בחודש ינואר 2013 נערכה חפירת הצלה בחורבת ראשים שבגליל המערבי (הרשאה מס' 6684-A; נ"צ 22532/76910; איור 1), לאחר שנפגעו שרידים עתיקים. החפירה, מטעם רשות העתיקות, נוהלה על ידי נ' גצוב (צילום), בסיוע י' יעקבי (מנהלה), א' שטרן וי' לרר (תיאום והדרכה), ר' מישייב ומ' קאהן (מדידות וסרטוט), א' שפירו (GPS), ס' עטל (רישום), ח' טחן-רוזן (ציור כלי חרס) ול' זיגר (ציור כלי צור).
חורבת ראשים (ח' רוויסאת), המכונה לעתים מעונה על שם המושב הסמוך לה, משתרעת על שתי גבעות סמוכות. בחפירות ובסקרים שנערכו בגבעה הצפונית-מערבית בעבר התגלו שרידים משלב מאוחר של תקופת הברונזה הקדומה 1ב' ומעליהם שרידים של עיר קטנה ומבוצרת מתקופת הב"ק 2. עוד התגלו שרידים מתקופות הברונזה הביניימית (סוף האלף השלישי לפסה"נ), הפרסית (המאה הה' לפסה"נ), ההלניסטית (המאות הג'–הב' לפסה"נ), הרומית והביזנטית (Braun1996 [איור A:1]; ר' Braun 2010 [איור C ,B:1]; ר' Frankel et al. 2001: Site 172 [איור E:1]; הרשאה מס' 4729-A [איור D:1]).
סמוך לראש הגבעה הצפונית-מערבית, בשוליים הצפוניים-מערביים של בית הקברות היהודי של מעלות-תרשיחא, נחשפו שרידים עתיקים בתעלה שיצר דחפור. התעלה נחפרה ידנית בשני קטעים (18 מ' אורכם הכולל; איורים 2, 3). החפירה העמיקה יותר בחלק הצפוני של התעלה. התגלו שרידים מתקופות הברונזה הקדומה 1ב', 2 ו-3ב', הפרסית, ההלניסטית, הרומית והביזנטית. בראש הגבעה הדרומית-מזרחית (איור 1: TT) נערכו תעלות בדיקה והתגלו בהן שרידי יישוב מהתקופות הרומית (המאות הא'–הד' לסה"נ) והביזנטית (המאות הה'–הז' לסה"נ).
תקופת הברונזה הקדומה 1ב'. התגלו רק חרסים אחדים, בהם קערה פערורית (איור 1:4), פערור (איור 2:4) וידית מדף (איור 3:4). החפירה לא העמיקה לבסיס ההצטברויות ונראה כי שרידים עשירים יותר טרם נחשפו.
תקופת הברונזה הקדומה 2. בחלק הצפוני של התעלה התגלו שרידי מבנים צפופים, שלהם קירות צרים וחדרים קטנים (איור 5). כן נחשפו חרסים רבים מתקופת הב"ק 2, בהם טסים (איור 4:4, 5), סירי בישול רבים (איור 6:4–10) וחלקו התחתון של כלי גדול, ככל הנראה קנקן (איור 11:4). בממצא בלטו כלים מהמשפחה המתכתית, ובהם קערה (איור 1:6), טסים (איור 2:6–11) וקנקניות (איור 12:6–14). סמוך לחפירה גילה י' לרר חרס, כנראה של קנקן, מהמשפחה המתכתית ועליו טביעה של חותם גליל היוצרת דגם של מעגלים חד-מרכזיים הנתונים במסגרת מרובעת (4.3 ס"מ רוחב; איור 7). בחשיפת ראשו של אחד הקירות (W108) התגלה להב של סכין קציר מצור (איור 8) בגוון בז', עשיר במאובני נומוליטים. הלהב הותז מגרעין חד-קוטבי ובנקודת ההקשה נותרו שרידי ליטוש שנעשה לקראת ההתזה. בצד הימני של הלהב עוצב מעין גב בשברור זקוף ועדין, ובצד השמאלי שברור עדין המעיד כנראה על תחזוקה של הלהב. בחלק הפרוקסימלי ברק שימוש לרוחב הגב ולרוחב הגחון; הברק לא מגיע לצד הדיסטלי שרובו נשבר. מיקומו של ברק השימוש מעיד שהלהב קוית בצד הדיסטלי ושימש לקציר בצד הפרוקסימלי.
תקופת הברונזה הקדומה 3ב'. מעל מפולת של מבנים מתקופת הב"ק 2 התגלו שברים אחדים של כלים ממשפחת כלי בית ירח, ובהם קערות (איור 1:9, 2) וקדרות (איור 3:9, 4).
התקופות הפרסית, ההלניסטית והרומית. מעל לשרידים של תקופת הברונזה הקדומה התגלו הצטברויות עפר ובהן חרסים מהתקופות הפרסית, ההלניסטית והרומית: קנקן פניקי מהתקופה ההלניסטית (איור 1:10), קנקן פניקי מהתקופה הרומית (איור 2:10) וקנקנים האופייניים לגליל בתקופה הרומית (איור 3:10, 4). אף שלא התגלו שרידי בנייה, הצטברויות העפר והחרסים מלמדים על יישובים בתקופות אלה.
התקופה הביזנטית. בחלק הדרומי של החתך התגלתה פינת מבנה, שקירותיו (W115 ,W114) נבנו מאבנים גדולות. בהצטברויות אדמה בתוך המבנה נחשפו חרסים רבים מהתקופה הביזנטית, בהם קדרה מיובאת מקפריסין (איור 5:10). בחתכים שנערכו בראש הגבעה הדרומית-מזרחית (שטח TT) התגלו רצפת פסיפס צבעונית ושבר של שולחן שיש עגול שאינו באתרו (איור 11), המלמדים אולי על כנסייה שהייתה במקום.
בחפירה נחשפו שרידים מתקופת הברונזה הקדומה 3ב', שכמותם לא התגלו באתר בעבר, המלמדים על יישוב המקום אף בתקופה זו. על ראש הגבעה הצפונית-מערבית התגלו שרידי יישוב מכל התקופות שיוחסו לאתר בעבר, פרט לתקופת הברונזה הביניימית. ייתכן שהיישוב בתקופה זו התפרש על מדרונות הגבעה ולא בראשה.
Braun E. 1996. Salvage Excavations at the Early Bronze Age Site of Me‘ona: Final Report.
‘Atiqot 28:1–31
.
Braun E. 2010. The Early Bronze Age Site of Me‘ona in the Western Galilee. ‘Atiqot 62:1–15.
Frankel R., Getzov N., Aviam M. and Degani A. 2001. Settlement Dynamics and Regional Diversity in Ancient Upper Galilee, Archaeological Survey of Upper Galilee (IAA Reports 14). Jerusalem.