שטחA  (איור 3)

בודדות וספלולים (F9, F5, F4 ,F2). במחשופי סלע בשטח התגלו ארבע בודדות חצובות להפקת שמן. בודדה F2 (איור 4) כוללת משטח מלבני (L116) ואגן סגלגל (L117). בודדה F4 (איור 5) כוללת משטח מעוגל (L124) שבמרכזו ספלול (L125) ואגן עגול (L126), המחוברים בתעלה. סמוך לבודדה מדרום התגלו שלושה ספלולים חצובים בקוטר דומה (0.1 מ' קוטר; L129–L127). במרחק כ-5 מ' מדרום-מזרח לבודדה התגלו שני ספלולים נוספים, המרוחקים כ-1 מ' זה מזה, חצובים באותו משטח סלע (L110 ,L109). בודדה F5 (איור 6) כוללת משטח מלבני רבוע (L112) ואגן רבוע (L113) שבמרכזו שקע עמוק. בודדה F9 (איור 7) כוללת משטח מעוגל (L102) ובו ספלול עגול (L103) ואגן מעוגל (L104).
 
מחצבה (F1; איור 4). התגלתה מחצבה קטנה ובה סימני חציבה של אבנים (L115).
 
גרם מדרגות (F8; איור 8). נתגלתה חציבה מלבנית (L120; כ-1.6 מ' עומק), ובה שתי מדרגות (0.65–0.70 מ' רוחב, 0.25 מ' גובה). גרם מדרגות דומה התגלה מדרום-מערב לכאן, והוא מוליך אל קבר (F3; להלן). אפשר שמדרגות F8 נועדו להוליך אל קבר שחציבתו הופסקה.
 
קבר ובור מים (F3; איור 9). התגלה קבר חצוב שהוסב בחציבה בשלב כלשהו לשמש בור מים; תחילת חשיפתו בחפירה קודמת באתר (רדשקובסקי 2016ב: שטח C). תחילה נחצב קבר, הכולל גרם מדרגות מלבני (L133; איור 10) שהוליך אל פתח קשות הנפתח אל תא קבורה (0.8 × 1.9 מ', 0.9 מ' עומק). בשלב כלשהו הורחב והועמק תא הקבורה והוסב לבור מים (L139). דופנות בור המים ישרות וקרקעיתו שטוחה, והן כוסו בשכבת טיח (3–4 ס"מ עובי) שמעורבים בה חרסים מצולעים וכן חרסים שחורים מהתקופה העות'מאנית (איור 11). בקטעים מהבור השתמרה רק תשתית הטיח, שעשויה מאבנים במגוון מידות. בבור המים התגלו חרסים לא אינדיקטיביים ושפכים בני ימינו.
גתות ומפחמה (F12 ,F6). גת F6 כוללת משטח דריכה ובור איגום חצובים (איור 12); משטח הדריכה נחשף בחפירה קודמת באתר (רדשקובסקי 2016ב: שטח A). בור האיגום (L118; כ-1.2 × 1.4 מ') כוסה בשכבת טיח (2–4 ס"מ עובי), שמעורבים בה שברי חרסים. קרקעית הבור שטוחה והיא רוצפה באבני פסיפס לבנות (L101; כ-2× 2 ס"מ מידות האבנים), שהונחו על תשתית גיר (L108; כ-0.2 מ' עובי). אל קרקעית הבור מוליכות שתי מדרגות (L114) שנחצבו בפינה הדרומית-מערבית של הבור. בשלב כשלהו נחצב מקרקעית הבור חלל תת-קרקעי הנמשך לכיוון צפון (L121; איור 13). חציבה זו הוציאה את הגת משימוש. בחלל 121 התגלו אפר רב ופיח, המלמדים כי הוא שימש כנראה מפחמה. בתוך חלל 121 התגלו שפכים בני ימינו. מחקר שנערך על אחת המפחמות באזור מלמד כי היא שימשה בתקופה העות'מאנית (Baruch 2010:212). במרחק כ-4 מ' ממזרח למשטח הדריכה של הגת נתגלו צמד ספלולים סגלגלים חצובים (L132 ,L131 ;F7).
גת F12 (איורים 14, 15) כוללת משטח דריכה (L122) ובור איגום (L123) חצובים, ששולבו בהם כמה מתקנים חצובים. משטח הדריכה השתמר חלקית וניכרים בו סימני בלייה. בדופן הצפונית של משטח הדריכה נחשף מתקן חצוב, הכולל משטח רבוע (L143) ואגן (L144) המחוברים בתעלה. גם בדופן המזרחית של משטח הדריכה התגלה מתקן חצוב, הכולל משטח (L142) ואגן (L138) המחוברים בתעלה טבעית שהורחבה. הדופן הדרומית של משטח הדריכה ניזוקה; סמוך אליה מדרום ניכרים סימני חציבה של משטח רבוע (L135), אולי מתקן נוסף. בתחתית בור האיגום התגלתה שכבת טיח הידראולי ומעליה שרידי פסיפס לבן (2 × 2 ס"מ מידות האבנים). סמוך לדופן המערבית של הבור נקטע הפסיפס, אולי הוסר במכוון בשלב כלשהו. בדופנות הדרומית והמערבית של בור האיגום נחצבו גומחות (5 × 15 × 15 ס"מ, 5 × 10 × 10 ס"מ). במשטח הסלע צמוד לדופן המערבית של בור האיגום נחצב ספלול קטן (L141), המחובר אל הבור בתעלה.
 
