בשתי העונות נתגלו בשטח החפירה (100 מ"ר) שרידים שיוחסו לשתי שכבות יישוב (איור 2): שכבה II מתקופת הברונזה הקדומה 1 (תחילת האלף הג' לפסה"נ), ושכבה I מהתקופה הרומית הקדומה (המאות הא' לפסה"נ – הא' לסה"נ).

 

שכבה II. במזרח השטח נחשפו קטעי קירות (W42 ,W36 ,W33), בשני מפלסי חיים (L34 ,L35/L12) ומתקן (L41). קיר 42 נבנה משורת אבני גוויל מגיר בגודל בינוני וניגש אל מתקן 41. המתקן נחפר בחלקו ודומה כי מתארו עגול (כ-1 מ' קוטר, 0.3 מ' עומק); חלקו התחתון חודר אל מתחת למפלס חיים 12, שהמשכו (L35) משתרע ממזרח למתקן ולקיר 42. מפלס חיים זה הושתת על הסלע, ועשוי בחלקו אדמה כבושה ומהודקת (L35) ובחלקו נבנה מאבני גוויל קטנות (איור 3). בפינה הדרומית-מזרחית של החפירה נתגלו שרידיהם של קירות 33 ו-36 שנבנו מאבני גוויל בינוניות. קיר 36 הושתת על הסלע ושימש כנראה יסוד לבניית קיר 33. אל קיר 36 ניגש מפלס חיים שנבנה מאבני גוויל קטנות (L34) והושתת על הסלע (איור 4).
במפלסי החיים נמצאו חרסים שתוארכו לתקופת הב"ק 1: קערה מחופה שחור (איור 1:5), פערורים (איור 2:5–4) וקנקנים אופייניים לתקופה (איור 5:5–8). את מפלסי החיים כיסתה שכבת מילוי של אדמה בצבע אפור כהה (L29; כ-0.4 מ' עובי), שהכילה חרסים מתקופת הב"ק 1: שתי קערות חצי כדוריות (איור 9:5, 10), קדרה שעליה עיטור חבל (איור 11:5), פערורים (איור 12:5–14) וקנקן (איור 15:5).
 
שכבה I. מעל השרידים מתקופת הב"ק 1 נחשפו שרידי מבנה מהתקופה הרומית (איורים 6, 7). המבנה הוקם על המדרון ולו שלושה חלקים במפלסים המותאמים לטופוגרפיה. בחלקו המערבי, במפלס העליון, נחשפו קטעים מקירות התוחמים שתי יחידות (1, 2; W39 ,W32 ,W28 ,W16). הקירות נבנו מאבני גוויל מגיר והושתתו על שכבת מילוי. הרצפות בשתי היחידות עשויות מאדמה מהודקת (L40 ,L30) והושתתו על שכבת מילוי של אדמה ואבני גוויל.
מהחלק המרכזי של המבנה, במפלס האמצעי, נחשפו שרידי קירות השייכים לשתי יחידות נוספות (3, 4; W32 ,W31 ,W28 ,W25 ,W19 ,W13). הקירות זהים בבנייתם לקירות של יחידות 1 ו-2. בחלק הדרומי של קיר 13 הותקן סף כניסה מאבני גיר מסותתות (איור 2: חתך 1–1). הרצפות ביחידות אלו (L18 ,L10) עשויות בחלקן המערבי מלוחות אבני גיר ובחלקן המזרחי מאדמה מהודקת, והן הושתתו על שכבת מילוי (L37), שהכילה חרסים מהתקופה הרומית הקדומה.
במהלך התקופה הרומית הקדומה נבנה בחלקה הצפוני של יחידה 4 קיר (W20) שחילק את היחידה לשני מרחבים. במרכז הקיר הותקן פתח (1 מ' רוחב; איור 2: חתך 3–3), שקשר בין המרחבים.
בחלק המזרחי של המבנה, במפלס התחתון, נחשפו שרידי קירות של יחידה נוספת (5; W38 ,W30 ,W14 ,W13; איור 2). קירות היחידה זהים בבנייתם לשאר קירות המבנה, אך הושתתו על שרידי שכבה II. במרכז היחידה נחשף קיר (W15), ששימש בסיס לעמוד שתמך בתקרה. רצפת היחידה עשויה מאדמה מהודקת (L21) שהושתתה על שכבת מילוי.
מעל כל רצפות המבנה נמצאה שכבת מילוי של אדמה פריכה. ממצא כלי החרס בתשתית הרצפות ומעל הרצפות (איור 8) היה אחיד, וזמנו התקופה הרומית הקדומה. בממצא סירי בישול (איור 1:8, 2), קנקנים (איור 4:8, 5), פכיות (איור 6:8, 7) ונר הרודיאני (איור 8:8). כן נמצא בשכבה I שבר של קערה המיספרית (איור 9:8; Magen 2002:174) עשויה מאבן קירטון ומעוטרת בחוץ בחריץ מתחת לשפה. כלי אבן מגיר — כלים שאינם מקבלים טומאה — מהתקופה הרומית הקדומה מעידים על נוכחות של תושבים יהודים במקום. בשכבת פני השטח נמצאו חרסים מעורבים מהתקופות הברונזה הקדומה 1, ההלניסטית והרומית הקדומה. ממצא כלי חרס מהתקופה ההלניסטית — קדרות (איור 1:9, 2), קערה (איור 3:9) וקנקן (איור 4:9) —
מרמז על התיישבות באתר בתקופה זו, אף שלא נתגלו שרידי בנייה מהתקופה בשטח החפירה.
 
החפירה המצומצמת בחורבת זלף פתחה צוהר על אופי היישוב ותקופותיו. היישוב בחורבת זלף נוסד כנראה בתקופת הברונזה הקדומה 1, ומבני היישוב הושתתו על הסלע. היישוב נעזב בשלהי התקופה מסיבה לא ידועה. על סמך ממצא החרסים מהתקופה ההלניסטית אפשר להניח שהייתה נוכחות מצומצמת באתר בתקופה זו. המקום אוכלס שוב במהלך התקופה הרומית הקדומה, ולפחות חלק מתושביו היו יהודים. היישוב ננטש ככל הנראה בסוף תקופה זו.