סימני סיתות
|
|
0.2 מ' אורך
|
7
|
סימני סיתות
|
|
0.5 מ' אורך
|
10
|
תעלות חציבה
|
שתי תעלות חציבה
|
0.5 מ' אורך, 5 ס"מ רוחב, 5 ס"מ עומק
|
11
|
מחצבה
|
מדרגת חציבה אחת ואבן גזית שלא נותקה
|
לא התגלו גבולות המחצבה. 4 מ' רוחב מרבי גלוי; אבן גזית (0.5 × 0.8 מ', 0.15 מ' גובה)
|
12
|
מחצבה
|
תשליל של אבן אחת שנותקה
|
0.6 × 1.0 מ', 0.25 מ' גובה
|
15
|
מחצבה
|
שלוש מדרגות חציבה
|
לא התגלו גבולות המחצבה; 3 מ' רוחב מרבי גלוי
|
16
|
מחצבה
|
שתי מדרגות חציבה
|
לא התגלו גבולות המחצבה; 3 מ' רוחב מרבי גלוי
|
17
|
מחצבה
|
שתי מדרגות חציבה ואבן גזית שלא נותקה
|
אבן גזית (0.5 × 0.8 מ', 0.3 מ' גובה)
|
20
|
סימני סיתות
|
|
0.8 מ' אורך
|
21
|
מחצבה
|
מדרגת חציבה אחת
|
2.5 מ' רוחב מרבי
|
22
|
מחצבה
|
שתי מדרגות חציבה
|
4 מ' רוחב מרבי
|
ספלולים ושקערוריות. נחשפו שני ספלולים (L25 ,L14; כ-30 ס"מ קוטר). במרכז ספלול 25 (איור 3) שקערורית. ספלול 14 התגלה סמוך למחצבות בגבול הדרומי של שטח החפירה. כן נחשפו ארבע שקערוריות (כ-0.1 מ' קוטר) סדורות בשורה בכיוון מזרח–מערב ומרוחקות כ-1 מ' זו מזו (9L; איור 8).
ערמות סיקול. על פני השטח נמצאו שלוש ערימות סיקול, המאוחרות לפעילות המחצבות.
מתקן חקלאי(L27; איור 9). במרכז הקיבוץ, סמוך לגן ילדים, נמצא מחשוף סלע ובו פתח למערה, כנראה טבעית, ללא סימני חציבה. בראש מחשוף הסלע נמצאו סימני חציבה, כנראה של מתקן חקלאי, אולי גת. ייתכן שבמתקן נעשה שימוש משני, אז נחצב בו פיר שהוביל אל תוך המערה.
מערת קבורה (L26; איור 10) תועדה במרכז הקיבוץ. אל חלל המערה הוליכו מדרגות שירדו מפתח (איור 11) שנחצב בחזית הצפונית של מחשוף סלע. המערה חצובה בכיוון צפון–דרום, ובה מקמרים בדפנות המערבית והמזרחית. אבן גולל נמצאה בקרבת מקום.
השרידים שנחשפו מאפיינים עורף חקלאי של התיישבות סמוכה, ואפשר שהם שייכים לשרידים שנמצאו בכפר ברא. המתקנים שימשו להפקת אבני בנייה ולייצור יין ושמן. מלבד שברי גוף אחדים של כלי חרס, שנמצאו בתחתית בור האיגום של הגת, לא נמצאו בשטח החפירה ממצאים המסייעים בתיארוך האתר.