גדרה וקיר (F11 ,F10; איור 16). גדרה F10 (קיר W130) נבנתה בכיוון צפון-מזרח–דרום-מערב בבנייה יבשה מאבני שדה במגוון מידות; השתמרותה גרועה. נראה כי היא תחמה חלקת עיבוד. קיר F11 נבנה הישר על סלע האם ותחם אולי מתקן חקלאי מעוגל (L136). מתקנים מעוגלים דומים התחומים בקירות נחשפו בקרבת מקום סמוך לתל ירמות (רדשקובסקי 2016א).
 
שטח B (איור 17)
בודדה וספלול (F14 ,F13; איור 18). בודדה F13 נחצבה במחשוף סלע המרוחק מיתר המתקנים. היא כוללת משטח שמתארו לא סדור (L198) ושקע טבעי ששימש כנראה לניקוז נוזלים (L199). במרחק כ-4 מ' מצפון-מזרח לבודדה התגלה ספלול חצוב (L196).
 
גתות (F24 ,F21 ,F17). גת F17 (איורים 19, 20) כוללת משטח דריכה (L172) שהשתמר חלקית ובור איגום מעוגל (L167) חצובים בסלע. במרכז משטח הדריכה נחצב בור (L173), ששימש כנראה בור שיקוע. סמוך לבור האיגום נחצבו שני ספלולים (L186 ,L185). סמוך לבור האיגום ומדרום לספלול 185 התגלה סימן חציבה (L193).
גת F21 (איור 21) כוללת משטח דריכה רבוע (L159) המשתפל אל בור איגום מעוגל (L160) חצובים בסלע. מסביב לגת התגלו מתקנים חצובים. בשלב כלשהו הוסב בור האיגום בחציבה לבור מים דמוי פעמון (2.1 מ' עומק לפחות); הוא לא נחפר בשל בעיות בטיחות. צמוד לגת ממערב נחשפה בודדה חצובה להפקת שמן, הכוללת משטח רדוד שמתארו לא סדור (L176) ואגן (L177) שבמרכזו ספלול (L178). מצפון-מערב לבודדה התגלה מתקן חצוב נוסף, הכולל אגן עגול (L179) וספלול (L180) המחוברים בתעלה.
גת 24 (איור 22) כוללת משטח דריכה (L162) המשתפל אל בור איגום (L163) חצובים בסלע. בור האיגום הוא שקע טבעי בסלע שהורחב בחציבה. השתמרותה של הגת גרועה.
 
פירים (F29–F25 ,F20 ,F16 ,F15). התגלו שמונה פירים חצובים אנכיים במגוון מידות. הם התגלו מלאים באדמת סחף. שבעת הפירים F27–F25 ,F20 ,F16 ,F15 ו-F29 מעוגלים (איורים 19, 23–27); הם אינם מוליכים אל קבר או אל מתקן כלשהו ושימושם אינו ברור. בפירים F25 ו-F26 התגלתה אבן גדולה, שנסחפה אליהם כנראה. סמוך לדופן הצפונית של פיר F26 התגלתה חציבה סגלגלה מלאה באבנים במגוון מידות, שמקורן כנראה בסחף. סמוך לפיר F29 התגלתה חציבה מלבנית קטנה (L191), כנראה התחלת חציבה של מתקן או פיר. פיר F28 מלבני (איור 28) והוא היחיד שמוליך אל מערת קבורה (היא לא נחפרה). צמוד לדופן הדרומית של הפיר התגלתה אבן גדולה (0.25 × 0.50 × 0.50 מ') שחתמה את פתח מערת הקבורה. סמוך לחפירה התגלו בעבר פירים דומים המוליכים אל מערות קבורה מתקופת הברונזה הביניימית (פז ורדשקובסקי 2016).
 
גדרות (F23 ,F22 ,F19 ,F18). במדרון השלוחה המשתפל לצפון ניכרות ארבע גדרות, שקטעים מהן נחפרו; נראה כי הן תחמו חלקות עיבוד. גדרה F22 היא הארוכה ביותר בשטח (32 מ' אורך, 1 מ' רוחב, 0.45 מ' גובה השתמרות). היא נבנתה משורה אחת של אבנים גדולות ובינוניות, שלוכדו באבנים קטנות, והשתמרה לגובה מרבי של שני נדבכים. הגדרה נבנתה ברובה בכיוון כללי צפון–דרום ובדרומה היא פונה למערב. גדרה F18 (קיר W168; איור 24) נבנתה הישר על סלע האם בכיוון כללי מזרח–מערב משורה אחת של אבנים גדולות ובינוניות שלוכדו באבנים קטנות; היא השתמרה לגובה מרבי של שני נדבכים. גדרה F23 (קיר W156; איור 29) נבנתה על סלע האם בכיוון צפון-מערב–דרום-מזרח משורה אחת של אבנים; היא השתמרה לגובה מרבי של שלושה נדבכים. מגדרה F19 (קיר 175; איור 24) השתמרו רק שלוש אבנים גדולות ונראה כי היא הייתה בנויה בכיוון כללי מזרח–מערב.
 
בחפירה בשני השטחים התגלו שברי כלי חרס למן התקופה הרומית ועד לתקופה העות'מאנית, ובהם שבר שפה של סיר בישול (איור 1:30) מהתקופה הרומית; שברים של קערה (איור 2:30), קדרה (איור 3:30) וקנקנים (איור 4:30–6) מהתקופה הביזנטית; שני שברי קנקנים מטיפוס ח' אל-מפג'ר (איור 7:30, 8), ידית שעוטרה בפסים בצבע אדום-חום (איור 9:30) ושבר גוף שעוטר בדגם גאומטרי בצבעים חום, שחור וכתום (איור 10:30), מהתקופה האסלאמית הקדומה; בסיס של קערה שעוטר בפס צהוב וחיפוי ירוק (איור 11:30) מהתקופה הצלבנית; שבר של קנקן ועליו טביעה (איור 12:30) מהתקופה הממלוכית; ושפות של שני קנקנים (איור 13:30, 14) מהתקופה העות'מאנית. כן התגלתה על פני השטח אבן יד דו פנית המיוחסת לתרבות האשלית (L150; איור 31).